קפה איטלקי- SWM גראנד מילאנו 440
אופנוע בטעם של פעם. מושב אחד, צילינדר אחד ומראה רטרו מאוד מיוחד.
אני מאוד אוהב אופנועים עם צילינדר אחד וישיבה ספורטיבית. היום אני לא הייתי קונה לעצמי אחד כזה, אבל פעם היה לי ומאוד אהבתי אותו. הגראנד-מילאנו של חברת SWM האיטלקית, הזכיר לי אופנועים של פעם. אופנועים פשוטים, שנראים כאילו הרכיבו אותם בחניה ממה שמצאו ליד הבית.
אופנועי SWM, הצטרפו לאחרונה למגוון הדו גלגלי הזמין בארצנו. היבואן, אשל מוטורס, מייבא ומשווק את אופנועי יוסאנג הקוריאנים כבר מספר שנים. רק יבואן קטן, המשווק מותג שלא ממש מפריע בעין ליבואנים הגדולים, מסוגל להביא אופנוע שאף אחד לא חלם עליו או שמע עליו לפני כן.
מדובר למעשה ביצרן שנולד באותה השנה בה נולדתי אני, ב- 1971. אבל מאז ועד היום, למרות היסטוריה קצרה של מרוצים ונצחונות, הספיק להיעלם ממפת האופנועים. בשנת 2014, נרכש שם המותג במימון סיני ע"י מי שהיה עד שנת 2013, מהנדס יצרנית האופנועים הוסקווארנה. וכך לאחר תלאות והרפתקאות, מצא אופנוע אחד יוצא דופן, בשנת 2016, את דרכו אלי לסוף שבוע.
את הגראנד מילאנו, אספתי מהסוכנות ברחוב קיבוץ גלויות ואת ההיכרות הראשונית עימו, ערכתי ברכיבה בין עירונית. הרושם הראשוני, הקשה מעט על תכנון הנסיעה. מהצד, נראה כאילו מזמין האופנוע הד מושבי, את הרוכב לישיבה זקופה וגבוהה. אבל מיקום הקליפאונים הנמוכים ותנוחת הרגליים, קיפלו אותי לתנוחה רכונה. מהר מאוד מצאתי את עצמי רכון לפנים, כאשר הכרסונת הקטנטנה שאני מטפח, נוגעת במכל הדלק המעוצב.
מנוע הסינגל רעד מתחתי במרץ ואני האצתי בשיא ההתלהבות אל מה שהסתבר לאחר מכן, כמהירות המרבית המותרת בכביש המהיר. החוויה החזירה אותי אחורה בזמן, לימים שבהם צילינדר אחד בודד ומקורר אוויר, לקח אותי לכל מקום בארץ עם 5 הילוכים ובלי טכנולוגיה מיותרת. מומנט מספיק לזינוק מהנה והספק שלא מסכן את רישיון הנהיגה, לא מה שציפיתי לו בסופש, אבל בהחלט הפתעה שוברת שגרה.
בסיום הרכיבה הראשונה, התפניתי לסיבוב ההתרשמות וההיכרות עם הגראנד מילאנו 440. אופנוע יפיפה, עם מכל דלק וזנב בצבע ברונזה. פנס עגול מלפנים וצמד מפלטים שנראים כאילו נמצאו במקרה במחסן עזוב, מאחור. מישהו לא רצה שהאופנוע יראה מודרני. מישהו אפילו השקיע וטרח להסתיר כל מה שמודרני ומקל על החיים. האפשרות לכוון את עומס הקפיץ ואת שיכוך הבולמים, קיימת, אבל צבועה בשחור שמסתיר אותה מהעוברים ושבים.
בכלל, ההנאה הגדולה ביותר על הגראנד מילאנו 440, היא ההתבוננות בו. ההנאה השניה, היא ההסתכלות על מבטי האנשים שמנסים לקטלג אותו ולא ממש מצליחים. יחידת התאורה האחורית, רעש האגזוזים וצלעות הקירור המושחרות של המנוע משדרות קומבינה שמישהו עשה לבד בבית. גם ידיות הכידון והמתגים הפלסטיים, לא מעידים על אופנוע חדש שאך יצא מהסוכנות.
הגראנד מילאנו מאיץ יפה, בולם באופן משביע רצון בעזרת מערכת בלימה של ברמבו ובסופו של דבר לא ממהר לשום מקום. תיבת ההילוכים הבסיסית, בעלת 5 יחסי העברה, מיושנת ובמעבר מהילוך ראשון לשני, צריך להיות החלטיים מאוד כדי לא להישאר בסרק. הרכיבה נוחה וגם ברכיבה ארוכה, לאורך זמן, לא הרגשתי עומס רב על פרקי הידיים או הגב.
קפה רייסר מודרני שחוזר לרעיון העיצובי של שנות ה- 60. מזכיר מאוד, אופנוע ספורט עתיק שבגלל תאונה או שעמום רגעי, הופשט מפלסטיקה וממסכת החזית וקיבל פנס פשוט. לפי התגובות ברחוב, נראה שקהל היעד שלו מבוגר ונוסטאלגי. מחיר האופנוע כ- 44,000 שקלים חדשים. במחיר זה מקבלים גם מושב זוגי, יחידת תאורה אחורית, סבל וזוג רגליות מורכב- שני אופנועים במחיר אחד.