מאת אורן קוזלובסקי רביעי, 18 פברואר 2009 14:05
המעצב שקיבל את משימת העיצוב של ה- DN01 שתה הרבה סאקי וראה המון סרטי מנגה תוך כדי השתייה. הכריש שנתקע בדמיונו עבר כלאחר יד אל לוח השרטוט - הפה הפך למערכת תאורה, הזימים לפתח אוורור נוסף בפלסטיקה העצומה ואת תפקיד סנפיר הגב השאיר המעצב לרוכב שיתפעל את האופנוע. יפה או לא? לא יודע, מה שאני כן יודע זה שה- DN01 מושך כל כך הרבה מבטים ברחוב, מגיע למעצב צל"ש.
האופנוע האוטומטי נראה ספורטיבי ועתידני למתבונן מהצד - הכל בו זועק קרביות מוחצנת, החל ממגן הרוח הנמוך שנמשך לאחור ומסיים בצמיג הענק ברוחב 190 מאחור. הישיבה הראשונה מספרת משהו אחר, האופנוע נמוך מאוד והתנוחה מזכירה יותר את הקרוזרים האמריקאים, עם רגלים שלוחות קדימה וכידון שמגיש את עצמו לידי הרוכב. המושב הרחב והמפנק נותן תחושה של סופר-סקוטר מפנק והמושב הנמוך מאוד ממשיך את תחושת הקאסטומיות של ההכלאה המשונה הזאת.
הדבר המוזר ביותר באופנוע הוא העדר מנוף הפעלה בידית שמאל. לא בלם ולא ידית מצמד, שום דבר להניח עליו את שתי האצבעות שהתרגלו במשך השנים למנוף לחיץ שצריך להפעיל מידי פעם. הפעלת הבלם האחורי מתבצעת כמו באופנוע, עם רגל ימין ומצמד הרי לא צריך באופנוע אוטומטי. הדבר השני אליו צריך להתרגל הוא הלחצן שמשלב את המנוע למצב רכיבה ומעביר את סימן החיווי בלוח השענים מ- N ל- D, בלעדיו יכולתי להמשיך לסובב את ידית המצערת עד מחר ולהישאר במקום. אני חושב שהכפתור הזה אחראי לשם האופנוע...
תחושת האופנוע בעיר מעורבת - מצד אחד, המושב הנמוך מקל על תנועה בכח הרגלים והעמידה ברמזור נוחה במיוחד, מצד שני המשקל הרב, 260 קילוגרם, מורגש למרות מרכז הכובד הנמוך. ההיגוי לא כבד מידי ונוח לשנות כיוון בכל מהירות, אבל האורך של האופנוע מקשה את ההשתחלות בתנועה איטית ועמוסה, שלא לדבר על פקקי תנועה עומדים. החופש מהילוכים משחרר את הרוכב מהתעסקות בזמן התמרון, אבל המראה המוחצן מוסיף לרוכב את כל העולם ואשתו על הראש, כמה תשומת לב שהאופנוע הזה מושך.
מחוץ לעיר מפתיע ה- DN01 מכיוונים אחרים, מנוע ה-V בנפח 680 סמ"ק המוכר מהטראנסאלפ, מספק מספיק כח ואם לוחצים על בורר המצבים של התיבה האוטומטית ומעבירים למצב ספורט, מקבלים אפילו פלפל מהנה בזינוק ובתגובה למצערת. בפניות ארוכות ומהירות וכמובן במחלפים, יורד האופנוע הכבד והארוך הרבה יותר מהצפוי ובזכות המושב הנמוך מתקבלת התחושה שחייבים להוציא את יד שמאל ולבדוק אם אפשר לגעת באספלט. אפילו המדרסים שנראים נמוכים ומפריעים, לא עוצרים את ה- DN01 בדרך אל שיא ההטיה. מגן הרוח לעומת זאת מכוון את כל עוצמת המשב לכיוון החזה והופך את חווית הרכיבה המהירה ללוחמה מאומצת.
התיבה האוטומטית בהונדה הכרישי והחדשני היא רציפה וחלקה להפליא. במצב אוטומטי, ספורטיבי או רגיל, לא מרגישים מעבר או קפיצה בין הילוכים, המערכת משנה את יחסי ההעברה כל הזמן באופן חלק כל כך והמקרה היחיד בו מרגישים את החלפת ההילוכים הוא במצב של החלפה ידנית באמצעות יד שמאל. כפתור העברת ההילוכים הוא הכפתור היחיד באופנוע שנמצא שם ליופי בלבד - אחרי שמספקים את הסקרנות ומשחקים בו פעם או פעמים, מגיעים למסקנה שהמצב האוטומטי כל כך מוצלח ופשוט עדיף לתת לאופנוע לעשות את שלו לבד.
נקודות זכות נוספות רושם לעצמו ההונדה האוטומטי בתחום רוכב המשנה, הנספח לענייני "תעצור בצד אני צריך פיפי". המושב נוח מאוד והרגליות תומכות באופן מושלם. ביקשתי להיות מורכב למשך כ- 30 קילומטרים ובשום מצב לא מצאתי את עצמי נזרק לאחור או לפנים בזינוק או בלימה. גם במהירויות בלתי חוקיות לחלוטין לא הרגשתי שהאופנוע חורג מהמהירות המותרת ואם לא הייתי רואה את המכוניות חולפות על פנינו ברוורס לא הייתי חושד בכלום. גם כאשר הרכבתי אני את זוגתי או חבר, לא נשמעו תלונות מהמושב האחורי. האופנוע פשוט מושלם לחיי זוגיות רגועים וטובים. גם לוח השעונים ממוקם כך שהיושב מאחור לא יצליח לראות כלום ולא ידע מה באמת קורה מתחת לגלגלי האופנוע.
הפטנט האוטומטי עובד, העיצוב קולע בול למרכז תשומת הלב, המנוע מוצלח ורק פיצול האישיות שלא החליט אם זה קטנוע ביזארי או קרוזר עם המון פלסטיקה לא סגור עד הסוף. אין ספק שה-DN01 מוצלח ככל שיהיה מתאים רק לקומץ קטן מאוד של אנשים שימצאו אותו נכון ומתאים רק להם. זה אופנוע שחייבים לבדוק באופן אישי ולנסות אותו לפחות פעם אחת כדי לדעת אם אתם בקומץ הרוכבים האלה. אם במקרה אתם מוצאים את האופנוע מתאים לכם, עדיין תצטרכו להתמודד עם המחיר הביזארי לא פחות, כ- 143,000 שקלים חדשים. לא זול ההונדה המיוחד הזה, לא זול בכלל. במחשבה שניה, יש דברים שאין להם מחיר ויכול להיות שעבורכם החוויה פשוט תצדיק את מלוא הסכום.
| רוצה לרכב על הונדה DN-01 בעצמך? מלא פרטים ונקבע לך רכיבת מבחן | |
![]() |
|