KTM סופר דיוק 990, הרבה יותר ממה שציפיתי

מאת אורן קוזלובסקי שני, 18 מאי 2009 01:30

עוד מהפעם הראשונה שישבתי על ה- KTM סופר דיוק 990 באולם התצוגה, הפחידו אותי האנשים הנחמדים ב ד.ל.ב מוטוספורט שהוא לא אופנוע קל. ההזהרות זרמו כמים: אל תרכיב עליו את אשתך- חבל עליה... תזהר הוא נושך ואלים כמו שום דבר שהכרת קודם... זה לא אופנוע לטיולים, הוא יותר מידי עצבני ועוד אמירות מהסוג הזה. למזלי לא רק שלא הקשבתי להם, גם מתחתי את גבולות הזוגיות של אשתי ושלי ויצאתי עם הסופר דיוק ל- 600 ק"מ רכיבה ממודיעין לקיבוץ הגושרים ובחזרה עם פניות ועיקופים בדרך.

הסופר דיוק של רכיבות המבחן שודרג קלות ועמד מולי עם סט אגזוזי ארקופוביץ' שנשמעים נהדר. גם משכך היגוי ומגן רוח קטן התווספו לאופנוע. בצליל התאהבתי מיד, כנראה שמאוד קל לקנות אותי. ישיבה על ה- KTM והנחת הרגל על הרגלית גילתה תנוחה שמזכירה יותר אופנועי ספורט לא קיצוניים. לא ישיבה רגועה של דו"ש גדול, יותר כמו הכנה לשיגור עם הטיה של הגוף לפנים והכנה של הידיים על הכידון בפוזיציה קרבית.

האזהרות המוקדמות, הסאונד והתנוחה הכינו אותי ליציאה זהירה אל הכביש, לגישוש וסיבוב קפה כדי להכיר את הסופר דיוק. סיבוב של המצערת על הכביש והציפיות למתקפה על יכולות הרכיבה שלי התאיידו, האמת שקצת התאכזבתי. אחרי הכנה נפשית קפדנית ותרגול בראש למקרה חירום או חוסר שליטה מצידי, מצאתי את עצמי יושב ונהנה במקום רועד ונלחם. הכוח של האופנוע משכר, אבל מה שבאמת מכניס את הרוכב למצב קרב, זאת התנוחה הקרבית והרעש שרודף אחריך מאחור ככל שמתגבר סיבוב ידית הגז.

למרות ההנאה והסיפוק מהכוח הרב ומהחלקות הזנב בפניות עם גז אגרסיבי, עדיין קינן החשש שאשתי לא תוכל לצאת איתי לרכיבה המתוכננת. המושב שלי נוח ונמוך מספיק, אבל הוא נראה קצר ולא מרווח מספיק לרוכב נוסף. גם מיקום רגליות המורכב הדאיגו אותי, אם אלו שלי משוכות לאחור כל כך, היכן ממוקמות רגליות המורכב? החלטתי ליהנות מהאופנוע ולנטוש את הדאגה הקטנה הזאת- כשנגיע לגשר נעבור אותו (כדברי נבחרת אוסטרליה במכביה).

עצירה וסיכום ביניים על סנדביץ' ושקית במבה, העמידו אותי מול אופנוע יפיפה. כמו בכל KTM מהדור האחרון, כל הרכיבים הם מהשורה הראשונה וכל לוגו על כל חלק נמצא שם כדי להגיד משהו. שלדת הצינורות ומנוע ה- V טווין החשוף משלימים מראה נקי ומאוד KTM'י. מצב הישבן שלי, רענן ומוכן לעוד קילומטרים של רכיבה ומצב הידיים ערני ולא מנומנם מלחץ עודף. את מסכת החזית והמשקף פחות אהבתי, לא שיש מה לא לאהוב, פשוט כבר ראיתי יותר יפים מאותו יצרן. התלונה היחידה שמצאתי הייתה על היגוי שמרגיש כבד ממה שציפיתי ולא התחבר לי עם העוצמה והרכינה הספורטיבית. חזרתי הביתה, נעלתי את הסופר דיוק והכנתי את אשתי לניסיון הרכיבה שצפוי לנו.

