לוחיות רהב- מס שהייתי מוכן לשלם

מאת אורן קוזלובסקי שני, 14 פברואר 2011 11:53

שיתוף

השנה האחרונה מבליטה ביתר שאת את התחושה שמשרד האוצר רואה בנהג הישראלי כיס ארנק פתוח למשיכת כספים. לצד תחושת הסחיטה עולה גם האמונה שאף אחד בראשות המדינה שלנו, לא חושב שמשתמשי הכביש זכאים לתמורה מסוימת בתשתיות, חינוך או פיתוח תרבות מוטורית.

קנסות על מהירות במקומות בהם ניתן לנוע מהר בבטחה, מיסים על הדלק, מסלולי אגרה על חשבון נתיבים ציבוריים בכניסה לתל אביב ומיני מכסים, אלו רק חלק מהפתרונות שמצאו קברניטי האוצר ואנחנו השלמנו איתם כאילו שאין אפשרות אחרת.

בשיחה על כוס בירה, שאל אותי חבר, אילו פתרונות אתה היית מציע? הרי אין דבר כזה מס שיתקבל בשמחה והוסיף כי אי אפשר לגבות כספים רק ממי שיכול או מוכן לשלמם מבלי שיפגעו האזרחים שלא יכולים לעמוד בנטל. בשליפה מהשרוול וללא תכנון או בדיקה הצלחתי לשלוף מספר רעיונות בוסריים שבעבודה רצינית של משרד ממשלתי מכובד, ניתן יהיה ליישם ואולי אפילו לזכות בחיוך מהנוהגים בכביש.

המשעשע והקל ביותר ליישום מבין אותם רעיונות, דווקא קיים בעולם ופשוט מחכה שמדינת ישראל תאמץ בהתאמה מסוימת כמכשיר לגבית מס רק מהמעוניינים בכך. אבל בשביל זה אנחנו כולנו צריכים דמיון ויצירתיות. עצמו לרגע את העיניים וחשבו על לוחית הרישוי של מכוניתכם, לא הייתם רוצים להחליפה ברצף של אותיות ומספרים היוצרים מילה או הודעה אישית קצרה?

אני למשל הייתי קונה לאשתי את הלוחית "מ1תק" או "אמא-מס-1", סתם כי בא לי. לעצמי על האופנוע כבר הייתי משתולל יותר ומשלב הומור שלא ידבר אל רוב האוכלוסייה. אני מניח שבעלי חברות היו מנצלים את הפלטפורמה לפרסום ואמנים היו ששים לאמץ לוחיות רהב על מכוניותיהם כדי לבלוט בכבישים. תחשבו מה אתם הייתם עושים עם עד שבעה תווים במקום הלוחית הרגילה אותה קיבלתם עם המכונית.

אני באופן אישי הייתי מוכן לשלם עד 150 שקלים חדשים כדי להצמיד לוחית רהב ייחודית למספר הרישוי של כלי הרכב שלי בכל שנה. לדעתי החזקת לוחית שכזאת מבלי שתוצמד ללוחית רישוי קיימת- שמירה לצורכי מסחר או שימוש עתידי, צריכה לעלות לבעל הלוחית יותר כדי למנוע מאנשים שמירה של רצפים משעשעים ללא תכלית.

תרבות לוחיות הרהב פורחת במדינות רבות בעולם. באנגליה, למשל, קיימת סצנה פעילה של מכירות פומביות ובאי- ביי כבר נמכרו בעבר לוחיות רהב עם מילים נחשקות במחירים גבוהים מאוד. חיפוש, העברת בעלות ורכישת לוחיות אלו הן כולם מקורות הכנסה אותם משלמים רק אלו המעוניינים בכך וכמובן אלו שיכולים לעמוד בהוצאה.

הקמת מאגר ומערך הפצה ללוחיות משעשעות באמצעות משרד הרישוי, האינטרנט ומכוני הרישוי, פשוט יחסית ומראש יתוכנן כאמצעי מימון למדינה רק מאלו שרוצים לשלמו. אף אחד לא יחויב לרכוש לוחית כזאת וגם אלו שבחרו לא לצרוך את המוצר, יקבלו תמורה מלאה לכספי משלמי המס בכל פעם שיחייכו בפקק כשיקראו לוחית רהב מוצלחת.

אני לא מאמין שבמדינה שלנו, מישהו שם למעלה באמת יאמץ את הרעיון וייתן לנו מס מרצון ועוד אחד שבאמת נותן תמורה בדרך. אני משוכנע שיש עוד עשרות רעיונות מהסוג הזה, חלקם מסובכים ומסורבלים ואחרים זמינים וקלים ליישום. לצערי אני גם מפחד שאם כבר יגיע מישהו עם רעיון שכולנו נוכל ליהנות ממנו ויוכל להכניס כסף לקופת המדינה, אותו כסף לא יחזור אלינו הנהגים וימצא דרכו למוסדות דת, מעונות בכירים ושחיתויות שונות ומשונות.

במקום להתעסק בלמה לעולם לא יהיו לנו לוחיות רהב משעשעות על כלי הרכב שלנו, נסו לחלום על היום שבו כולנו נוכל להתעסק ב"מה יהיה רשום לי במקום המספר המשעמם" ורשמו בתגובות את הצירופים שהייתם רוצים שיזהו אתכם. כל שילוב של אותיות עבריות ומספרים, בתנאי שלא ירד משני תווים ולא יעלה על שבעה, הולך. הפרדה באמצעות התו – לא נחשבת כתו וניתן לשלבה עד 3 פעמים בלוחית. לכו על זה...

מחלקת האופנועים בחברת קוואסאקי הוקמה בשנת 1962 כדי לפרסם את חברת הענק שמוצריה לא היו מוכרים לציבור