<object type="application/x-shockwave-flash" data="http://www.wesell.co.il/banners/meler_banners/swf/728x90_winner1.swf?url=http://www.wesell.co.il/click/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" width="728" height="90">
<param name="movie" value="http://www.wesell.co.il/banners/meler_banners/swf/728x90_winner1.swf?url=http://www.wesell.co.il/click/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" />
<param name="scale" value="exactfit" />
<param name="wmode" value="transparent" />
</object>
<img alt="" style="visibility: hidden;" src="http://www.impcounter.com/a/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" />
<!-- End of WeSell Affiliate code -->
מבחני דרכים בלתי מוגבל קאוואסקי W800, אסקימו לימון סטייל
מאת אורן קוזלובסקי שישי, 01 אפריל 2011 08:08
 |
 |
 |
 |
נדיר שאני מחזיר אופנוע לאולם התצוגה ואין לי דעה מגובשת עליו. לפעמים זה קורה כבר ברמזור הראשון ולפעמים אני צריך יומיים של רכיבה וכניסה לדמות הרוכב אליו תוכנן האופנוע כדי להחליט מה אני מרגיש כלפי המכונה הדו גלגלית. הפעם שיניתי את דעתי כל כך הרבה פעמים מקצה לקצה שגם ברגעים אלו ממש אני לא יודע מה אני רוצה מה- W800, אופנוע הרטרו המקסים של קאוואסקי.
האופנוע הזה הוא במהותו תרגיל ביחסי ציבור של היצרן הירוק. בעצם כל חטיבת האופנועים בקונצרן הענק היא תרגיל ביחסי ציבור. בשנת 1962 החליט מישהו בענק התעשיה היפני שהדרך היחידה לעלות את קרנו של המותג היא לייצר מוצר להמונים עם נראות טובה וסקסיות. הרי מי רואה את המכונות במפעל החשמל? מי יודע איזה מנוע יש ברכבת או הציוד הנדסי כבד? אופנועים- זה כוח אמיתי.
חזרה ל- W800, אופנוע רטרו שמכל זווית נראה כמו הבחירה ההגיונית לסרטי ג'יימס דין המנוח, או אם תרצו כלי הרכב הנוסטאלגי לגיבורי אסקימו לימון. עבודה טובה עשו במחלקת העיצוב של קאוואסקי ולא פסחו כמעט על שום פרט. המטרה, כנראה, הייתה לפרוץ את מסגרת הקהל המסורתית של המותג. לא עוד מהיר ועצבני, קצת יותר מירוק וחדשני- הפעם הלכו שם על עתיק ורגשני!
לפני העליה על האופנוע, הכנתי את עצמי תקופתית וניסיתי להתאים את עצמי לדמויות הסרט אסקימו לימון. את מעיל הרכיבה החלפתי במעיל חום ארוך, מתחתיו לבשתי את מיגוני הגוף של ספידי שמלווים אותי כבר למעלה משנה. מכנסים עם שלייקס, כיסו את מגני הבירכיים ואת מגפי הרכיבה החלפתי בנעלים מיושנות בצבעים תואמים. את קסדת השלושה רבעים החלטתי להשאיר במחסן- בכל זאת הראש חשוב לי.
אין בררה, אני חייב להודות, התישבתי על האופנוע והתאהבתי. הלוק והשיק, כל כך מושקעים. ההתנעה הייתה קלה להפליא וההנאה רק התגברה כששילבתי להילוך הראשון- איזו רכות מדהימה, הילוכים רכים כמו חמאה ביום חם. שילוב להילוך שני התעלם לחלוטין מהילוך הסרק כאילו שזה לא קיים בין שני ההילוכים הנמוכים. שילוב מכוון לניוטרל היה מהיר ולא דרש חיפוש או בחישה ברגל.
לאחר כרמזור וחצי כבר שנאתי את האופנוע. לא מצאתי את עצמי עליו, הרגשתי כמו מי שנשאר מחוץ לרכב ובכל זאת מתקדם איתו. בחנתי את הנהגים המביטים והמצביעים שהקיפו אותי ושוב חיבבתיי את הקאוואסקי הכל כך שונה הזה. הבנתי שפר קילומטרים, ה- W800 אוסף הכי הרבה תגובות מאנשים ונכנסתי לכוננות ספיגה ותגובה. הנהון עם הראש למחמאה ושליחת מחוות יד לבהנים מורמים הפכו לחלק מהרכיבה העירונית.
