אדומה וחמה, הונדה סיביק Type-R
ההונדה סיביק טייפ R החדשה, שהגיע אלי באדום לוהט וספויילר בולט, מהירה ומדויקת כמו שטייפ R צריכה להיות, אבל היא ממש אחרת. לטייפ R החדשה, יש מראה שרושם צ'ק מאוד מכובד. היא נראית הרבה יותר ממשפחתית על סטרואידים ומוציאה לשון מתגרה לכל מי שמביט עליה. אבל המראה המוחצן מעלה את השאלה, האם הביצועים מצדיקים את המראה (והמחיר)?
להונדה יש מסורת של מנועים ספורטיביים ייחודיים. מנועים שמתחילים לחיות, היכן שכל האחרים מחזירים את נשימתם למנתק ההצתה. המותג היפני ביסס חלק נכבד מההילה הספורטיבית על סל"ד גבוה וביצועים מחודדים. אחת המשפחות המזוהות עם המאפיין הזה, היא הטייפ R. משפחתית עם Rבה מנוע ובלי הרבה קשקושים.
את סמל ה- Type R הדביקו לרוב על מכוניות משפחתיות להן העניקו גרסה חמה במיוחד. זה התחיל אומנם בייצור מספר יחידות מצומצם של ה- NSX Type R בין השנים 1992 ל- 1995 אבל מהר מאוד הבינו בהונדה את הפוטנציאל. אינטגרה, אקורד ואפילו הסיביק, כולן זכו לאחות חמה עם תמיכה לאגו ממסלול המרוצים. מנוע אטמוספרי שיודע לעבוד קשה, היה מסימני ההיכר של המשפחה.
אפשר להשוות לפעם, אבל בסיביק החמה החדשה, שמגיעה עם 310 כ"ס, יש תגבור קטן- מגדש טורבו. זמנים משתנים ומכוניות הנעה קדמית מתחזקות וצריכות לעמוד גם בתקנות זיהום אוויר מחמירות. הונדה שרצתה לחזק את משפחת הסיביק, התאמצה אפילו לשבור לשם כך את שיא המהירות למכונית מסוגה במסלול הנורבורגרינג. אבל עם הקדמה, מגיע השינוי...
התנעה בלחיצה על כפתור עגול וללא מפתח, יש- כמו שמקובל בקטגוריה. מנגנון סטארט סטופ ציותר, גם כן הופיע (תקנות זיהום אוויר כבר כתבתי?). טורבו, יש – אבל להפתעתי, לא כמו אצל האחרים. מגדש הטורבו בטייפ R החדשה, לא מיידי וחשמלי כמו בלאון קופרה, למשל. זה טורבו טוב שמעלה חיוך כשהוא נכנס לפעולה. כן יש השהיית טורבו מורגשת, אבל זה מכניס תחושה קרבית יותר ללחיצה על הדוושה.
בכלל, בהונדה עבדו קשה על התחושה והקצנת החבילה הספורטיבית. מבחוץ, כונסי אוויר, פתחי אוורור, ספויילר שרואים גם מהחלל החיצון ושלל בליטות וניפוחים שלא משאירים מקום לספק, זו לא המשפחתית המוכרת. מבפנים, מושבים ספורטיביים תומכים ומאוד בולטים לעין, חגורות בטיחות אדומות (גם לילדים מאחור) וכדור מוכסף על מוט ההילוכים הידני. מישהו חרש על קטלוג האבזרים ועשה עבודה נהדרת.
כל המראה הבומבסטי הזה, מחייב. הנהיגה מאוד קרבית ותחושת המלחמה מורגשת לאורך כל הנהיגה. אומנם במצב הרגיל, המתלים מרגישים קשיחים אך לא מרסקים וגם רעש המנוע לא מוגזם, אבל בדיוק בגלל זה, הוסיפו היפנים את לחצן ה- R+ משמאלו של ההגה. לחיצה למצב הספורטיבי, מטלטלת את היושבים במכונית והופכת כל פס בכביש למכה בעמוד השדרה. רעש המנוע משתלט והופך את מערכת הסאונד למיותרת והכיף מתחיל.
תאורה אדומה בלוח השעונים, מחוון לדים שרץ ומודיע מתי מומלץ להעביר הילוך ושלל רעשים שמחזירים את הנהג לילדות. מה עוד צריך הבן אדם? אולי כסף, והרבה! כי כל הטוב הזה מגיע במחיר מוגזם של כמעט 290,000 שקלים. זו מכונית שמיועדת לחובבי נהיגה שמאוד אוהבים מכוניות מהסוג הזה. אלו הם אותם נהגים שמשווים את הסיביק ללאון ולגולף ומצפים שגם בגרסאות החמות זה יהיה דומה.
הסיביק אולי נשענת על מכונית משפחתית, אבל היא מתאימה לרווק או לאיש משפחה שיכול להשאיר את כולם בבית. זאת מכונית מהנה שקשה להפסיק לנהוג בה (עד שמישהו לוקח את הרישיון) כי היא פשוט יודעת לייצר את התחושה של האטרף. זאת מכונית שמתנהגת, נשמעת ונראית בדיוק כמו ששחקני GTA היו רוצים, אבל במחיר שהם לא יוכלו להשיג.
לסיביק טייפ R יש את היכולת להשכיח לרגע את כל מה שמכביד על החיים מחוץ למכונית. סביבת הנהג מרכזת את כל תשומת הלב לתנועה ולזעזועים, שבמכונית אחרת היו נחשבים לחיסרון. המנוע עדיין עובד בסל"ד גבוה, אבל לא בגובה "הונדאי". ההנעה הקדמית המדויקת והחלק האחורי הקל מידי שבורח בכל בלימה חזקה בפניה, הזכירו לי מה הכי אהבתי כשעוד לא הייתי אבא.
המחיר מציב דילמה קשה ומאוד בעייתית עבור היבואן בארץ. מצד אחד, היא באמת מהנה והכי חזקה בקטגוריה שלה. מהצד השני, במחיר הזה כבר אפשר למצוא מכוניות נהיגה מושחזות שמפנקות יותר את הנהג ופונות אליו בצורה מתחנפת יותר.
בסופו של יום, הביצועים וחבילת התחושות שמעבירה הטייפ R, פודים את הצ'ק שהמראה רושם. אין ספק שהיא מייצרת רושם ותורמת למותג בעצם הצגתה באולם התצוגה. להערכתי, מעטים יהיו מוכנים להכניס את היד לכיס ברגע האמת. זאת מכונית שבמחיר נמוך יותר מקטנות החמות של BMW או אודי וקרוב יותר למתחרות הטבעיות, היתה משמעותית יותר על הכביש הישראלי.
