<object type="application/x-shockwave-flash" data="http://www.wesell.co.il/banners/meler_banners/swf/728x90_winner1.swf?url=http://www.wesell.co.il/click/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" width="728" height="90">
<param name="movie" value="http://www.wesell.co.il/banners/meler_banners/swf/728x90_winner1.swf?url=http://www.wesell.co.il/click/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" />
<param name="scale" value="exactfit" />
<param name="wmode" value="transparent" />
</object>
<img alt="" style="visibility: hidden;" src="http://www.impcounter.com/a/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" />
<!-- End of WeSell Affiliate code -->
טורים אישיים תכולת עיניים שמיניות לכל הרוחות
מאת תכולת עיניים שני, 04 מאי 2009 00:00
הגיע הזמן להתבגר לשדרג את רישיון הרכיבה שלי. בינתיים אני מוגבלת ל- 54.4 כ"ס ולגיר אוטומטי וחייתי עם זה לא רע, עד עכשיו. לאחרונה עזבתי את עיר החטאים ועברתי אל המושב המרוחק. הרכיבות האלה מכאן לעבודה באיכילוב עם הקטנוע הנאמן אך קטן הנפח שלי הופכות יותר ויותר למטרד ופחות ופחות להנאה. אז הגיע הזמן לגדול. בשביל לגדול צריך לעלות על אופנוע, לעבור את הטסט ולהתחיל לספור את הכסף לרכישה הנכונה. הבעיה הקטנה שעוצרת את כל השרשרת האופטימית הזו היא הפחד שלי משמיניות. ממה אני מפחדת, מליפול? מלמות? אידיוט יהיה הרוכב שיטען שהוא לא מפחד לפחות משני אלה בכל הנוגע לרכיבה על אופנוע.
כאן משתלב כפיר לוין, צעיר, נמרץ וחדור אידיאולוגיה מקצועית. אתם מכירים אותי, אני בעיקר סקפטית בכל הנוגע ליכולות שלי (אני יודעת לרכב לא רע, אבל זה הכל). באחד השיטוטים שלי עם אורן פגשנו בכפיר, דרשנו בשלומו והוא בשלומנו ואורן כמובן לא חסך את פיסת המידע הבאה מהמסטר - סבטה מפחדת משמיניות. איך אפשר לגמול אותה מהפחד? כפיר הסתכל עלי ואני הרגשתי כמו ילדה קטנה, הוא הבטיח ששיעור פרטי יגמול אותי מהחרדות האלה.
נפגשנו לשיעור פרטי במגרש ההדרכה של חברת אלטרנתיבי ברמת הכובש. כמה מילים על גז קבוע, מבטים (מבטים, מבטים, מבטים) ויאללה לעבודה. שני קונוסים כתומים, אחד קטנוע, אחת פחדנית ומורה קשוח - יצאנו לדרך. כפיר עמד שם במרכז (ללא ספק מסכן את גופו וחייו בנוכחות סבטה ומקס...) ולא הפסיק לדבר. מהר יותר, לאט יותר, מבטים, על הגז, יותר גז, פחות גז... נו יופי.
קוראים יקרים שלי - שיעור פרטי ברכיבה על דו"ג זה כל מה שחשבתי ועוד קצת. 
אין מקום לחיפופים ואין מקום לכישלונות. תוך 10 דקות עשיתי שמיניות! גדולות, עקומות, מפחידות, אבל שמיניות! ולא נפלתי אפילו פעם אחת. תוך 20 דקות, מבלי שהרגשתי בכלל, הקונוסים היו קרובים מספיק אחד לשני בכדי לעבור מבחן שליטה ואני ביניהם בסבבה שלי, מקרקסת שמיניות. כפיר פשוט לא מוותר לך, הוא יוציא ממך כמו כירורג את כל השטויות האלה של הפחד.
יותר מזה, הטיפים ששמעתי ממנו באותו השיעור מלווים אותי מאותו הרגע בכל נסיעה. תנוחת כפות הידיים על הכידון - תחזיקי את המצערת כאילו את מחזיקה מברג, יודעת איך?! - חבוב, הבחורה הזאת במקרה יודעת איך מחזיקים מברג (אל תיתן לבלונד שלי לבלבל אותך) ועוד כמה שיוציאו לכם ניצוצות מהאוזניים ברגע שתבינו כמה חכם, פשוט ומועיל מה שכפיר מלמד אתכם.
ירדתי מהקטנוע מתנשמת ומתנשפת. רמת הריכוז שנדרשת בשיעורים האלה היא אדירה, בייחוד כשהקסדה שעל הראש שלי שקטה כל כך... המאמץ לבצע את כל ההוראות נכון, להתמיד בעשייה והתרגול בשיעור הוציאו אותי מהמגרש הזה עייפה ומחויכת. אני! אני עשיתי שמיניות. אני!
רק תרגול מביא למצוינות ואת זה כפיר לא ייתן לכם לשכוח. כל המידע היקר הזה ילך לאבדון אם לא תתרגלו, ודיר בלאק אם תגיעו לעוד שיעור מבלי לתרגל. כפיר יגער בכם ובצדק.
שיעור כזה של אחד על אחד עם מקצוען זה לא משהו שקורה לי כל יום. מבחינתי לעבוד עם כפיר על הפחדים שלי ולעשות שינויים פיזיים ומנטליים בזמן הרכיבה היה חידוש מפתיע ומרענן בכל הנוגע לרכיבה שלי. אני יודעת איך אני רוכבת, איך אני מתנהגת על הכביש ומה אני עושה לא נכון. לא תמיד יש בסביבה רוכב מנוסה יותר שיכול וידע לתקן את השגיאות האלה שחלקן יהוו את ההבדל בין חיים למוות.
לסיכום, קוראים יקרים שלי - נהניתי כמו שלא נהניתי הרבה זמן. גיליתי שוב ושוב ושוב כמו המוח המקובע שלי מונע ממני להיפתח לחוויות רכיבה חדשות בגלל הרגלים גרועים. תשומת הלב האישית נותנת כל כך הרבה. יש הזדמנות לעבוד על מכלול של התנהגויות ולשנות אותן.
כפיר, תודה, היה לי כיף!
המוצר הראשון של חברת מוטורולה היה נגן תקליטים (פטיפון) לרכב