<object type="application/x-shockwave-flash" data="http://www.wesell.co.il/banners/meler_banners/swf/728x90_winner1.swf?url=http://www.wesell.co.il/click/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" width="728" height="90">
<param name="movie" value="http://www.wesell.co.il/banners/meler_banners/swf/728x90_winner1.swf?url=http://www.wesell.co.il/click/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" />
<param name="scale" value="exactfit" />
<param name="wmode" value="transparent" />
</object>
<img alt="" style="visibility: hidden;" src="http://www.impcounter.com/a/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" />
<!-- End of WeSell Affiliate code -->
מאת גל ספיר שלישי, 23 מרץ 2010 00:33
 |
 |
 |
ובכן, המשך ניסיון הכנת הבירה שלי, תופס תאוצה. לאחר מדידות כל יומיים לערך של הצפיפות הסגולית בשני מכלי התסיסה ב"פינת הבירה של קנגל", גיליתי שאחת מהן כבר מוכנה להימזג אחר כבוד לתוך בקבוקים ולהמשיך לתסוס עוד כשבועיים. הבירה השנייה קצת מתביישת ויש לתת לה עוד קצת זמן להגיע למסקנה כי סופה נמצא בתוך בקבוק זכוכית של חצי ליטר.
לשם ביקבוק הבירה, אני צריך בקבוקים. להזכירכם, יש לי 40 ליטר בירה, כלומר, אזדקק ל- 80 בקבוקים של 1/2 ליטר! קריאה נרגשת ברשימת התפוצה של המושב הקטן שלנו, שיחררה לי כמה אקסמפלרים שלא ממש עזרו לי, עד שקיבלתי מייל מציל נפשות משכן יקר. השכן הוריד לי בחצר ארגז מלא ב 41 בקבוקי בירה ריקים. לאחר ששי, הילדונת הנינג'ה הקטנה שלי, החליטה כי אני צריך רק 40 בקבוקים ושברה אחד, נותרתי עם מלאי שאמור להספיק לנגלה הראשונה.
בשלב הזה של עשיית הבירה, נתגלו לי כמה דברים. הראשון הוא, שאני ממש לא אוהב לשטוף, לצחצח, לחטא ולשטוף שוב בקבוקים. המסקנה הבלתי מעורערת שהגעתי אליה, אחרי ארבעה בקבוקים שעברו שטיפה רצינית, היא, שלהבא, כל בקבוק בירה שאני מסיים, נשטף מייד ומאוחסן בשקית אטומה, כך יהיה יותר קל לחטא ולשטוף. הדבר השני שגיליתי הוא, שמדבקות על בקבוקי בירה ישראלית, הרבה יותר קלים להסרה מאלו של הבירות הצ'כיות, כנראה משהו בגנים שלהן. דבר שלישי שעלה במחשבתי, הוא שכדאי שיהיה מקום מסודר יחסית לכל תהליך השטיפה הזה, כי על הדשא, זה לא ממש נוח...
עברתי מיד לחלק שלו ציפיתי ביותר, הוספת סוכר התירס. על פי ההוראות שקיבלתי, ערבבתי את סוכר התירס עם חצי ליטר מהבירה ולאחר מכן הוספתי את התמיסה לשאר 20 הליטרים במיכל. ערבוב נמרץ עם "משוט הבירה" ובזמן ההמתנה של כחצי שעה לשם "הסדרת משקעים", חיטאתי מיכל נוסף, אליו תעבור הבירה לפני הביקבוק.
בסופו של דבר הגעתי, סוף סוף, לשלב המילוי. איזו שמחה! איזה ששון! אומרים שהדברים הפשוטים הם הגאוניים ביותר, ובכן, בערכת הכנת הבירה, מצאתי דבר פשוט וגאוני כזה. בתחילה, הזהירו אותי מפני גלישת הלתת מה שלא קרה, אחר כך הזהירו אותי ממילוי הבקבוקים, שפיכת הבירה לכל עבר ועוד, כאן בדיוק בא אותו חלק פשוט וגאוני, צינורית קטנה עם שסתום לחיצה פשוט.
כאשר מכניסים את הצינורית לבקבוק, השסתום נפתח כאשר הוא נוגע בתחתיתו והבירה זורמת לה בחדווה וקולות מגניבים אל הבקבוק. כאשר הנוזל מגיע לאזור שפת הבקבוק, מרימים קלות את הצינורית, השסתום נסגר וניתן להוציא את צינור המילוי בבלי שהבירה תשפך החוצה. הנפח של הצינורית הוא בדיוק הרווח שיש להשאיר לשם המשך התסיסה. פשוט? גאוני! נכנסתי מהר לקצב עבודה כך שבזמן שבקבוק שמתחיל להתמלא אני כבר פוקק את הבקבוק שמילאתי לפניו, סרט רץ שבהחלט רץ מהר.
אז מה היה לנו? בישול בירה, תסיסה במשך שבועיים, מדידות של צפיפות מדי פעם וביקבוק של הבירה. כל הנותר הוא, להמתין שבועיים, לזרוק בקבוק למקרר, לפתוח, לטעום וליהנות מבירה שהכנתי במו ידיי. זה יקרה, אחרי פסח, בדיוק בזמן!
שוב תודה לרשף רובינשטיין מהמרכז להכנת בירה ביתית.
יומני הבירה-קבלת החלטות וגישושים ראשונים
יומני בירה-צעד וחצי קדימה, מייצרים סטאוט
משחק היו-יו המוכר לנו כיום הומצא ככלי נשק להגנה עצמית