מאת רועי פסי שישי, 23 ינואר 2009 18:06

 
את רכיבת המבחן הראשונה על היאמהה מידנייט סטאר 1,300 עשה אורן כבר לפני שנה וחצי. את כל הפרטים הטכניים של האופנוע, כמו גם את ההיסטוריה והפילוסופיה סביבו וסביב המותג אתם יכולים למצוא בכתבה שלו. אני מצאתי עצמי על הקאסטום המגודל מסיבות אחרות. הגרסה הרשמית היא שרכבתי על כוכב החצות כדי שתהייה לנו גם כתבת קאסטום גדול באתר החדש, אבל אז מצאנו את הטקסט המקורי של הכתבה הראשונה שאורן כתב על ה- XVS1300 ואת הצילומים המקסימים של חיים. אבל האופנוע כבר היה אצלנו וידעתי שזאת חוויה שצריך להשלים, אחרת אני אצטער מאוד יום אחד.

את הצעדים הראשונים שלי בעולם הדו-גלגלי עשיתי, כמו רבים וטובים אחרים, על אופנוע קאסטום , קוואסאקי EN500. בימים הרחוקים ההם (שנת 2005) דרגת הביניים של הרשיון לרכיבה על דו-גלגלי הייתה "עד 500 סמ"ק" ומבחר אופנועי הכביש החדשים שהתאימו להגבלה, לא היה גדול. מבין כולם קסמה לי הגישה הקאסטומאית. 11 חודשים רכבתי עליו בהנאה גדולה, עד שמישהו שם למעלה שם עליו עין ואסף אותו במופע אור-קולי מרהיב לאלוהי האופנועים. למי שלא הבין, האופנוע רוסק בתאונה והוכרז כ"טוטל-לוס". בצער רב נפרדתי מגרוטאת הברזל ששכבה דומם על הכביש, והמשכתי הלאה לאופנועים קצת יותר ספורטיביים. למרות זאת, זיכרון הרכיבה על אופנוע קאסטום דרבן אותי לחזור למקורות.

מבט ראשון במידנייט סטאר חושף אופנוע גדול, מרשים, נמוך ואדום. את המבחן הויזואלי הוא עובר בציון 100, זה הכי הרבה אופנוע שאפשר לקבל תמורת קצת פחות מ- 90,000 שקלים חדשים. ישיבה עליו רק מדגישה את גודלו. שלא כמו אופנועי ספורט שפשוט נעלמים תחת גופך כאשר אתה מתיישב עליהם, המידנייט סטאר נמתח לאורך סנטימטרים רבים לפנים, נותן לך להביט בחלק הקדמי שלו. עם רוחב של כמעט מטר מצד לצד התחושה נפלאה, מלך הכביש.

בתור סיפתח, לקחתי אותו לסידורים בתל-אביב. ידעתי מראש שהשתחלות בפקקים עם אופנוע גדול עלולה להיות בעייתית. חשבתי שאין דבר יותר מתסכל מלראות את הקטנועים והאופנועים הקטנים יותר (שזה כמעט כולם) מזגזגים כאחוזי תזזית בין המכוניות, ומגיעים ראשונים לרמזור, שעה שאני תקוע כמו פחית בפקק. כמה שטעיתי. רכיבה על כוכב החצות, גורמת לך לשקט נפשי שלא תמצא ברכיבה על דו-גלגלי אחר. לא אכפת לך לעמוד עוד קצת ברמזור. נהפוך הוא, מצאתי את עצמי מתגלגל באיטיות ברחובות תל-אביב ושדרותיה, עם משקף מורם, סופג בכל חושי את המראות, הצבעים והריחות של הכרך. הרבה זמן עבר מאז רכבתי במהירות כה נמוכה ברחובות העיר, נהנה מתעתועי האור והצל בשדרות הפיקוסים, מהריח שבקע ממאפיה שחלפתי על פניה וממבטי העוברים והשבים ששזפו את האופנוע המגודל עליו ישבתי.

חזרתי לביתי ברכיבה איטית על מנת לאסוף את הגברת לארוחת צוהריים. הפעם הפניתי את חרטום האופנוע לכיוון צפון, לכביש המהיר. רכיבה במהירות החוקית מאוד נוחה ואתה לא מרגיש בצורך לרכב מהר יותר. בכל מקרה, רכיבה במהירות העולה על 120 קמ"ש מאוד מעייפת עקב התנגדות הרוח לתנוחת "המפרש האנושי" בה אתה מוצא את עצמך. תנוחת "המפרש", בה הרגליים שלוחות קדימה ולא תומכות במשקל הגוף, מקשה על רכיבה רצופה לאורך זמן רב, והגב התחתון מתחיל לאותת לך די מהר שהוא צריך מנוחה. גם הבלימה באופנוע שונה מכל מה שאני מכיר, הקדמי מתקשה לבלום את המסה האדירה, למרות צמד הדיסקים. האחורי דווקא עוצר מצוין, כנראה שחלוקת המשקל והמבנה השונה מאופנוע קצר וספורטיבי מצליחה להתמודד יפה עם העברת המשקל קדימה בזמן הבלימה וגם הגלגל האחורי צמוד מאוד לאספלט, אפילו בבלימה חזקה.

עצרנו למנוחה ולצילומים. המורכבת לא הבינה למה עצרנו. מבחינתה אפשר היה להמשיך ולרכב עוד קילומטרים רבים. הן תנוחת הישיבה הנוחה לעומת אופנוע ספורט, כאשר הרגליים נמצאות בתנוחה טבעית ולא מכווצות, והן היעדר ה-STRESS המלווה רכיבה באופנוע ספורטיבי, שעה שהיא נאחזת ברוכב ובאופנוע בכל שרירי גופה ועוקבת אחר תווי הדרך כדי להשתתף באופן אקטיבי ברכיבה על-ידי העברת משקל גופה בהתאם לו, הותירו אותה רגועה ומצפה להמשך הדרך. גם המתלים הרכים תורמים לנוחות רכיבה טובה מאוד, ודאי יחסית לאופנועי ספורט אשר בהם המתלים קשיחים הרבה יותר.

פימפום המנוע הגדול תחת גופך משרה גם הוא אווירה נינוחה ותורם לחוויה הכללית. יחסית לאופנועי קאסטום אחרים בעלי מנוע וי-טווין עתיר נפח, המידנייט סטאר הוא אופנוע שקט וחלק, שלא מעביר בך ויברציות שישלפו לך את הסתימות מהשיניים. יש שיראו זאת כחיסרון וככפירה באלוהי הז'אנר, אבל אני מצאתי את האופי החלק של המנוע כמשלים את החוויה באופן מושלם. אהבתי את הסאונד של המנוע בסל"ד נמוך ובינוני, עד שמצאתי את עצמי מעלה בכוונה להילוך גבוה, רק כדי להרגיש ולשמוע את פעולת המנוע.

אם הייתי יכול להרשות לעצמי לרכוש כמה אופנועים שארצה, אין ספק שקאסטום מגודל היה מוצא עצמו בנבחרת החלומות. את הרוגע והשלווה שרכיבה על הקרוזר היפני משרה עליך לא תמצא באופנוע אחר. לרכיבה נינוחה לעבר האופק, עם או בלי מורכבת החובקת אותך מאחור, קשה למצוא בן לוויה אחר.