המשפט הראשון שאמרתי לאשתי שעה שהתכוננו לרכיבה ליד הקטום: אם את מרגישה לא נוח או שהאופנוע מפחיד, רק תגידי ונעצור את הטיול. לאחר שלב האבירות והדאגה, פנינו לטיפוס על המושבים והתכוננו לטוב ביותר. מושב המורכב הפתיע ולמעט צפיפות אינטימית שהצמידה אותנו מעט יותר מהרגיל לא נשמעו תלונות מאחור. גם הרגליות שהטרידו אותי נמצאו בדיוק מתחת למורכבת והתגלו כתומכות ונוחות מאוד. הכוח לעומת זאת הורגש מאוד מאחור. משיכה חזקה והעברת הילוכים אגרסיבית, ניערו את אשתי, אבל תרגול עדינות ומעבר למצב תיור בכפתורים הפנימיים של המוח, הפך את האופנוע לחוויה שנמשכה לאורך יותר מ- 600 קילומטר.

מהירות השיוט של הסופר דיוק עולה בלי להרגיש לסביבות ה- 150 קמ"ש, שם בדיוק מרגיש המנוע שנוח לו בהילוך שישי. המהירות לא מורגשת בכלל ואם אין מכוניות אליהן ניתן להשוות אותה קשה לנחש את קצב ההתקדמות. ההיגוי שהיה כבד ברכיבת סולו עצבנית וחזקה, הרגיש טוב יותר עם תוספת המשקל מאחור. משום מה בכבישים עם פניות עוקבות ושינויי כיוון מהירים מצד לצד, הרגיש האופנוע בזוג הרבה יותר קל וצייתן. החוויה הזוגית הארוכה גרמה לי לחשוב האם יש ל- KTM מושב חלופי ארוך יותר לדגם הזה? אולי אני לא היחיד שנהנה מחברה מאחורי שאופנוע שלא תוכנן לכך מלכתחילה? שוק האפטר מרקט של KTM הרי עמוס בכל תוספת שנפש הרוכב חשקה בו.

אני אשקר אם אכתוב שסיימנו את הטיול הארוך רעננים, אבל בהחלט שלא סבלנו. יחסית לאופנוע אטרף שנועד לפרק אדרנלין ועצבים בגיחות התגרזנות מופרעות, הסופר דיוק בהחלט הצליח להפתיע בנוחות ובשימושיות שלו. אני מאמין שעם יותר משמעת עצמית, גם ברכיבת סולו הייתי יכול להישאר בתחום הרגוע והשפוי של האופנוע, אבל התנוחה ומנגינת המנוע הפכו לי את המוח כל פעם מחדש. כמה שאני אנסה לשכנע את עצמי אני לא אצליח לכתוב שזה אופנוע נהדר לרכיבה יום יומית, הסופר דיוק 990 פשוט נולד כדי לשגע את הרוכב ולהוציא ממנו את החוליגן שבו. גם בזוג עם המון מודעות למצב, האופנוע מכריח לתקוף כל סט פניות וגורם לי לפחות לבחון עד כמה אשתי מוכנה ללכת רחוק (והיא מוכנה), אז לבד בלי עכבות, אין בכלל מה לדבר על משמעת.

הסופר דיוק 990 עלה על כל הציפיות שלי, הוא אופנוע סופש"ים מדהים, שמאיץ בולם ובועט בכביש במידה שתמרח חיוך על הפנים ותחסיר מידי פעם פעימת לב כי לא עמדתם בפיתוי ונתתם טיפה יותר ממה שאתם חושבים שצריך לתת. האופנוע מרגיש חזק ואף פעם לא נשאר חסר כוח מול הדרישה של הרוכב. המנוע פשוט נותן ונותן עד שקשה לא לקחת. שנייה של חוסר תשומת לב והנקודה הרחוקה שראית מעל המשקף הקטן, פתאום ממש מתחתיך. אם הייתי יכול להחזיק כמה כלי רכב ובניהם אופנוע אטרף רק לגיחות של פרוק אדרנלין ואגרסיות, הייתי שוקל את הסופר דיוק כאופציה. בינתיים כאופנוע לביצוע כל משימות החיים אני צריך לחפש משהו אחר.

צילם: עמית אברהם

לאור השמש לוקח 8 דקות להגיע לכדור הארץ