ראלי דאך המשי - סיכום השלבים הסופיים

מאת טל זוהר שלישי, 15 ספטמבר 2009 06:55

שיתוף

סיכום היום השביעי

ביומיים האחרונים הראלי עבר לקזחסטן, לאחר שהתחיל ברוסיה. הנופים הירוקים של אמא רוסיה התחלפו במישורים יבשים, ללא סוף נראה לעין האנושית. "מגרש כדורגל שלא נגמר" היתה הגדרת אחד הנהגים המשתתפים במרוץ...

הסטייג' החמישי שהתקיים היום לא היה קצר או קל, או כפי שאמר הלל - "הוא יותר קצר אבל לא פחות עבה". רז הימן והלל סגל, צוות פוינטר, שיחקו כל היום תופסת עם הפילים הגדולים של הראלי - קטגוריית המשאיות. במשך חמשת השעות של הספיישל, עקף הצוות הישראלי את המשאיות בקטעים הטכניים, ונעקף על ידם בחזרה בקטעים הפתוחים. כל אקט של עקיפה, בין אם הצוות עוקף משאית ובין אם המשאית עוקפת את הצוות גוזל דקות יקרות ומוסיף מימד של סכנה.

טעות קטנה בניווט גרמה לצוות לעיכוב של כמה דקות וקשיים בעקיפה בהמשך הספיישל. למרות זאת, סיים צוות פוינטר את הספיישל במקום ה-12, עליה של מספר שלבים ממיקומם אתמול. הלל מעדכן כי שני בולמי זעזועים זוהו כנוזלים, אולם כרגע הוא החליט להמשיך איתם גם לסטייג' של מחר.

כזכור, ניצן שקל ודובי נוימן, צוות טלפארמה, לא סיימו אתמול את הסטייג' - לאחר שעברו את קטע הדיונות הקשה שהיה מנת חלקם של הצוותים אתמול, הרגיש ניצן כי המנוע אינו כשורה ועצר בצד. בדיקה קצרה איששה את המסקנה הבילתי נמנעת - המנוע אינו תקין. כמה דקות מאוחר יותר נחת לידם מסוק המארגנים, מוודא את מצבם ובודק האם הם זקוקים למים או אוכל. בהמשך, חיכו השניים כ-6 שעות עד שהגיעה משאית המטאטא, ה'קמיון בלה'. הם נגררו אחרי המשאית עד למחנה הלילה, אליו הגיעו לקראת השעה שש בבוקר. היום הצטרפו ניצן ודובי אל משאית הסיוע ועשו עם הצוות הטכני את כל הדרך אל ג'אנאוזן, מקום מחנה הלילה.

מנצח הספיישל היום היה דה-ויליארס, שקבע זמן של 3:41:37 שעות. נאסר אל עטיה הגיע 7 שניות אחריו ומרק מילר נזקק ל-2:57 דקות מעבר לזמנו של דה-ויליארס. במשאיות, קאבירוףהיה המהיר ביותר עם זמן של 4:05:13 שעות כשבמקום השני לופראיס ובשלישי דה-רויי.

מחר יזנק הראלי אל הסטייג' השישי, מג'אנאוזן אל טורקמנבאשי שבטורקמניסטן, מרחק של 698 ק"מ. הסטייג' השישי יחל בקטע קישור בן 43 ק"מ, ימשך עם ספיישל באורך של 514 ק"מ ויסתיים בקטע קישור נוסף בן 141 ק"מ.

סיכום היום השמיני

'ראלי דרך המשי' או 'ראלי הפרעונים'? קטע הדיונות בן 25 הק"מ הבוקר גרם לשאלה הזו להשאל ברצינות. לא מעט צוותים הופתעו מעוצמתן של הדיונות, כולל הצוות הישראלי שהגיע לא מוכן לקרב - עם הצמיגים הלא נכונים ועם לחץ אויר מלא. התוצאה - שקיעה של בוקר, שגזלה מרז הימן והלל סגל, צוות פוינטר, כחצי שעה. כאמור, רז והלל לא היו הצוות היחידי שהופתע, ובהתאם - כמות הג'יפים והמשאיות שנצפו תקועות באמבטיות החול ועל סכיני הדיונות.

בסופו של דבר, קיבל צוות פוינטר החלטה ויצא החוצה על מנת להתחיל "דף נקי". לחץ האויר בצמיגים הורד ל-15 PSI והמדיניות ברכב היתה של "לא נתקעים יותר" - השפאלות הוחזרו למקומם והג'קים ההידראולים נסגרו עד תומם. על מדיניות שנקבעה יש לשמור, ובהתאם - רז והלל צלחו את קטע הדיונות ללא בעיות על ידי בחירת נתיב נסיעה חדש.

