<object type="application/x-shockwave-flash" data="http://www.wesell.co.il/banners/meler_banners/swf/728x90_winner1.swf?url=http://www.wesell.co.il/click/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" width="728" height="90">
<param name="movie" value="http://www.wesell.co.il/banners/meler_banners/swf/728x90_winner1.swf?url=http://www.wesell.co.il/click/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" />
<param name="scale" value="exactfit" />
<param name="wmode" value="transparent" />
</object>
<img alt="" style="visibility: hidden;" src="http://www.impcounter.com/a/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" />
<!-- End of WeSell Affiliate code -->
מאת גל ספיר שלישי, 17 פברואר 2009 23:00
בטח רובכם מכירים את זה. מין תקופה כזו שכלום לא הולך, שיש המון שינויים והכול מתבלגן אחד בתוך השני- אין סדר, הכול בכאוס מטורף. הדרך שנראתה סלולה לפנים לפתע מקבלת תפניות, גבשושיות ובאמפרים שלא הייתם מוכנים אליהם. מחסומים שצפיתם כי תתקלו בהם בזריקת מצמד קלה והרמה לווילי, הופכים להיות בריקאדות מטורפות בגבהיי גורדי שחקים ואתם חושבים לעצמכם "למה לא לקחתי אופנוע דו פעימתי קליל למסע הזה שינסר בגאאאאז ויטחן את המחסום הזה לדק תוך כדי צחוק מטורף בקסדה ויריקת סלעים לכל עבר". מכירים?
ובכן, נכון להיום, אני נמצא בדיוק שם. מעבר בית, שינוי תעסוקה של זוגתי, לידתה של שי הקטנה, עבודה שרגע אחד יושבים בבית וסופרים גרגרי אבק באוויר ורגע אחר מוצאים את עצמנו מתמרנים בנסיעות בין אשקלון לגבעת זאב, בין דימונה ליגור, רכישת רכב שהוא הרגליים שלנו (רכישה שנופלת ומתרסקת) והכול מצטבר לאותה נקודה ואותו הזמן. עכשיו!
בתוך כל המהומה הזו לא יוצא לי לרכב. את השקט שמצאתי ברכיבות אין לי כרגע ולו רק מעצם העובדה שכחלק ממפולת הבוץ שמשתוללת סביבי, הצלחתי גם לקנות אופנוע. האמת, הצלחתי לקנות נבלה. נבלה אמיתית, כזו שמבאסת אותך. את הבהמה רכשתי בגלל כמה סיבות, רציתי קטום, רציתי סופרמוטו ושטח יחדיו, לא היה לי כסף, האופנוע נראה לי, המוכר נראה אמין - כל הטעויות האפשריות ברכישת כלי דו"ג. זה התחיל כפרויקט שחשבתי שיעשה לי טוב, התחלתי לכתוב עליו בפורום תחת הכותרת "The Austrian Project". כיניתי אותו בחיבה "הבהמה" וזאת כאשר חשבתי שכל בעיותיי עם הכלי הזה הן כיוון קרבוראטור ומתלים. אוי, כמה שאני טעיתי...
רק כדי להבהיר, את הכלי לא לקחתי לבדיקה. סמכתי על עצמי ועל המוכר שעשה רושם טוב. הכלי הרגיש לי חזק להפליא ואם לא הייתה לו צריכת דלק של שברולט בלייזר בפול גז בדיונות של הסהרה, לא הייתי חושד בכלום. לאור הכישלונות למצוא את בעיית צריכת הדלק, הועברה הבהמה אחר כבוד אל חבר שמתמחה בדגם הזה. לאותו חבר יש סדנא קטנה משלו, שם הוא רוקח מזימות, שיפורים ופרויקטים. בבעלותו שני כלים כמו שלי, האחד לשטח, השני מכונת מרוצי סופרמוטו.
יצא לי לרכב על שניהם, הראשון הותיר אותי בפה פעור וקביעה חד משמעית "ככה אני רוצה את האופנוע שלי", השני הותיר שובל של שערות שצנחו ממני בגלל הפחד, הכוח המטורף וההתנהגות הפסיכוטית שלו. הכלי השני, מכונת מרוץ מדויקת, גרמה לי למלמל "כזה אני לא רוצה, באמת...", אבל על כך אפרט בהרחבה בהזדמנות אחרת. האופנוע שלי הועבר אל החבר ומיד נמצאו כמה בעיות. בתחילה היו אלה "בעיות סבירות שניתן לפתור אותן בקלות" אולם לאור העובדה כי אני נמצא בתקופה של מפולת בוץ, חששתי שהגברת השמנה עוד לא פצתה את פיה.
כל טלפון מאותו חבר נסך בי הרגשה של פחד, האם יהיו חדשות טובות או רעות? רובן, לצערי, לא היו משמחות במיוחד, לא לי, לא לכיס שלי ולא לאופנוע. מה שנראה בתחילה כתיקון קליל של החלפת סעפת וכיוון קרבוראטור התדרדר לרמה של החלפת צילינדר ובוכנה, זריקה של הקרבוראטור הישן לפח והתקנתו של אחר, ועוד ועוד.
אך עם כל העניין הזה, אני עדיין מצליח לראות את האור בקצה המנהרה. לאחר כל הסיפור הזה, תהיה ברשותי בהמה, אבל מפלצתית. כזו שאינה עושה חשבון לאף אחד, כזו ששואגת בכל הנעה, כזו שבולעת כלים אחרים כאילו היו חרקים מעופפים בשמי האביב העליזים. בהמה שהאף שלה שואף אויר עצמאית, שטסה בשטח כאילו זה אספלט גרמני אוטובאני טהור, שגורסת סלעים לארוחת בוקר ויורקת אותם בלי למצמץ. בהמה עם השילוש המחייב של אותיות ה- KTM הלטיניות.
אז לכל המלעיזים - כן, Kניתי. כן, Tיקנתי. לא, אני לא מתכוון לMכור בתקופה הקרובה, כי אם הבהמה הזו מרחה לי חיוך של טמבל כשהכלי לא היה מכוון בעליל, אני יכול רק לפנטז על מה מצפה לי בסוף המסע הזה.
בברכת "רק רכיבות טובות"
קנגל.
ילד ממוצע בגיל ארבע, שואל כ- 400 שאלות ביום