מאת אורן קוזלובסקי רביעי, 31 דצמבר 2008 16:46

לסופר רוכבים, רוכבי העל הלומי האדרנלין, דאגו היצרנים לסופר אופנוע עם מנוע 125 סמ"ק. אופנוע סופרמוטו שנראה ממש כמו אותם אופנועים שחורכים את המסלולים בערוצי הספורט. האופנה מתחילה כנראה בחלום בגיל צעיר ומשם צריך לגדול מתישהו לדבר האמיתי. הראשונים שהביאו לארץ אופנוע סופרמוטו לצעירים היו יבואני יוסאנג עם ה- XRX125sm ולאחרונה הצטרפה לזירה גם חברת עופר אבניר עם ה- DR125sm של סוזוקי.
בשניה שראיתי את ה-DR המדובר, עומד ליד אחיו הקרבי בעל מנוע ה-400 סמ"ק חייכתי. בתחום המראה, לא ממש הצליחו ליצור העתק מוקטן של הדבר האמיתי. ה- 125 לא נראה קרבי כמו אחיו, השרירים עדיין לא מפותחים והמושב לא מאיים או מרמז על ספרטניות תכליתית. האופנוע נראה חמוד וכיפי עם כל המאפיינים הנכונים, הצמיגים נראים בסדר, הכידון נראה סביר, יש מגניבות ורמיזות, אבל לא רוע לב קרבי שמוציא מהדמיון את המיטב שבך.
התנעתי את הסופר הקטן בלחיצת כפתור קטנה. לחיצה על המצמד הרך ושילוב קל לראשון, בלי ה"בום" של האופנועים הגדולים, מזכירים שזה אופנוע נערים. המשקל הקל בהליכה לאחור משורת האופנועים החונים והגובה הידידותי כל כך רק הגבירו את תחושת הנוחות על האופנוע. השוואה קלה ומתבקשת בראש לפני היציאה לדרך ליוסאנג סופרמוטו, היריב על לב הלקוחות והופ אני רוכב על הכביש.
הפתעה ראשונה כבר ביציאה מהרמזור, ההילוך הראשון קצת ארוך יותר ממה שציפיתי. ארוך יותר מהיוסאנג המתחרה וגם מהואן ואן 125 המשתמש באותו מנוע. מסתבר של- DR סופרמוטו יש 5 הילוכים, יחסי ההעברה מעט שונים משני האופנועים המוזכרים למעלה. דווקא נחמד למשוך את הראשון בעוד 5 קמ"ש, לא שזה משנה בהרבה, בכל זאת מדובר במנוע 125 סמ"ק שבסוף מגיע למהירות של 100 עד 115 קמ"ש (תלוי ברוח ובזוית הכביש). התחושה בזינוק טובה ואם ממש רוצים להשתולל, אז מתגלגלים מהרמזור, לוחצים את ידית המצמד, נותנים למנוע לטפס ומשחררים כדי להרגיש את המתלים נמתחים והגלגל הקדמי מסמן משהו מלמטה.
ההשתחלות בפקקי העיר קלילה עם הסופר של סוזוקי. ההיגוי קליל והמנוע מספיק לכל מצב שהעיר מכתיבה. אין כאן הפתעות מיוחדות, האופנוע לא מכשכש בזנב אם פותחים את הגז חזק מדי בפניה וגם לא משדר שום איום אם בולמים חזק מדי עם הקדמי. המושב לא מגרה לנוע בתוכו לפנים או לאחור ובכלל הכל נחמד ונעים על האופנוע ותפעולו חלק ולא תוקפני כמו באופנועים אמיתיים ועצבניים מהז'אנר. בתור אופנוע עירוני אני באופן אישי מעדיף את אחיו בעל אותו המנוע, הואן ואן, אבל זה בגלל שאני כבר מזדקן ולא מבין בני 16 כנראה.
ברכיבה ארוכה מחוץ לעיר מתפקד ה-DR כפי שמצופה מאופנוע עם מנוע 125 סמ"ק ומזכיר שבכל זאת יש בו משהו מהסופריות. המהירות סבירה, היציבות טובה מאוד גם בסביבות ה- 100 קמ"ש וגם בכביש מפותל האופנוע מהנה מאוד לנפחו. הרוח במהירות בין עירונית מציקה מעט והמושב הלא ספורטיבי מיטיב עם הישבן. בעליות של כביש 443 ממחלף בן שמן, מתגלה יתרונה של תיבת ההילוכים. הורדה של הילוך בודד, מחמישי לרביעי, פותרת את בעיית איבוד המהירות בעליה הקשה למנוע. מעבר לרכיבה בעליות, לא מורגשת נחיתות בגלל חסרונו של הילוך נוסף ועושה רושם שהחבילה עובדת לא רע בכלל.
במגרש החניה גיליתי שוב כי זהו לא אופנוע שעשועים מוחלט. קשה לשבת על מכל הדלק בבלימה חזקה כדי לעלות את הגלגל האחורי, המושב פשוט לא נוח ומתערסל לפני הנקודה בה רציתי לשבת. גם החלקה לאחור נתקלת בעליה קטנה שמפרידה בין מושבו של הרוכב לחלקו של המורכב באופנוע. אבל אחרי שהתרגלתי למבנה ממש נהנתי לשחק ואני מאמין שלרוכבים צעירים וחמי מזג, עם יותר סבלנות ויצר אלימות בריא, לא יהיה קשה להתחיל את דרכם בענף עם ה-DR הקטן בתור אופנוע סופרמוטו ראשון.
בסיכומו של מסע משותף, האופנוע מהנה מאוד ומספק כל מה שאופנוע 125 סמ"ק צריך לספק, אם סופרמוטו זה הכיוון בדמיונו של הרוכב. שני בלמי הדיסק המופקדים על בלימת 121 הקילוגרמים של האופנוע בתוספת רוכב וציוד, עושים את עבודתם נאמנה. המנוע המוזרק ומקורר האוויר חזק מספיק לנפחו ויחסי ההעברה של תיבת 5 ההילוכים דווקא מהנה בשימוש עירוני. הכידון והמושב לא מספקים את תחושת הקרביות של אופנועי הסגנון אבל למי שאין למה להשוות, זה בדיוק מה שצריך בשביל ההתחלה. ככלי תחבורה לתיכון וחזרה זהו בהחלט אופנוע נחמד עם מראה צעיר ועצבני (במיוחד מול קטנועי החברים). במחיר של 25,700 שקלים חדשים על הכביש (עכשיו במבצע 23,200 כולל ביול ורישוי) האופנוע יכול להוות אופציה רק אם באמת אתם נמשכים לתחום הסופרמוטו, אם אני באופן אישי הייתי צריך לבחור, סביר להניח שהייתי הולך על אחיו בעל המראה הנוסטלגי והפחות זריז.
השוואה מתבקשת בין ה סוזוקי DR125 סופרמוטו לבין היוסאנג XRX125sm, גם במגרש וגם בתנועה עירונית. במבט חטוף הם נראים כמו תאומים כמעט זהים שהופרדו בלידתם, אומנם מבחינה מכאנית ישנם כמה הבדלים, אבל לא כאלו שאפשר לשים עליהם את האצבע מתוך זיכרון בלבד.