המשך הסטייג' היה קל יותר, אולם לא היה חף מהפתעות. פנצ'ר ראשון הפתיע את הצוות באמצע המסלול, והוא הוחלף בזריזות. הפעם השניה היתה שילוב של פאנצ'ר וריסוק הג'אנט לחלוטין - הספייר השני (והאחרון...) הורכב על הרכב, ועתה יש עוד 100 ק"מ עד הסיום בהם אסור להסתכן בפאנצ'ר נוסף. אבל, מעל הכל העיב ספר הדרך, שפשוט לא היה מדוייק בעליל, בצורה שונה וקיצונית מהימים הקודמים. המשמעות העיקרית - מעבר לבעית הניווט - היא נושא הבטיחות. אם אזהרה המופיעה בספר ככזו שנמצאת בעוד 500 מטרים מופיעה אחרי 100... - אתם מבינים את הפוטנציאל.

בסופו של יום, סיימו רז והלל את הסטייג' במקום ה-12 והם ממוקמים כרגע במקום העשירי הכללי, שיפור של שני מקומות מאתמול. את הסטייג סיימו השניים בזמן של 07:19:24 שעות. קרלוס סיינז סיים את הסטייג' במקום הראשון, בזמן של 05:01:47 שעות. נאסר אל עטיה הגיע במקום השני, 03:13 דקות אחריו ואילו במקום השלישי סייםמרק מילר, בזמן של 05:08:19 שעות.

מחר יזנק הראלי אל הסטייג' השביעי, מטורקמנבאשי אל באלקאנבד, מרחק של 417 ק"מ. הסטייג' השישי יחל בקטע קישור בן 13 ק"מ, ימשך עם ספיישל באורך של 345 ק"מ ויסתיים בקטע קישור נוסף בן 59 ק"מ.

סיכום היום התשיעי

גשם במדבר? אכן כן, ולא היה מדובר בחזיון תעתועים. הלל סגל התעורר לפנות בוקר למשמע טיפות המים על האוהל, ונזעק החוצה לכסות את המכונית ואת הציוד האישי. "התעורר" היא בעצם מילה קצת לא מדוייקת, שכן הוא לא ממש הצליח לישון כל הלילה - שילוב של צוואר כואב וגוף מותש.

למי שלא הבין, מרוץ ראלי רייד הינו המקבילה המדברית של מרוץ מרתון, ואין מדובר כאן בספרינט קצר כי אם במרוץ מתיש המחייב תכנון ארוך טווח. ואם מסיימים את הלילה ללא שינה ועם גוף עייף וכואב - אין ברירה אלא למשוך את היום ולקוות למנוחה במחנה הלילה הבא. וכך היה.

רז הימן והלל סגל, צוות פוינטר, נהנו מיום עם ניווט קל מאוד וספר דרך שחזר להיות מדוייק ועיקבי. אולם, להבדיל מנושא הניווט, היה מדבר ביום קשה מאוד. כאמור, הספיישל התחיל בגשם שוטף, כזה המחייב הפעלת הוישרים למשך שעתיים רצופות, ואלו עשו בעיקר בוץ מהשילוב של אבק וטיפות המים.

קטע הדיונות של היום היה ברור וצוות פוינטר החליט לעצור בתחילתו ולהוציא אויר מהגלגלים, אולם השקיעה הפתיעה את הזוג והגיעה כמה קילומטרים לפני. השפאלות נשלפו, הג'ק ההידראולי הורד והם היו מאחורי העניין, לא לפני שביזבזו 10 דקות. בסעיף הפאנצרים נרשמה הפוגה אחרי הזוגייה מאתמול. כשהגיעו בסופו של דבר אל הדיונות, גילו שהללו נפרסות על מרחק של 50 ק"מ ושמדובר יותר בהרים של חול מאשר בדיונות קלאסיות סטייל מצריים או מרוקו.

באגף הטכני, נעדכן כי אתמול בלילה הוחלף הבולם האחורי שמאלי, לאחר שהנ"ל גילה סימני הזעה קיצוניים - רז מדווח כי המתלה האחורי חזר להיות נשלט וצפוי. במהלך היום הברקסים האחוריים סיימו את חייהם והללו יוחלפו הערב בחדשים. תקתוק נוסף ומסתורי מעסיק את הלל בחיפושים אחריו - עידכונים בקרוב.

