מאת אורן קוזלובסקי שני, 22 יוני 2009 17:28
בתור ילד הוקסמתי מנפלאות הרובוטריקים שהפכו לנגד עיני ממכוניות לרובוטים עם תכונות אנושיות. ראיתי את הסרטים המצוירים, פרקתי והרכבתי את הצעצועים המדהימים ואפילו הייתי משוכנע שבעתיד הלא רחוק, כל המכוניות יהפכו בלחיצת כפתור לחברים מכאניים.
כשיצא הסרט הראשון, כל צפיותי התממשו. הפקה נהדרת עם עלילה ופעלולים שהחיו את חווית הילדות והוסיפו לקסם של הסדרה המצוירת. לפרק השני הגעתי כבר עם רף ציפיות גבוה במיוחד. מה כבר יכול להיות רע בסרט על גושי מתכת מהלכים שהופכים לתפארת תעשיית הרכב האמריקאית?
יש משהו קצת פאתטי בשימוש שעשו במכוניות שברולט בדיוק בזמן הקריסה הכלכלית של הענק התעשייתי שנשא על כתפיו את הגאווה האמריקאית. אפילו את השברולט אבאו הכניסו לסרט בצביעה ספורטיבית. לצד הקורבט, הקמרו ועוד מכוניות אמריקאיות, הפליאו הרובוטריקים הפעם עם שלל אופנועים שלא תרמו הרבה לסרט.
סרט ההמשך ארוך מאוד, כ- 145 דקות. חלק גדול מהזמן הולך לאיבוד הפעם בגלל העלילה העמוסה והמבולגנת. במהלך הסרט מצאתי את עצמי שואל את היושבים לצדדי, איך הגיעו הדמויות למקום, מי זה הרובוטריק הזה או איך הסיטואציה מתחברת לעלילה? לא תמיד קיבלתי תשובות.
הסרט עמוס בדיחות מוצלחות שיכולות, כל אחת בפני עצמה, להצחיק עד דמעות. באחד הקטעים עוגב רובוט מכונית שלט רחוק קטן, על רגלה של כוכבת הסרט. כדי לא להרוס לכם, לא אצטט את המשפטים המוצלחים המעטרים את הסרט. מה שכן אפשר לספר זה שהפעם מנסים השקרניקים הרעים, להחיות את מגהטרון ולהפעיל מכונה שתשמיד את השמש שלנו.
לסרט הזה אסור להגיע לבד וגם לא עם רצינות או יומרות. תשבו עם עוד חבר או שניים ותנסו לזהות את המכוניות והאופנועים. תצחקו ביחד מבדיחות ותקטרו ביחד על האורך המתיש של הסרט. בסופו של דבר תצאו מאושרים מסרט כל כך אידיוטי שפשוט כיף לשבת ולצפות בו ולהעביר דאחקות עם החבר'ה.