ימאהה סופר טנרה, גמל גמל אבל עושה את העבודה

מאת כפיר לוין - פרו ריידינג רביעי, 24 נובמבר 2010 12:05

שיתוף

לילה לפני שיצאתי לאסוף את הסופר טנרה של ימאהה ליומיים של רכיבת שטח וקצת כביש ספורטיבי, נזכרתי במדבריות הסהרה ולידתו של הסופר טנרה המקורי. אז היה זה גמל אמין וכבד לצליחת מדבריות ובהמיות מטריפת חושים (למי שאוהב את הסגנון הזה). כל הסיטואציה של פנטזיית גמל המדבר הזה והירידה דרומה ליומיים הציפו אצלי בראש בדיחה ישנה.

בדואי אחד הולך עם הגמל שלו במדבר, כבר כמה ימים שהם הולכים והיעד עדיין רחוק. ללא שום התראה עוצר הגמל ומסרב להמשיך. במאמצים גדולים מצליח האיש להתקדם צעד ועוד צעד, עד לפתחו של מוסך מקומי. המכונאי המופתע יוצא אליו ושואל: מה הבעיה? הוא לא מוכן לזוז! עונה הבדואי.

תעלה אותו על הליפט אומר המוסכניק ובעל הגמל בחוסר אמון עושה כן. ברגע שהגמל היה ממוקם הגיע המוסכניק עם פטיש ותוקע לגמל אחת מהממת לביצים. הגמל נעלם בשאגה עמוקה אל תוך נוף המדבר. מה עשית? שאג הבדואי, איך אני תופס אותו עכשיו? ענה לו המכונאי: יאללה חביבי, תעלה גם...

תוך כדי צלילה עמוקה אל נבכי ילדותי וניסיון לצייר בראש את הפאנץ'-ליין, מיהרתי דרומה על כביש מוכה אלקטרוניקה, רחוק מאוד מהמדבר עליו חשבתי. חשבתי על הבליץ הטכנולוגי הבא, גזירת המצלמות, אז גם יכולת החמיקה המאפיינת רוכבים שהתחילו לרכב בתחילת שנות ה- 90 לא תעזור יותר. אבל את הימים האחרונים של החושך הטכנולוגי בצינור התחבורתי של האח הגדול אפשר עדיין לחגוג, והסופר טנרה החדש הוא פרטנר מצוין וחמוש היטב למשימה.

המנוע החדש, בנוי באותה תצורה של שני צילינדרים מקבילים ממש כמו אביו המיתולוגי שעשה עלייה בין 93 ל- 96, אבל מכיל פוטנציאל גדול יותר להאריך את גיליון ההרשעות שלך בבית המשפט לתעבורה. נכון שנתון הספק של 110 כוחות סוס לא ישבור לאף אחד את הניאון המשרדי שמתחתיו הוא יושב, בטח לא לאור המשקל העולה על 260 ק"ג, אבל המכונה הזאת יודעת לזוז מהר, מאוד מהר...

מה שיפה ביכולת בליעת הדרך היא בעצם הנינוחות, חוסר המאמץ בשמירה על קו, נונשלנט אם צריך לדרוס איזה מכשול דרכים דרומי (גמל, או טנרה 660...). הסופר החדש אדיש לכל מה שקורה מתחת לגובה כפות הרגליים שלך. לעומת זאת, בכל הקשור למה שנמצא מעל לנקודה זו, הוא יודע לפנק.

עוד נקודת זכות לאופנוע היא יכולת ההרתעה שלו- יש מעט מאוד אופנועים שאפשר להצמיד להם את המונח "יכולת הרתעה", אבל המקרה שלפנינו הוא כזה בדיוק. הגודל הכללי המרשים, ביחד עם העיצוב (השנוי במחלוקת, אבל אני מסתדר איתו), הצביעה הכובשת והפנסים הברורים מלפנים, כל אלו חוברים למכונה שעוזרת לפנות את התנועה מהדרך. ברכיבה בעלת סגנון וגוון מסוימים שאני בטח לא יכול להמליץ עליהם (אבל מותר לי לספר לכם שהם אפשריים, כן?) האופנוע הזה יודע להזיז את התנועה הנגדית, להסיט קמעה את התנועה שלצדך ובכלל ליצור תא די סטרילי סביבך ומרווח תמרון בלתי ברור או מוכר שכאילו עוטף אותך בזמן תנועה. אני אומר "כאילו" כי כמובן שאסור לטעות ולחשוב שזה המצב באמת, אחרת לא יהיה מי שיספר את הסיפור.