את הסטייג' השביעי הוביל נאסר אל עטיה בקרב צמוד עם קרלוס סיינז. אל עטיה נזקק 03:24:36 שעות וסיינז היה זקוק לשתי שניות נוספות. במקום השלישי,מרק מילר עם זמן של 03:31:57 שעות. רז והלל סיימו את הסטייג במקום ה-13 בזמן של 04:53:08 שעות. בקטגוריית המשאיות, צ'אגין זוכה בבכורה עם זמן של 04:00:19 שעות. אחריו ניקולאב ובמקום השלישי קאבירוב.

מחר יזנק הראלי אל הסטייג' השמיני, מבאלקאנבד אל טורקמנבאשי, מרחק של 514 ק"מ. הסטייג' השישי יחל בקטע קישור בן 13 ק"מ, ימשך עם ספיישל באורך של 360 ק"מ ויסתיים בקטע קישור נוסף בן 141 ק"מ.

סיכום היום העשירי

בהפתעה מסויימת וללא הסבר כלשהו, הודיעו מארגני 'ראלי דרך המשי' על ביטולו של הסטייג' האחרון של הראלי, מה שהפך את סטייג' מספר 8 שהתקיים היום לסטייג' המסיים. לא מעט שמועות נפוצו במחנה בהקשר זה, אולם כנראה שמקור העניין הוא בלוח הזמנים של נשיאי שלושת המדינות המגיעים מחר, יום ראשון, לטקס הסיום.

את הסטייג' האחרון בחרו רז הימן והלל סגל, צוות פוינטר, להתחיל בדרך מוזרה - הם שקעו ממש לפני הזינוק. אמצעי העזר הרגילים לא הספיקו הפעם והם נזקקו למשיכה מאחד הצוותים האחרים. התוצאה - הגעה לזינוק באיחור של 30 שניות וקבלת עונש מיידי - 5 צוותים הוזנקו לפניהם. האופטימיים שביננו אומרים ש"כל עכבה לטובה" - וכך אכן היה. האקט של קבלת העונש היה בדיוק מה שגרם לרז להכנס לפוקוס, להיות חד וחדור מוטיוציה. חמשת הצוותים נעקפו כעבור 160 ק"מ וגם המשאית של דה-רויי התווספה לרשימה בהמשך הסטייג'.

רז מעדכן כי היה לו יום נהדר וכי הוא נתן גז יותר מבכל יום אחר. אתמול בערב עוד היו דיונים רבים בנוגע לאסטרטגיה של היום האחרון במרוץ, אולם בסופו של דבר הטקטיקה שנבחרה היתה תחרותית ולא השרדותית באופיה. הסטייג' כולו והספיישל בפרט עברו ללא אף תקלה וללא שום "כמעט". בהמשך חזו השניים במראה לא מוכר - נאסר אל עטיה יחד עם נווטו והטוארג הכחול עומדים בצד הדרך, תקועים. האטה לידם ואל עטיה מסמן שהכל בסדר ושימשיכו לתת גז. האם הדרוג בתוך הקטגוריה ישתנה עתה?

חלקו של הניווט המופקד בידיו של הלל היה מושלם היום, למרות ספר דרך שהורכב משלושה ספרים שונים שנכתבו על ידי שלושה כותבים שונים. המשמעות - חוסר אחידות במרחקים וחוסר הגיון אישי שכל כותב מאמץ לעצמו ואותו לומדים עם הזמן. עקב השינוי בציר הראלי, נאלצו המארגנים לעשות שינוי בספרי הדרך ולמעשה - להכין ספר דרך חדש לחלוטין מהיום להיום. התקלות הבולטות היו סכנות אזהרה רבות שסווגו כבינוניות והיו בפועל גדולות. האם זה מה שגרם לאל עטיה להתקע בחריץ הבוגדני?

הלל מספר כי הזמנים היום היו טובים מאוד, ואחרי שלב העקיפות הראשון הם נסעו לבד, ללא אבק מלפנים. בהיבט המכני, הרכב תיפקד ללא דופי היום, וחוץ ממראת צד שנשברה לא נרשמו כשלים. גם קטע הדיונות הקצר ששולב בספיישל עבר ללא דרמות וללא שקיעות - היציאה לספיישל עם לחץ אויר נמוך יותר מההתחלה הוכיחה את עצמה.

