שני דברים שאני לא אוהב התחברו להם יחדיו. הראשון זה להיות מורכב. בתור רוכב, קשה לי להיות מורכב, השליטה לא אצלי, שלמות הגוף שלי תלויה לגמרי באדם אחר ולכן אני נמנע מהסיטואציה הזו כמה שאני יכול. הדבר השני הוא אופנועי הארלי דייוידסון. צר לי, אבל אני לא מתחבר לכלים השמנים, כבדים, זקנים, בעלי תנוחת כיסא גניקולוג, פשוט לא מתחבר.

להמשך...... תגובה (1)

קולות סירנה מאחורי הרכב, זורק מבט למראה וקולט ג'יפ של מג"ב.  תוהה איזו פעילות פח"ע יש באיזור שמצדיקה הקפצת מג"ב. הסירנה מציקה ואני מתכנן את הירידה לשוליים מיד לאחר הפנייה שמאלה מכיוון שאני באמצע צומת. איך שאני יורד לשוליים, ניידת כחולה נעצרת לפניי וחוסמת לי את הדרך, ג'יפ המג"ב סוגר מאחורי, אני לכוד ביניהם ולא ממש מבין מה הקטע. טלי ושי איתי, חזרנו מבוקר סידורים בירושלים, פורקים אליי שוטר כחול, מג"בניק ומג"בניקית. טלי אומרת לי "בטח עברת פס לבן כשעקפת את ההוא עם המאזדה" אני אומר לה שאין מצב, אני לא עובר פס לבן בכלל, אין מצב.

אני פותח חלון, וזה נותן לכל הקור של המזגן להיעלם, המג"בניקית אומרת שלום ואני מברך חזרה, "חמודה" אני חושב "מה לעזאזל אתם רוצים?" השוטר מגיע אליי ושואל אם עברתי לא מזמן במחסום חוסאן, עניתי שכן ושאלתי מה הבעיה בדיוק, כי הרי אני עובר שם המון ואף פעם לא עצרו אותי שתי ניידות לשאול אותי על כך. השוטר טוען שלא שמעתי להוראות השוטר במחסום וברחתי משם.

לשם ההבנה הבסיסית, בדרכי מירושלים אני עובר בשני מחסומים, באחד עצרה אותי שוטרת צבאית ושאלה מה שלומי, כמו כל פעם. עניתי טוב תודה, כמו תמיד והיא הפנתה את גבה ופנתה ללכת. אני בתגובה, סגרתי חלון והמשכתי בנסיעתי הביתה. במחסום השני יש חיילים ואנשי בידוק של המכס ושל משהב"ט (אל תשאלו אותי למה) שם אפילו לא הביטו לכיווני אז המשכתי הלאה.

להמשך...... תגובה (4)

משקפי אבק - מה,איך ולמה

אני אוהב לרכב על אופנועים בכל הזדמנות שניתנת לי, בעיקר רכיבות שבילים ושטח היכן שאין ממש אספלט, רכבים ושאר הירקות, כמובן שעדיף שיהיה לך איזה חבר או שניים, גם בשביל הכיף שבדבר וגם כי רכיבה שאינה בכביש, לטעמי, דורשת לפחות רוכב נוסף שיהיה איתך וטלפון נייד (מעבר לשאר הציוד...). בכל מקרה, רכיבה בשבילי העפר טומנת בחובה כיף והזרמת אויר, דם ואדרנלין.

להמשך...... תגובה (1)

מי שאנחנו אוהבים, מקבל מאיתנו פירגונים. הגיוני,לא? פורום 8 שהוא פורום האופנועים של תפוז, בנה קהילה תוססת של רוכבי דו"ג ומקלדות. כל שנה, מרימים מנהלי הפורום מפגש איכותי שכולל בשרים ושתייה במטרה להוציא את העולם הוירטואלי החוצה ולתת לכינויים אפשרות להתחבר לפנים אנושיות.

השנה מפגש הפורום היה מצומצם, לקח ממפגש קודם ולטעמי, עלה באיכותו. כמות האנשים הייתה מצויינת, כמות הבשר מדוייקת, כמות השתייה פצצות, אנשים היו רגועים, שלווים ובעיקר לועסים. את מנהלי הפורום אני מכיר אישית, כמו גם את רוב הנפשות שבלסו להם בשר, סלטים ופיתות. משפחה קטנה אך מגובשת שסובבת סביב אהבה לדו גלגלי.

האירוע היה מוצלח והשאיר טעם של עוד, אז "שאפו" למיצו, לונריידר וחג'בי, "שאפו" לייגרמייסטר, לאדם, לרותם ב, לאבנרXR ולכל מי ששכחתי בטעות

להמשך...... תגובה (0)

שתיית אלכוהול ונהיגה או רכיבה, הם לא משהו שאני בעדו. כמה שיראה לכם שאתם בשליטה, אתם לא ואם נדמה לכם שכן, אז לא. אני גם אוהב את מפגשי הרוכבים שיש לנו מדי יום חמישי, חלק מהמפגשים מדשדשים בזרימה ענייה של רוכבים, אך מדי פעם יש כמה יציאות ססגוניות ומגיעה חבורה עליזה של רוכבים, יושבים על בירה ומזון, מדסקסים על הא ועל דא שרוב ההא הוא על אופנועים ורוב הדא הוא על המלצריות. אני, ככלל, לא שותה יותר מכוס בירה אחת במפגשים הללו וגם אותה אני גומע בתחילת המפגש כך ששלוש ארבע שעות אחרי, אותה בירה יצאה דרך שלפוחית לחוצה בדרכה לטיול בים התיכון.

במפגש האחרון, התברכנו בחבורה ססגונית בהחלט, עם מצב רוח טוב, בדיחות קורעות וכמובן, בירה.

להמשך...... תגובה (3)

לאחר שהתפנתי קצת, ישבתי לקרוא את החוברת ולראות את הסירטונים שהפיקה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ויצאתי ברגשות מעורבים. למה? מכיוון שמצד אחד, נראה כאילו משהו זז שם ברשות ויש התייחסות לרוכבים. הביאו אנשי מקצוע רציניים, ישבו, הפיקו והוציאו "חוברת הדרכה" וסרטונים נחמדים שבאים לתת לרוכב המתחיל קצת טיפים להישרדות בג'ונגל ההוא שעל האספלט. מצד שני, יצאתי בהרגשה שעדיין האשמה נופלת כולה על הרוכב ואני אסביר.

להמשך...... תגובה (1)