מחוץ לעיר כבר שיניתי את דעחי שוב. המתלים תפקדו נהדר וספגו כל חור, בליטה או מחדל אחר בכביש. מאוחר יותר התחלפה תחושה ההערכה ליכולת הספיגה לסלידה מסוימת מהשקיעה המוגזמת של המזלג הקדמי בהאטה ובלימה. למעלה מ- 50 ק"מ חלפו עד שהתרגלתי לתחושת הספינה והתחלתי ליהנות ממנה.
הצד המפתיע ביותר באופנוע, התגלה בדרך מהירה בזמן שמיהרתי ושכחתי על מה אני בעצם רוכב ולמה. ליחידת הכוח אין שום בעיה להאיץ הרבה מעבר למה שה- W800 מסוגל לקבל. הסרוב הופיע בצורת נענועי כידון ותחושה שהגלגל האחורי לא נהנה בהטיה ובעצם מזכיר לרוכב את מהותו של אופנוע הרטרו. מהר מאוד הסתבר לי שאופנוע מיאוצים לא אמצא בקאוואסקי הזה, הבנתי שמדובר באופנוע פוזה ולי אין ברירה- אני צריך להתנהג בהתאם.
יחסי האהבה שנאה המשיכו מאוחר יותר ביום הרכיבה השני. גשם ורוח חזקים לא הטיבו עם חווית הרכיבה. היעדר מיגון רוח והישיבה הגבוהה, הפקירו את גופי לאיתני הטבע והשאירו אותי חסר אונים. רק מבטי ההערכה מצד הנהגים חיממו את ליבי ונתן לי את הכוח להמשיך ולרכב. איך דווקא באופנוע קיצי שכזה החזאים שלחו לי גשם?
בזכות הגשם זכיתי להשתמש בבלמים באופן זהיר ומבוקר יותר. פחדתי מבלם התוף האחורי ובחנתי ביתר תשומת לב את תפקודו. באופן מפתיע לא מצאתי סיבות לקטר או לבקר את פעולת הבלימה. בשביל אופנוע בסיסי עם מכלולים המותאמים לשיוט איטי ומושך מבטים, הבלמים ממלאים את תפקידם. לא הייתי מתנגד לעוד עוצמה בבלם האחורי ויותר רגש בקדמי, אבל ההשוואה שלי לאופנועים מודרניים של קאוואסקי, כנראה לא הייתה במקום.
הממושב המרופד שקסם לי כבר מהישיבה הראשונה, מצא חן בעיני יותר ויותר ככל שנצברו הקילומטרים. גם כמורכב הרגשתי בנוח. ביקורת נוספת רשמתי לעצמי, על תנוחת הרגליים- רגליות הרוכב היו צריכות להימצא מעט אחורה יותר כדי לספק את התמיכה לרוכב. יכול להיות שרוכבים גבוהים יותר דווקא יהנו מהתנוחה.
אהבתי אותו ושנאתי אותו, התגאתי להראות עליו והתבאסתי לגלות את האמת על גילו לשואלים. מצאתי פגמים מציקים כמו מנוף הג'ק המרכזי שלא מסייע לרוכב בהעמסת משקל האופנוע ללא מאמץ בחניה ויתרונות, כמו פשטות התפעול. היו רגעים שממש רציתי אחד כזה ואחרים בהם שאלתי את עצמי האם אני מתאים ל- W800?
הדבר היחיד שלא השתנה בכל ימי הרכיבה היה החיוך שהציף אותי בכל פעם שדיברתי או הסברתי על האופנוע. חייכתי לרוכבים, לנהגים, לזקנים ולילדים. נשאבתי לדמות הארכאית מהסרטים שאבא שלי היה רואה כשהייתי ילד ואפילו כתבתי לעצמי תסריטים בראש במהלך הרכיבה. עד עכשיו אני לא יודע אם להמליץ למישהו על הקאוואסקי W800 או לא. אם המראה עושה לכם את זה, אל תתיחסו לדעתי, לכו ונסו בעצמכם. לא בטוח שתחזרו איתו הביתה, אבל אני משוכנע שתישארו עם סיפור טוב וחוויה מרעננת.
צילם: גלעד בן זקן
ממוגנים תמיד- רוכבי TheRide רוכבים עם:
קסדה - SHOEI XR1100
מיגון גוף - MULTITEC ARMOR מבית SPIDI
מגפי רכיבה - X-One מבית SPIDI
כפפות - BLADE Light
| רוצה לרכב על קאוואסקי W800? מלא פרטים ונקבע לך רכיבת מבחן | |
|
|
|
לאור השמש לוקח 8 דקות להגיע לכדור הארץ