שלב הסיכומים עוד יגיע, ואנו עדיין לפני תוצאות רשמיות ולפני טקס הסיום הססגוני - אולם, כבר עתה אפשר לנפח את החזה בגאווה - צוות ישראלי, חמוש ברכב מבניה עצמית, סיים בעשיריה המובילה בראלי בין לאומי, כתף אל כתף עם קבוצות רישמיות, קבוצות שאנו יכולים רק לחלום על תקציביהן ועל רמת ההשקעה שלהן בכל פרט ופרט. הרבה מאוד היה מוטל על כתפיו של צוות פוינטר, רז והלל, והללו ספקו את הסחורה בגדול, תוך כדי עמידה ביעד אותו קבעו עוד בישראל.

זמנים רבותי, זמנים - אז מה היה לנו היום? קרלוס סיינז הוא מנצח הסטייג', בזמן של 03:24:05 שעות. אחריו, דה ויליארס ומילר, עם תוספת של 04:21 ו-04:45 דקות בהתאמה. צוות פוינטר סיים את הסטייג' במקום ה-12 בזמן של 04:23:15. בדרוג המכוניות הכללי הם במקום התשיעי נכון לעכשיו, אולם יש לזכור כי התוצאות עדיין לא סופיות.

סיכום היום האחרון

"יום אחד מגיעים שלושה נשיאים לטקס הסיום של ראלי דרך המשי" - נשמע כמו התחלה של בדיחה טובה, לא? - אבל זה בדיוק מה שהיה. נשבע לכם. ככה זה כשספורט מוטורי הוא לא מילה גסה, ככה זה כשמנהיגי המדינות מבינים שספורט מוטורי הוא מנוף כלכלי אדיר למדינה, ככה זה כשיש תרבות מוטורית מגיל אפס. ואז, בלוח הזמנים של שלושה נשיאים משלוש מדינות שונות, מופיעה בין כל הפגישות גם שורה קצת אחרת...

התעוררתם מהחלום?

'ראלי דרך המשי' בהופעת הבכורה שלו, הסתיים ביום שהיה בעיקר מופע ראווה ולא ממש סטייג' תחרותי. אבל, אם לרגע אחד מנסים לראות את התמונה הגדולה, מהר מאוד מבינים שהיה זה היום הכי חשוב במרוץ, בעיקר כי ניתן להבין ממנו על עתיד הספורט המוטורי בכלל - באזור הזה של העולם - ועל עתידו של 'ראלי דרך המשי' בפרט.

בשעה 11:00 בדיוק הגיעו נשיא רוסיה - Dmitriy Medvedev, נשיא קזאחסטן - Nursultan Nazarbaev ונשיא טורקמניסטן - Gurbanguly Berdimukhamedov אל המתחם המפואר שבנייתו הסתיימה אך לפני שעות ספורות. הצוותים המתחרים, צוותי הסיוע, אנשי המנהלה של הראלי וכל סגל א' של המדינה כבר נמצאים במקום. למי שלא בקיא ברזי המונחים המדיניים, נספר ש-"סגל א'" כולל את כל הנציגים הדיפלומטיים במדינה, את ראשי הצבא והמשטרה, את אנשי הדת הבכירים ועוד כהנה וכהנה מכובדים. ובקיצור - טקס ממלכתי מלא. ואנחנו מדברים על סיום של מרוץ, כן?

הטקס החל. שלושת הנשיאים עולים אל בימת הנאומים, כל אחד בתורו. בהמשך, נציגי שני הצוותים המובילים מברכים את הנשיאים ומעניקים לכל אחד מהם מתנה מקורית - קסדת מרוצים וסרבל נהיגה, עם שמו של הנשיא על כל פריט. או אז, עוזבים השלושה את גינוני הטקס ופונים לראות את רכבי המרוץ ולדבר עם הנהגים והמתחרים. בסיום, מוזנקים המתחרים אל הסטייג התשיעי והאחרון, אולם נרגיע אותכם מיד ונספר כי מדובר בסטייג' מנהלי לחלוטין - תוצאות הראלי נקבעו בסיום הסטייג' שנערך אתמול כזכור.

כחצי שעה לפני תחילת הטקס, בעודנו מחכים להגעת הנשיאים, פנה אלינו אדם לא מוכר בעברית צחה ושאל - "אתם הצוות הישראלי, נכון?" לאחר שהשבנו בחיוב, חשף האיש חיוך רחב והציג את עצמו - "קוראים לי שמי צור, ואני השגריר הישראלי בטורקמניסטן". ברשותכם, אספר לכם קצת מהפרטים של מאחורי הקלעים: איריס, אשתו של הלל, לוקחת על עצמה בצורה קבועה את תפקיד החפ"ק (למרות שהיא נשארת מאחור...) בכל מרוץ שכזה. תחת כובע זה, היא קיבלה החלטה לעדכן את אנשי משרד החוץ בדבר הראלי וספציפית את שמי צור, השגריר הישראלי. מפה לשם, השגריר שינה את לוח הזמנים שלו, הקדים טיסה, איחר פגישה, וכיבד אותנו בנוכחותו.

