מאת אורן קוזלובסקי שלישי, 08 ספטמבר 2009 15:24

סרטים בשלושה מימדים החלו את דרכם אי שם לפני כ- 30 שנה. הטכנולוגיה השתכללה פלאים והשתלטות התמונה על הצופה הפכה לריאליסטית וחדה מתמיד. לא מפתיע שגם ז'אנר סרטי האימה מנסה לרתום את חווית הצפייה המרשימה לטובת איברים כרותים וחפצים מעופפים.
הסרט הרביעי בסדרת סרטי האימה מתחיל כעוד יום כיף במסלול המרוצים. אבל לניק או'באנון (בובי קאמפו) נגלה חיזיון ובו הוא רואה שורה של אירועים מוזרים הגורמים להתנגשות המונית של מכוניות מרוץ. היציעים עולים באש, חבריו של ניק נהרגים והיציעים העליונים מתמוטטים על התחתונים. כשהוא חוזר למציאות אחרי הסיוט המזעזע, ניק ניכנס לפאניקה ומשכנע את חברתו לורי (שאנטל ואנסנטון) וחבריהם - ג'אנט (היילי ווב) והאנט (ניק זאנו) לעזוב. הם נמלטים שניות לפני שהחיזיון המפחיד של ניק הופך למציאות איומה.
החבורה חושבת שהיא הצליחה לרמות את המוות וזכתה לסיבוב נוסף על החיים, אבל למרבה הצער עבור ניק ולורי זוהי רק ההתחלה. כשהחזיונות של ניק אינם פוסקים ושורדי התאונה מתחילים למות בזה אחר זה בצורות מבעיתות - ניק חייב להבין איך יימלט מהמוות אחת ולתמיד לפני שגם הוא יגיע ליעד הסופי שלו.
החדות והחיות בה מוצג המוות בסרט לא מיועדים לבעלי קיבה רגישה. למעשה לא מיועד הסרט לאף צופה שמכבד את עצמו. הדרכים היצירתיות בהם מנסים המפיקים והכותבים להרוג את כל מי שעומד בדרכה של המצלמה מעוררות חלחלה והמחשבה כי בני נוער יבלו מול המסך וינסו לחמוק מאיברים מדממים שעפים לעברם, מעוררת פלצות.
השאלה שקיננה בראשי לפני תחילת הסרט, מה הייתה העלילה של שלושת הסרטים הקודמים, התחלפה בתחושת הקלה על כך שאלו נחסכו ממני.
אם אתם מחובבי הז'אנר ופשוט חייבים לראות את הזוועות מתרחשות בשלושה מימדים, שיבושם לכם, רק תעשו לחבריכם טובה ואל תגררו אותם איתכם.