ימאהה טנרה 660, מכונת טיולים

מאת אורן קוזלובסקי רביעי, 04 פברואר 2009 18:22

כשעמדה בדרכי ההזדמנות לצאת לכמה ימים על הימאהה טנרה החדש הוצפתי בזכרונות נוגים על אופנוע ה-MZ סקורפיון שהיה לי. אז באותם ימים כשהיצרן הגרמני החל את תהליך ההתחדשות ולא היו עוד מנועים בפיתוח עצמי, השתמשו המזרח גרמנים במנועי ימאהה. המנוע החביב עליהם היה מנועו של הימאהה טנרה, יחידת כח בעלת צילינדר בודד בנפח 660 סמ"ק, מקורר מים וצר במיוחד. 70,000 קילומטרים גמעתי על גבי האופנוע, התחזוקה היתה כל כך בסיסית וזולה ולצידה קיבלתי הכי הרבה הנאה לשקל שרק אפשר לבקש. המנוע תוכנן אומנם לחציית מדבריות ואפילו כיכב במרוצי הפריס דאקר, אבל אצלי הוא כיכב בארנק.

הטנרה החדש גבוה, צר, קצר ובעיקר רובוטריקי למראה. מלפנים המסכה הפחוסה ומאחור האגזוז שמתפצל לו לשני משושים מלאי נוכחות. הגובה בולט לעין וכשעמדתי לצידו נזכרתי שוב בגמדותי היחסית. ישיבה על הטנרה מוכיחה שמראה עיניים יכול להטעות ואני דווקא מצליח למשש את המדרכה עם שתי הרגליים ודי נוח לעמוד עם רגל אחת יציבה ואחת על הרגלית הימנית. רוחב האופנוע לעומת זאת בדיוק כפי שהוא נראה מלמטה - צר מאוד ומכל הדלק נוח לחביקה. שלא תבינו לא נכון, המכל לא קטן וחביק, תכולתו 22 ליטר של דלק שאמור להספיק ליותר מ- 350 קילומטר לפני העצירה הבאה, פשוט תכנון מעולה לטעמי.

הדבר הראשון שחסר לי עם ההתנעה היו הוויברציות. במנוע הטנרה הישן עבודת המנוע הורגשה מיד עם הלחיצה על הכפתור השחור ביד ימין. המנוע החדש מתחיל לרקוד רק כשמאמצים אותו ורוכבים ממש מהר, הוא גם לא אוהב את הקו האדום כנראה ומסתדר יפה בסל"ד נמוך ובינוני. חסר לי גם הצליל הסינגלי הבריא שהיה למנוע הישן, עכשיו הדוד הגדול מתחת למושב עושה עבודה טובה ואפילו בידוד החום על פתחי האגזוז מזכירים שמדובר באופנוע מודרני ושלא צריך להיזהר מכוויות- נוח מאוד בהרכבה של אדם נוסף או כשמעמיסים תיקי צד קשיחים מחומר לא עמיד במיוחד.

ברכיבה עירונית הטנרה זריז ולא מצריך יותר מידי עבודה עם ההילוכים, הראשון ארוך ומספיק לפקקים ואחר כך אין צורך לטפס במעלה ההילוכים מהר מידי. מעבר בין מכוניות, גם בשעות העומס, קל והכידון עובר מעל למראות המכוניות. הראות קדימה דרך המשקף הגבוה טובה ומיקום הרגלים על הרגליות נוח ומאפשר ישיבה זקופה במקום הנמוך ביותר של המושב. הכידון הרחב מוסיף מעט לתחושת השובבות בהפניית האופנוע ובתמרון בין מכוניות. התחושה בתוך העיר שהאופנוע לא משתולל או מגרה את הרוכב להתפרעות אבל גם לא כבד כמו הדו"שים הגדולים שמיועדים בעיקר לכביש.

מחוץ לעיר, בכביש מהיר הסיפור של הטנרה שונה. איכות החיים עליו גבוהה כל זמן שלא נותנים לו לעלות למהירויות שהמנוע מאפשר. בכביש ישר אין שום בעיה לגלות פתאום שהמספרים מספרים על 160 ויותר, אבל הטייה חזקה של האופנוע במהירות גבוהה מספרת שלא לטיולים כאלה תוכנן הטנרה. תנודות הכידון ממליצות בחום להוריד מהירות לפני העיקול הבא. לתחושה הנעימה ברכיבה מחוץ לעיר אחראים המושב ומגן הרוח. מלמטה לא צריך להעביר משקל ולשנות את מיקום הישבן על הכיסא ומלפנים יש מיגון רוח מצוין כל זמן שנשארים מאחוריו ולא מוציאים את הגוף יותר מידי לתוך הפניה.

המקום בו מצטיין הטנרה הוא השביל. טיול ביער בן שמן ועמק הנזירים על האופנוע הגדול הוציא מהאופנוע את הטוב שבו. המתלים ספגו הכל בשקט מופתי והמבנה הצר אפשר לי לעמוד ולתת לגלגלים לעשות את שלהם על השבילים המשתנים מכביש לקרקע כבושה ולפעמים אפילו לדרך סלעית מעלת אבק. אני מאמין שעם רוכב מיומן ממני גם שטח קשה יותר היה הטנרה מצליח לצלוח בלי בעיות. המנוע בעל ההספק הצנוע, 48 כ"ס עם הרבה מומנט, מצליח לספק את הכח הדרוש להמשך הרכיבה בכל מצב. עד לרגע שעצרתי ונאלצתי להזיז את האופנוע בכח הרגלים, שכחתי לגמרי שהאופנוע שוקל יותר מ- 180 ק"ג.

על בלימת הטנרה אחראים מכלולים מתוצרת ברמבו האיטלקית. זוג דיסקים גדולים מלפנים ואחד מאחור בנו אצלי צפיות גבוהות למדי. הבלימה עצמה טובה ורגישה, אבל כנראה שבגלל השם על הקאליפר, ציפיתי ליותר. בכל מקרה לא מדובר בבלמים חזקים מאוד אלא בבלמים טובים שמספיקים לאופנוע רגוע יחסית. לבלימה הטובה צריך להוסיף גם את המתלים הרכים שמשככים את המהמורות בצורה מצוינת ותורמים לתחושת הרוגע שמשרה הטנרה. המזלג הקדמי אולי אפילו רך מידי, אבל ברכיבה על תלוליות ההאטה בעיר אפשר רק לברך על כך.

בחזרה לאולם התצוגה עצרתי לברר כמה יעלה לי כל טיפול ומה המרווחים בין הביקורים היזומים במוסך. טיפול גדול אחרי 10,000 קילומטר יעלה כ- 800 שקלים חדשים  לפני מע"מ והבא אחריו ב- 20,000 קילומטר יעלה 1,200 מצלצלים לפני מע"מ. חסכוני בעלויות כמו המנוע הישן של הטנרה, אותו אני זוכר מהאופנוע הישן שלי. אם אמינות המנוע והמכלולים מתקרבים לאמינות של הטנרה הקודם (ואין סיבה שלא יהיו), אז המחיר העומד על 68,000 שקלים חדשים למרות שאינו זול, בהחלט מוצדק. איכות הבניה של האופנוע ופוטנציאל הפאן לצד השימושיות הגבוהה, הופכים את הטנרה לאופנוע טיולים ושבילים מצוין.

דגם האופנוע המיוצר ביותר בעולם הוא ההונדה קאב