אורכו של הסטייג התשיעי, מטורקמנבאשי לאשגאבט (בירת טורקמניסטן), היה 580 ק"מ, ומתוכם 24 ק"מ הוגדרו כספיישל, אולם ללא התחשבות בזמנים. טרם הכניסה לאשגאבט, נעצרו רכבי המתחרים לטובת שטיפת הרכבים. בית ספר שלם גויס למשימה, והתלמידים שטפו את כל שיירת המכוניות והמשאיות באהבה רבה. בהמשך, הגיעה השיירה אל הטקס הרישמי אשר סגר את הראלי. רבבות אנשים, מרוץ קרטינג, הופעת ראווה של סוסי מרוץ ועליה מסורתית על הפודיום עם רכב המרוץ.

בהמשך הערב, בשעה 22:00, התקיימה ארוחת ערב חגיגית וטקס הענקת הגביעים למנצחים. המונח "ארוחת ערב" לא ממש משקף את המשתה המפואר שנערך במלון 'פרזידנט', אולם זו היתה ההפתעה הקטנה של הערב. כפי שאתם כבר יודעים, בהנחה שקראתם את הדיווחים הקודמים, רז הימן והלל סגל, צוות פוינטר, סיימו במקום הרביעי בקטגוריה 1.2T (רכב אב טיפוס 4X4 דיזל) ובמקום התשיעי בדרוג הכללי של המכוניות. אולם, מה שחברי הקבוצה לא ידעו או שכחו היה שהנהלת המרוץ, המארגנת גם את מרוץ הפריס-דקאר, מקפידה מאז ומעולם לעשות הפרדה בין הקבוצות הרישמיות (פולקסווגן לדוגמא) לבין הקבוצות הפרטיות. אתם יכולים לתאר לעצמכם את המבט על פרצופם של רז והלל את הללו נקראו לקבל את הגביע של המקום הראשון (!) בקטגוריה 1.2T של הקבוצות הפרטיות... השמחה בקרב הקבוצה הישראלית הרקיעה שחקים, הן בגלל הזכיה עצמה והן בגלל ההפתעה עצמה. רז התקשה במשך דקות ארוכות לעכל את העניין ויצא לעדכן בטלפון את גלית, אישתו, ולוודא עימה שלא מותחים אותו לאיזה תוכנית של מצלמה ניסתרת.

שמי צור, השגריר, יחד עם עוזרו, שמואל שלם, הצטרפו אלינו לשולחן וחגגו עימנו את הזכיה. כוסות השתיה עלו פעם אחר פעם לקריאות "לחיים" והבזקי הפלאשים מהמצלמות הרבות לא פסקו לרגע. ואז, הגיעה ההפתעה האחרונה להערב. מארגני המרוץ ונותני החסות של ראלי דרך המשי העניקו פרס של 5,000$ לכל צוות שסיים את הראלי בנסיעה. בזה אחר זה עלו הקבוצות וקיבלו מעטפה סגורה מנציגי הראלי. מחשש שהתוכנית עם המצלמה הניסתרת ממשיכה, פתחנו את המעטפה רק כדי לראות עשרות שטרות ירוקים עם דמותו של בנג'מין פרנקלין מתנוססת עליהם.

מתעוררים מהחלום.

בשעה שתקראו שורות אלו, חצי מהקבוצה כבר נחתה בישראל ובטח נמצאת במקלחת או במיטה, משלימה שעות שינה. על החצי השני מוטלת משימה תובענית ביותר - החזרת צמד רכבי המרוץ ומשאית הסיוע לישראל. בעשרת הימים הקרובים, יבלו הללו שעות רבות על כבישי אסיה ואירופה, גומעים קילומטרים רבים בדרכם חזרה. "ומה השלב הבא?" אני כבר שומע את השאלה - ובכן, אני מניח שתוך כמה שבועות יחלו המחשבות על הראלי הבא. ככה זה, מנסיון. להתראות בפעם הבאה.

שני הצוותים מודים לספונסרים שבזכותם התאפשרה היציאה לראלי דרך המשי: פוינטר, טלפארמה, מולטיפק, ליוגב, נפתלי ניסן ובניו, תנועה מערכות מחשוב וניווט, גילת סאטקום, מוסך נגבה.

שעון הטייסים הראשון יוצר ע"י IWC, השעון היה כל כך גדול ונענד על הירך.