החבר'ה בדרום כבר חיכו לי. חבורה של רוכבים מיומנים שחלקם אפילו עושים זאת על האופנוע שהביא לבניית הסופר טנרה החדש. אני מתכוון כמובן לב.מ.וו R1200GS. אז קודם כל שתדעו שאם מחנים את שני האקזמפלרים אפילו קרוב אחד לשני – הם לא הולכים מכות אבל מבטים חודרניים שכמעט יכולים להדליק סיגריה – יש.

אומנם אנחנו לא במבחן השוואתי מוצהר, אבל היי – הוא היה לידו. הימאהה, עד כמה שזה יישמע מופרך, גדול יותר מהב.מ.וו, או לכל הפחות משאיר את הרושם הוויזואלי שהוא כזה. לטעמי, יש כאן קרב לא פשוט - למרות ששני הכלים משדרים בהמיות ברמות של היפופוטם לפחות, הרי שהם קלי רגליים ומהירי תנועה, כן גם ובמיוחד הימאהה.

יום שלם ביליתי במחיצתו של הימאהה המגודל ברכיבת שטח. השאלה היא למה בדיוק קוראים רכיבת שטח עם היפופוטם במשקל רבע טון-פלוס ולאיזו פעילות אתם קוראים בילוי... ובכן, שבילים בדרגות קושי עד "בינונית" עליות ומורדות בשיפועים של 100% (ובעברית שיפוע של 45 מעלות), רמות אחיזה משתנות החל מגבוהה דרך מגוונת ועד דרדרות שהיוו את בחינת קצה גבול המעטפת שלו האופנוע. נכנסנו (ואפילו יצאנו) מקוליסים מרושעים ולסיום נרשם ניתוק קל של הגלגל הקדמי מהקרקע.

גם הב.מ.וו היה שם לאורך כל הזמן ואפילו לקחתי אותו למספר סיבובים בסוף היום כדי לראות מהם ההבדלים, אבל כבר אמרתי שזה לא מבחן השוואתי מוצהר אז אני לא יכול לגלות לכם, אולי בסוף, נראה... מה שאפשר לומר על הימאהה בינתיים הוא שיכולת פשיטת המלמלות שלו בירידה מהכביש לשטח טובה ואפילו מפתיעה. התנוחה טבעית בישיבה ואף יותר בעמידה. ההילוך הראשון והשני יעילים לשטח מבלי הצורך להשתמש יתר על המידה בידית הקלאץ' והחוויה של אילוף הבהמה על רקע הנוף המאובק – משחררת. יכולת המתלים, כל עוד לא מגזימים במהירות התנועה, מפנקת על הצד הנוקשה והיציב.

בקרב מי שמכיר אותי, ניתן להגדיר אותי כפריק של בהמות המשא האלה לרכיבת שטח. לא יודע מה הקטע, אבל בהחלט קיים פה קטע - להיכנס עם מכונה גדולה, כבדה, מסורבלת במידה רבה ויקרה במיוחד, בטח אם נופלים, לרכיבה שבה הסיכוי להיתקע, לשבור ולהרוס הוא גבוה משמעותית לעומת רכיבת כביש (ובאופנוע הזה לא יעזור לכם מכונאי גמלים עם פטיש אם תתקעו בשטח). לחיבה כמו שלי לז'אנר צריך סוג של שריטה, לי יש אותה, אז נותנים לי לבחון כאלה מכונות.

כשאני מתחיל לדבר על מה האופנועים מסוגו של הימאהה מסוגלים או לא מסוגלים לעשות בשטח אני תמיד נתקל, או מותקף יהיה מדויק יותר לומר, באותה תגובה: מי עוד עושה עם זה בשטח את מה שאתה עשית עכשיו?! (בדגש על המילה "אתה", זאת אומרת אני...כאילו, הבנתם, לא?). אז אני רוצה לספר לכם, שיש עוד כמוני ואפילו לא מעט. קוראים להם רוכבי דו"ש. חלקם מאוגדים במועדון רוכבים כזה או אחר, חלקם מיירטים חברים לצורך מסע קצר וחלקם פשוט סתם רוכבים... בשטח, עם דו"ש, בדרך כלל כבד, לעיתים מאוד מאוד כבד.

