סאן יננג מקסים 400- בעיקר בגלל המחיר

מאת אורן קוזלובסקי שלישי, 03 ינואר 2012 09:33

שיתוף

בתחילת דרכי ככתב המסקר ומעביר מידע על כלי רכב, רכיבה על קטנועים הייתה הרע ההכרחי. כל מה שלא הצריך העברת הילוכים על ידי או שביצע עבורי חלק מהפעולות, נתפס כחסר רגש ולא מהנה. הרי אני מתעסק באופנועים, חשבתי לעצמי, כלי רכב אוטומטי לא נחשב בזמנו כריגוש ששווה לבלות איתו פרק זמן ראוי. עם הזמן, כשהאגו חזר למימדים הנכונים והניסיון עשה את שלו, כבר נהניתי מכל חידוש ולמדתי ליהנות כמעט מכל כלי רכב. היום לעומת זאת אני כבר מצפה בכיליון עיניים לכל קטנוע אוטומטי שיעביר איתי שלושה ימי נוחות ושימושיות- במיוחד לאלו עם המנועים הגדולים יותר.

בשנים בהן השקפתי על שוק הרכב הדו גלגלי, למדתי כמה דברים על רוכב הקטנועים הישראלי. הקטנוען, לא רואה ברכיבה שליחות אידיאולוגית ומחפש בעיקר את הנוחות. חוק העדר עושה את שלו והגורם העיקרי והמכריע בבחירת הקטנוע הוא כמעט תמיד המחיר. בישראל, המותג סאן יאנג, הוא ללא ספק הנמכר ביותר וגם זה הנחשב לאמין ולסחיר ביותר. לא מפתיע שכמעט בכל קטגוריות הנפח הנמוכות מככבים דגמי היצרן הטאיוואני.

היתרון היחיד שעמד עד היום לזכות מתחריו של המותג הטיוואני בקטגוריית המנועים הגדולים, הייתה היעדרותו מפלח השוק היוקרתי. משפחת קטנועי המקסים, עם מנועי 400 ו- 600 סמ"ק מגיע בדיוק כדי להרחיב את נוכחות סאן יאנג גם בסגמנט הזה. חדירת המותג למגרש המשחקים של הגדולים, מעוררת הרבה סקרנות ובעיקר חרדות בקרב שאר היבואנים. בדיוק מהסיבה הזאת שמחתי לאסוף את האח הקטן והדגם הראשון שהגיע מהמשפחה המגודלת.

המפגש הראשון עם הקטנוע החשוב כל כך, גם ליצרן וגם לחברת מטרו היבואנית המקומית, התחיל ברגל שמאל. אמנם הקטנוע נעים לעין ונראה טוב, אבל מבט בוחן על מיקום הסוויץ' העלה את חמתי. אם יש פטנט ששנוא עלי במיוחד ומעלה בי פחדים טראומטיים, זה אוטו כיסוי שנסגר מעל פתח חריץ הכנסת המפתח. בעברי הרחוק, רכבתי תקופה על קטנוע מסוג VS, גם הוא של חברת סאן יאנג. באותו קטנוע ניתן היה לכסות את פתח הכנסת המפתח וכדי לחשוף אותו שוב, צריך היה הרוכב להפוך את המפתח ולהתאים את ראשו המצולע כך שיסובב מנגנון.

באחת הפעמים החליק הראש הבלוי ולאחר מספר ניסיונות לא זהירים נשבר. את הדרך הביתה באותו היום כבר עשיתי עם גרר... אז היה השימוש בפטנט אופציונאלי, במקסים המנגנון נסגר באופן אוטומטי בכל פעם שנועלים את הכידון. אולי אני קטנוני ואסור לי להתעכב על פרטים כמו כיסוי פתח הנעילה ואולי ישנם דברים יותר חשובים בקטנוע, עבורי כלי רכב ששימושיות היא עיקרון- נעילה, פתיחה ושקט נפשי אמורים להיות בראש סדר העדיפויות. אבל מכיוון שמדובר ברכיבת התרשמות, הייתי חייב לאסוף את עצמי ולהמשיך ברכיבה.

מבחינת השימושיות, ישנו פער גדול מאוד בין הצדדים החזקים של הקטנוע ובין אותם אלמנטים שהפריעו לי. לוח השעונים למשל, אחד היפים והברורים שראיתי בקטנוע, זכה לתשבחות, כך גם המתגים והלחצנים בידית ימין. ידית שמאל לעומת זאת זוכה בשנים האחרונות להתייחסות מרגיזה במפעלי סאן יאנג- כפתור פתיחת תא המטען שמתחת למושב, ממוקם מתחת ללחצן הצופר. בדרך כלל אני לא מתבלבל, אבל במהלך אחת הרכיבות, כאשר רציתי לצפור למכונית שהתפרצה לנתיבי ואיימה לדרוס אותי, לחצתי על הכפתור הלא נכון.

