קימקו אקסייטינג 300Ri

מאת רועי פסי ראשון, 18 ינואר 2009 18:31

הגברת רצתה ללכת לאכול פיצה. בתל אביב. הפור נפל על פיצריית "טוני ווספה" ברח' דיזנגוף. לא מקום שאתה רוצה להתקרב אליו עם מכונית פרטית, אלא אם אתה מוכן לכתת רגליך 20 דקות לכל כיוון מהחניון הקרוב. הגשם עדיין לא החל לרדת וההצעה לרכב יחד על הקימקו אקסייטינג 300Ri התקבלה בהתלהבות.

בצבע לבן הקטנוע המגודל מרשים מאוד. גם הדיסקים הפרפריים והקאליפרים האדומים כדם מוסיפים לאפקט הויזואלי. אפילו הגברת התרשמה לטובה, בכל זאת היא רגילה להיות מורכבת על אופנוע 600 שרירי וחסון. למרות גודלו הפיזי של הקטנוע המגודל, נפח ההטענה מתחת לכסא לא גדול, קסדה, שרשרת, מנעול דיסק ו... זהו. את מעיל הרכיבה ושאר הציוד שהבאתי למורכבת שלי הייתי צריך לשים בתיק גב או לתלות על וו התליה בין הרגליים.

האקסייטינג גבוה ומושבו רחב, כך ששתי רגליים יציבות על הקרקע הן אירוע נדיר. בתמורה משלם  המושב דיבידנדים בהעניקו מקום רב ונוח, הן לרוכב והן למורכבת, כמובן במידה והצליחה לטפס למושב הגבוה. יצאנו לדרך. מנועו המוגדל של הקימקו לא סבל מהמשקל של רוכב ומורכבת על ציודם, והתקדם בנחישות ובמהירות. המנוע, בן 270 הסמ"ק המוזנים בהזרקת דלק וכמעט 24 כוחות-סוס עושה את העבודה בצורה מרשימה. אומנם בסל"ד נמוך ובזינוק מרעיד הצילינדר הבודד את הרוכב והקטנוע, אבל זה המחיר שמשלמים כדי לקבל מומנט חזק שיספק את הכח של המנוע כבר מסיבוב המצערת הראשוני.

רכיבת לילה מהירה באיילון צפון תמיד מהנה, והפעם על הקטנוע הנוח והחזק הייתה מהנה מתמיד. שיוט במהירות חוקית פלוס, נעים בהחלט ואינו מעייף לאורך זמן. מיגון הרוח הקטן תרם לאיכות רכיבה והגן עלינו מצינת הליל ובחושך ניתן היה להתרשם מלוח השעונים הקריא והנעים לעין. בכבישי העיר האקסייטינג נע בזריזות ובמהירות, כל זמן שהתנועה לא צפופה מידי. כאשר תרצו לנוע בין טורי המכוניות בפקק התנועה, גודלו של הקימקו יקשה עליכם את המשימה עד מאוד - זריזות בתנועה צפופה זו לא המעלה החזקה שלו.

המתלים של האקסייטינג 300 עושים את עבודתם נאמנה בכבישים המהירים, אולם אין הם יכולים להתגבר על האספלט העירוני המשובש ומספרים לך סיפורי אלף לילה ולילה אודות תחלואיו. על הבלמים יש לי רק מילים טובות, לחיצה נחושה על שני המנופים הניבה תאוטה טובה למדי. עצירה לתדלוק בתחנת הדלק הראשונה שמצאנו והמורכבת אפילו לא הייתה צריכה לרדת ממושבה הרם בעת התדלוק. פתח המילוי של המכל בן 13 הליטרים בקירוב נמצא מתחת לכידון, כך שהיא יכלה להמשיך ולהתפנק על המושב.

הגענו לפיצרייה. וכמובן כמו כל אופנוען תל אביבי טיפוסי, חניתי על המדרכה בצמוד לכניסה. הרמת הקטנוע על רגלית האמצע הוכתרה בהצלחה לאחר ניסיון אחד קצר תודות לתכנון נכון של הרגלית.  בצר לנו השארנו את ציוד הרכיבה על הקטנוע - לא צריך להזכיר שוב שאין הרבה מקום מתחת למושב נכון? שלא לדבר על פתח ההטענה הצר שנוצר עקב התרוממות המושב בזוית קטנה למדי.

אם אני צריך לספר לכם על פיצריית "טוני ווספה", אחת משתיים: או שאתם לא אוהבים פיצה, או שאתם לא תל אביבים. המוסד הזה, בו משלמים על פיצה לפי משקל, מוציא תחת ידיו כמה מן הפיצות הטובות ביותר בתל אביב. שבעים ומלאי חיוכים, כחתול שזה עתה סיים לשמור על השמנת, חזרנו לקטנוע המנהלים המגודל לקראת הרכיבה הביתה.

אז מה השורה התחתונה? קטנוע גדול ומרשים, עם מנוע חזק בלמים טובים ומתלים סבירים אשר הרכיבה עליו נוחה הן לבד והן בשניים. קצת מגושם בעיר ובלי אפשרות לסחוב עליו ובתוכו מחצית מתכולת הדירה שלכם. במחיר של כ-30,000 ₪, מחיר קרוב למחיר קטנועים יפניים ואיטלקיים מפנקים בנפח של 250 סמ"ק, הייתי מצפה לתכנון תא אחסון טוב יותר ולמנוע מעט יותר חזק ובעיקר יותר חלק. אבל בינינו, אחרי פיצה טובה ועם מורכבת שמחבקת אותך מאחור, למי יש זמן לחשוב על דברים כאלה...

מדריך מישלין למסעדות נוצר באירופה כגימיק לקידום מכירות צמיגים