החבר'ה האלה במיוחד צריכים לדעת שהימאהה החדש נחת כאן בדיוק על אותה משבצת שעליה עומד בגאווה כבר שנים רבות הב.מ.וו R1200GS. הוא אפילו נחת לב.מ.וו בדיוק על הראש - וזה וואחד כאב ראש אם אתם שואלים אותי. לדוגמא, היכולת האתלטית אותה הפגין הלוויתן הכחול בפיתולי סדום-ערד הידועים לשמצה, לא היו מביישים כלים אחרים של ימאהה, גם הם בדרך כלל בצבע כחול. אך ראו הפלא, רכיבה ספורטיבית מבלי להחזיר את הרוכב לתנוחת רחם אימו.

לסיום, אני רוצה להתייחס לעניין הפרסום ומסע השיווק לו זכה האופנוע טרם הגעתו, ואני מדבר על כל אותם טיזרים וסרטונים שתחילה חשפו טפח והסתירו טפחיים, בנו ציפיות ויצרו מתח. פרסומים שבנו אצלנו האופנוענים משהו פנימי שכיוון למטרה אחת: לחלום את החלום, לצלוח את המדבר. העניין הוא שכל הסרטונים המשובחים גם יצרו בילד-אפ היסטרי של ציפיות מהאופנוע וייתכן שהיו אחראים לחלק מהאכזבה שחוו ישבני הבוחנים השונים כשפגשו את הימאהה פנים אל פנים.

את המבחן הזה, מפאת פרסומו בתזמון מאוחר יחסית, אתם בוודאי קוראים אחרי שכבר ראיתם את קבלת הפנים הצוננת של העיתונות לסופר טנרה. חבורה שהקפידה לציין כי הימאהה אינו מגובש מספיק, לא מוצר מוגמר מספיק, לא מצויד באלקטרוניקה בכמויות מספיקות – בקיצור לא מספיק ב.מ.וו. מי שקרא מבחנים השוואתיים אף ניצב מול הטענה כי הב.מ.וו מנצח ללא קרב. אני חושב שהם פשוט פספסו כאן את הימאהה.

קודם כל כי לא צריך כאן או בכל מקום אחר עוד ב.מ.וו, אלא משהו שיעמוד מולו, ואת זה הימאהה עושה נהדר ואפילו נותן אחלה של קרב, כולל אפילו הפלה של הבווארי לקרשים באיזה תחום או שניים. הוא אופנוע נהדר בזכות עצמו, מהנה בכביש וגם בשטח, אם יודעים איך. זהו דו גלגלי גדול שלוקח אותך על גלים של נוסטלגיה וזיכרונות שנצרבו לך בראש בסיוע מערכת השיווק המשומנת של ימאהה ומציע גמל למרחקים ארוכים עם מכל דלק גדול של 23 ליטר- כזה שמספיק להמון ריגושים.

במחיר של 134,000 שקלים חדשים (לא חריג או יקר מידי בהתייחסות להיצע בפלח שוק מצומצם זה) יש כאן חבילה שמתאימה רק לסוג מאוד מסוים של רוכבים. זה אופנוע שאף אחד לא ירכוש על סמך המלצה או כתבה כי בשביל להתחבר לבהמה כזאת צריך קודם כל לשבת ולנסות אותה לבד. לבדוק אם הוא מתלבש על השריטה.

אם כל זה עשה לכם את החשק לצאת ולבדוק במה מדובר באמת ואם אתם קורצתם מהחומר השרוט, קחו עליו רכיבת מבחן – רק אל תתפלאו אם פתאום באמצע המדבר, איזה מכונאי בדואי יציע לכם להעלות אותו על הליפט...

תמונות יצרן

פרסומת: הילקופטר נשלט מהאייפון או אנדרואיד, רק 165 שח ומשלוח חינם

לפחות שליש מהאמריקאים הבוגרים התנסו במריחואנה במהלך חייהם