יגואר XF25t קרדיט טוב
לפעמים צריך להתמקד בקנקן ולא רק במה שבתוכו
את מכונית היגואר XF אספתי כדי לבחון את השינויים שעבר הדגם החדש. מבחוץ כמעט ולא היה מה לראות. למרות השלדה החדשה והעובדה שמדובר במכונית אחרת לחלוטין ומודרנית מהדגם היוצא, שמרו ביגואר על המעטפת החיצונית.
הגרסה שליוותה אותי בסוף השבוע, ה- XF25t, מצוידת במנוע 2.0 ליטרים עם מגדש טורבו. מנוע שמסוגל להפיק 240 כ"ס בשיאו. למען האמת, ציפיתי ליותר כוח, הרבה יותר מ- 240 סוסים. כבר נהגתי במכוניות קטנות וקלות מהיגואר, עם מנועי 2.0 ליטרים או קטנים יותר, שהעמידו לרשותי 280 ואפילו 310 כ"ס. מה שהפריע לי בתחילת המפגש, הפך ללא רלוונטי במכונית שלא אמורה להיות אגרסיבית ועדיין מרגישה נמרצת וחזקה.
בעולם מכוניות הסלון בגודל בינוני, היגואר XF יוצאת דופן. בעוד BMW, מרצדס ואודי, נמכרות בכמויות יפות, המותג הבריטי (בבעלות טאטא) די נדיר על כבישי הארץ. במרכז הקניות, ברמזור ואפילו תוך כדי תנועה, מושכת המכונית מבטים ותנועות ידים. הסכום אותו מצמידים העוברים ושבים בדמיונם ל- XF הוא בסביבות המיליון שקלים. למרות שמחירה האמתי משאיר עודף מחצי מיליון, תפיסת הסובבים מחמיאה לנוסעים בה.
על הנוחות, המרווח הפנימי וחבילת הפינוקים לנהג, אפשר לכתוב דפים שלמים. תא מטען נדיב והתנהגות כביש יציבה ומאוד נעימה גם בכבישים משובשים, הופכת את הנסיעה לחוויה מנותקת מהלחץ היום יומי בכבישים העמוסים שלנו. אפילו עמידה בפקקים הבלתי נסבלים, עברה ברוגע. מערכת המולטימדיה האיכותית והאטימה המוחלטת מכל הרעשים בחוץ, נותנים משמעות למונח סלון.
מושבי העור הנוחים וסביבת הנהג העשירה, חייבה את ההשוואה לסלון בביתי הצנוע. אם היה מתאפשר לי, הייתי מחליף ומעביר המושב האחורי ושני המושבים הקדמיים אלי הביתה. מרווח הרגליים והראש לנהג, מובנים מאליהם במכונית מהסוג הזה. המרווח מאחור, לעומת זאת לא מובן מאליו.
ההיסטוריה של היגואר XF
יגואר נוסדה בשנת 1922 תחת השם "SS חברה למכוניות" ע"י וויליאם ליונס ווויליאם וולמסלי. רק בשנת 1945 שונה השם ליגואר ומלווה את המותג עד היום. בשנים 1966 וב- 1968 התמזגה החברה עקב קשיים כלכליים לתוך חברות אנגליות ובשנת 1984 הופרדה חזרה למותג עצמאי.
רומן קצר, בן 19 שנים, עם חברת פורד החל ב- 1989 ובסיומו, מצא עצמו המותג בידיה של חברת טאטא ההודית. למרות התהפוכות, נשארו התכנון והיצור באנגליה וחברת האם עשתה מאמצים מרשימים לשמור על המסורת והמורשת.
הדור הראשון של היגואר XF הוצגה בשנת 2007. מכונית שיועדה לקהל יעד חדש וצעיר שלא היה מסוגל לפני כן לרכוש מכונית חדשה של המותג. בשנת 2009 הוצגה גרסת מגדש העל בנפח 5.0 ליטרים ו-464 כ"ס. התגובות הטובות הביאו את טאטא להציג את ה- FXR עם מנוע הדור השלישי שהספקו עלה ל-503 כ"ס.
מתיחת פנים ראשונה, עברה ה- FX בשנת 2011 ושנה לאחר מכן הוצגה גם גרסת סטיישן ספורטיבית. לאחר כשנה נוספת, ב- 2013, שודרגה גרסת ה-R והמותג המעונב שיחרר את ה-FXR-S כאשר המכונית, עם מנוע ה- V8, הוגבלה אלקטרונית למהירות של 300 קמ"ש והזינוק עמד על 4.4 שנים מעמידה ל- 100 קמ"ש.
הדגם החדש, עם שילדה המורכבת מ- 75% אלומיניום ומשקל קל ב- 190 ק"ג, הושק ב- 2015. סדרת מנועים בקשת הספקים של החל מ-240 כ"ס וסיים (כרגע) ב-375 כ"ס, הוא כבר לא הקטן והנגיש בהיצע המותג. מתחתיו העמידה החברה את ה- XE שהפך את המותג הקלאסי לנגיש וזמין גם למשפחות צעירות.
מסקנות וסיכום
היגואר XF מספק חוויה יוקרתית ומאוד מרגיעה גם ליושבים בתוכו וגם למסתכלים מבחוץ. העיצוב לא משאיר מקום לספק ודי במבט חטוף כדי לזהות את המקור והמורשת. למרות העיצוב הברור והמהודק, העמיסו בכל פינה אפשרית סימני זיהוי נוספים שצועקים את מה שהיה אפשר ללחוש באלגנטיות. שפע של סממנים חיצוניים וסמלים בצורות ודוגמאות שונות, קופצים לכל עבר והתחושה די עמוסה. התנהגות הכביש נהדרת ולמרות שנהגתי במנוע החלש, לא הרגשתי שחסר לי כוח. כערך מוסף, מעניק הרכב תחושה, שמקבלים בו הרבה יותר ממה שמשלמים עליו. זו בדיוק המכונית שנותנת הרגשה של מיליון שקל.