המושב עצמו נוח מאוד ולא צריך ללמוד כיצד לשבת עליו בנוחות, מיקום הגוף מכתיב תנוחת רגליים טובה לרוכבים בגובה בינוני ואפילו נוסע נוסף חש בטוח ונינוח באוכף. מתחת למושב, לעומת זאת, לא שבעתי נחת. אפסון שתי קסדות, סטנדרט נדרש ברוב קטנועי הקטגוריה, דורש כוונון והתעסקות מיותרת ולא מותיר מקום לאבזרים נוספים.

אחד המאפיינים של כל מנוע בעל צילינדר אחד גדול, הוא רעידות מורגשות. כל יצרן בוחר להתמודד עם התופעה באופן שונה. המקסים 400 דואג להעביר לבעליו את המידע על סוג המנוע ברכיבה עירונית ועד למהירות של 30 קמ"ש בערך, אי אפשר לטעות - מדובר בסינגל. ככל שעולה המהירות הולך ופוחת הרעד וברכיבה בין עירונית כבר מתנהג המנוע בצורה חלקה ונעימה. החל מ- 80 קמ"ש ועד לנקודה הלא חוקית בה דורש המנוע שיניחו לו לנפשו, הקטנוע מצדיק את שמו- מקסים.

גם מבחינת המתלים, נהניתי יותר לרכב בדרכים בין עירוניות. אומנם ניתן לשנות ולרכך את מתלי הקטנוע וההתעסקות אפילו לא מסובכת, אבל מכיוון שרוב נסיעותיי הן בכבישים מהירים, העדפתי את המצב הקיים. בעוד שבמהירות איטית ועל תלוליות האטה הרגיש המקסים קשיח וקופצני, במהירות בין עירונית שייט הקטנוע ואפילו דרכים מקורצפות חלפו מתחתינו בקלילות נעימה.

התוספת החדשה לפלח השוק של קטנועי ה- 400 סמ"ק מצליח בתחומים מסוימים להפתיע לטובה ובפרטים קטנים נמצא מרגיז או פחות מוצלח מהמקובל בקטגוריה. מערכת הבלימה המשולבת מצויינת אבל מבט על אחיו הגדול המצויד במערכת ABS מעלה את השאלה המתבקשת, למה כאן לא הוסיפו את אותו מאפיין בטיחותי. הרי אפילו עם היו מוסיפים 2,000 שקלים למחירו היה ניתן להצדיק זאת ועדיין הקטנוע היה הזול ביותר בקבוצה. 35,000 שקלים חדשים זהו בהחלט מחיר ללא תחרות.

גם אם מוסיפים למחיר את עלויות ביטוח החובה לשנה הראשונה וקסדה איכותית, עדיין נשארים עם עודף בהשוואה למחירם של הימאהה מג'סטי והבורגמן המקבילים. בעלי רישיון בלתי מוגבל, השוקלים רכישת קטנוע 400 מטעמי חיסכון, יכולים אפילו לשקול להמתין מעט ולקנות את האח הגדול שיגיע בקרוב ועדיין יהיה זול מרוב קטנועי ה- 400 המשווקים היום בארץ.

ככלי רכב שימושי לרכיבה בין עירונית יום יומית, מצאתי את המקסים נוח ומוצלח למדי. אם הייתי צריך לחיות עימו בעיקר בסביבה עירונית צפופה, הייתי שוקל סאן יאנג קטן אותר או קטנוע 400 וותיק יותר וממתין לשדרוגים ושיפורים בדגם הזה. אם הייתי נמצא עכשיו בצומת דרכים המחייבת אותי לבחור קטנוע בינוני למרחקים ארוכים, הייתי שוקל לרכוש את המקסים 400 בעיקר בגלל יחס העלות תועלת. כמובן שהייתי מחפש דרכים יצירתיות לעקוף את אותן הצקות קטנות שהפריעו לי באופן אישי.

האחריות לשנתיים או 20,000 ק"מ ומרווחי הטיפולים העומדים על כ- 5,000 ק"מ בין טיפול למשנהו, מוסיפים למקסים 400 נקודות. אני לא מוצא היום מתחרים בקטגוריית ה- 400 סמ"ק לרוכב שיכול להשקיע 35,000 שקלים, אבל אני לא יכול להתעלם מקטנועי ה- 250 סמ"ק היקרים והמפנקים, שמתאימים לרוכבים עירוניים המגיחים מפעם לפעם למרחקים ארוכים ולא באמת צריכים מנוע 400 סמ"ק.

בשורה התחתונה, התמורה למחיר מצדיקה את רכישת הקטנוע, אבל בעלי רישיון A המחפשים קטנוע 400 סמ"ק משיקולי עלות, יכולים להרשות לעצמם את האח הגדול ולא רק בגלל המנוע. תוספת של מערכת ABS עוד כמה סוסים, תשאיר אותם במסגרת התקציב המצומצם ותקפיץ אותם מעלה לקטגוריה שעד היום הייתה מחוץ להישג ידם.

תמונות: יצרן

פרסומת: גאדג'טים במחירים הטובים ביותר- משלוח חינם

משנת 1932 ועד היום יוצרו למעלה מ- 400 מיליון מצתי זיפו