קורס רכיבת שטח KTM

מאת עומרי בנדטי רביעי, 20 מאי 2009 15:48

יום שישי בבוקר וכל כך לא מתחשק לי לקום מוקדם. הסלולארי מתעקש וכשאני לוחץ על הירוק אני שומע קול מוכר "נו! מה יהיה איתך? אנחנו צריכים להיות שם עוד חצי שעה!". מגרד את עצמי מהמיטה, דוחף זוג גרביים טריות לתיק הציוד ויורד למטה לשחרר את האופנוע מהכלוב שלו. כעבור כמה דקות של סיגריה מגיע אייל, מעמיסים את האופנועים ונוסעים.

הגענו לכפר טרומן למתחם "חוות הדוד משה", בה התקיים הקורס, פרקנו את האופנועים ואמרנו שלום לכולם. גידי הבטיח שהתדריך יהיה קצר ולכן צריך לעלות על ציוד כבר עכשיו. תדריך ממצה וקצר והיינו על האופנועים, סובבים את המסלול בחופשיות כדי שהמדריכים יחלקו אותנו לקבוצות ע"פ קצב רכיבה. אני לא מחשיב את עצמי כרוכב מהיר במיוחד, בטח לא בשטח, אבל אני יודע שיש לי הרבה ידע תיאורטי ואני משתדל ליישם אותו ברכיבה.

מה שאין לו תחליף, לא משנה באיזו רמת רכיבה אתה - הן העיניים הבוחנות של המדריכים. לא יעזור בית דין, גם אם אתה חושב שאתה שם לב לטעויות שלך (ואני משתדל לשים לב לטעויות שלי כדי לשפר את עצמי), אף פעם לא תוכל לראות את עצמך מהצד ולנתח את הרכיבה שלך, חוץ מצפייה בסרטונים שלך רוכב. כשמדריך קולט טעויות שלך ומסמן לך אותן באותו רגע - הרבה יותר קל ומיידי לנסות, לשנות, ולראות תוצאות באותו רגע ממש.

הקורס נגע בטכניקות בסיסיות: מבט בפניה, תנוחות גוף בעמידה וישיבה ועוד. למדנו איך להניף את הפרונט מעל מדרגה ורצף מדרגות, איך מתעייפים פחות ברכיבה ואיך עוברים מכשולים שמפריעים לקו הרכיבה. הייתי שמח ללמוד גם על פניות קיר והתנהגות באוויר, אבל מכיוון שכולנו כבר היינו עייפים ולא שאלנו, אז גם לא קיבלנו תשובה. כששאלתי שאלות אחרות נעניתי והייתה הרגשה של חלוקת ידע בשמחה ומכל הלב ולא כ"נודניק, מה אתה לא מבין?". בכלל הייתה הרגשה נעימה ומגניבה בקורס. לא מדובר על קורס מטעם העבודה או הצבא, מדובר פה על משהו שאמור לעשות כיף בנוסף לתועלת שלו וזה מורגש. בשלב כלשהו התעייפתי מאחד התרגילים והתחלתי לשחק בעמידה במקום עם האופנוע.

פתאום אני מרגיש יד על התחת שלי שדוחפת אותו קדימה לכיוון הכידון... "אם תדחוף את הישבן קדימה ותעמוד על האופנוע בלי מאמץ יהיה לך יותר קל להישאר במקום ולאזן אותו עם הרגליים"... פאנגס עולה על האופנוע של כרובי (תומר ברעם מנהל מותג KTM) ואני מספר לו על משחק שהייתי משחק עם חבר טוב שלי, משחק החסימות. המטרה היא לגרום ליריב שלך להוריד רגל לקרקע, ולא להוריד רגל בעצמך. תוחמים את המשחק במקום מצומצם ומתחילים לשחק עם החלקות זנב ועמידה ממושכת במקום בלי להוריד רגליים. השאיפה היא לא לעשות את זה באלימות, אבל בשלב מסוים רימיתי (דחפתי אותו עם הרגל) ואז זה התחיל להיות מצחיק...  האזור המתוחם הפך לכל השטח והמשחק הפך לתופסת כולל התנגשויות פה ושם וחסימות אגרסיביות של החלקת הזנב מול הפרונט של האחר... נראה לי שפאנגס אוהב את המשחק הזה... לפחות כמוני.

כשיצאתי מהקורס הרגשתי אחר לגמרי. כשאני רוכב ומתאמן לבד אני שם לב לטעויות שלי, אבל לפעמים מזניח את הטכניקה וחוזר להרגלים ישנים בלי לשים לב. אחרי יום שלם שזורקים לי הערות ואני משתדל לתקן - ההבדל מורגש באופן חד משמעי. נכתב כל כך הרבה פעמים ובכל כך הרבה מקומות "תשקיעו בעצמכם ולכו לקורסים!" ואין לי ברירה אלא לחזור על המנטרה הזאת, כי היא נכונה.

ברצוני להודות לצוות המדריכים של "רכיבה מתקדמת" - גידי, אביעד, פאנגס, שי, לד.ל.ב. שסבסדו את הקורס (לכל רוכבי KTM) ותודה מיוחדת לשימי בר שבהודעה של הרגע האחרון הסכים לבוא לצלם את האירוע ולהוציא תמונות מחמיאות לכולנו.

צילם: שימי בר

המגנטו הראשון הומצא ע"י חברת בוש בשנת 1902