מאת רועי פסי רביעי, 16 ספטמבר 2009 20:12

את הספר "שומרת אחותי" מאת ג'ודי פיקו קראתי לפני מספר חודשים, כך שבסרט הזה הייתי חייב לצפות. ההקרנה נקבעה ליום ראשון, ה- 13.9.09, יום בו לצערנו נספה הטייס אסף רמון ז"ל, בנו של האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון ז"ל, כך שמצב הרוח של הצופים היה עגמומי עוד בטרם עלה המסך על אחד הסרטים "הכבדים" של התקופה האחרונה.
חייהם של שרה ובריאן פיצג'רלד בנם היחיד ובתם בת השנתיים, קייט, משתנים לחלוטין כשהם מגלים שלקייט יש לוקמיה. התקווה היחידה של ההורים היא להביא ילד נוסף לעולם, כדי שיציל את חייה. יש אנשים שעבורם הנדסה גנטית מעלה שאלות מוסריות ואתיות - עבור משפחת פיצג'רלד ובייחוד עבור שרה - אין ברירה אחרת והיא תעשה כל מה שצריך כדי שקייט תישאר בחיים. ומה שצריך זאת אנה.
בין קייט (סופיה וסילבה) ואנה (אביגיל ברסלין) יש קשר חזק יותר מהקשר הנורמטיבי בין אחיות: קייט אמנם מבוגרת יותר, אבל היא סומכת על אחותה הקטנה. למעשה חייה תלויים באנה.
שרה (קמרון דיאז), אם ורעיה אוהבת שנטשה את הקריירה שלה כדי לדאוג לבתה, לפעמים הולכת לאיבוד בנתיב הצלת חייה של קייט אליו התמסרה. בעלה החזק והתומך, בריאן (ג'ייסון פטריק) לעתים נותר חסר כוח ופסיבי מול אשתו הנחושה והחזקה, ובנם היחיד, ג'ס, (אוואן אלינגסון) לפעמים נותר בצל מאחר שקייט ואנה תופסות את הבמה המרכזית.
עד שאנה, עכשיו בת 11, אומרת 'לא'. בחיפושיה אחר חירות רפואית היא לוקחת לה עורך דין משלה (אלק בולדווין) ופוצחת בפרשה משפטית שמפלגת את המשפחה ויכולה להותיר את גופה הדועך של קייט בידי הגורל.
הסרט מציג את הדילמות המוסריות, האתיות והאנושיות העומדות בפני בני המשפחה וסוחף את הצופים במערבולת רגשות עזים. נראה לי כי לא יהיה זה מוגזם לומר שלא נותר אדם אדיש אחד באולם. קולות משיכת האף יעידו על כך.
אני מניח שרבים מבין אלה שקראו את הספר, ימחו על החירות הקולנועית שנטל לידיו הבמאי, בעיקר בסיומו של הסרט, אבל, אם אתם חובבי דרמות סוחטות דמעות, וסיפורים אנושיים מוציאים מכם את המיטב, אל תפספסו.