יוחזר הצבע לווספה 300 סופר GTS

מאת אורן קוזלובסקי חמישי, 29 ינואר 2009 02:03

כל הזדמנות לרכב על ווספה איטלקית אמיתית זאת חגיגה מבחינתי. הפעמים האחרונות בהם רכבתי על הצרעה האיטלקית היו כולן על הווספה 250 GTS האדומה. תמיד ירדתי מהווספה עם חיוך וחיכיתי לרכיבה הבאה על האדומה הלוהטת. בקיצור אפס אכזבות בכל מה שקשור לווספה... עד לרגע שבו ראיתי את הווספה 300 סופר GTS. השוק היה נוראי ואחריו חשבתי את מי מפטרים בעופר אבניר על המחדל הנוראי? מי נתן את ההוראה להשמיש לרכיבות מבחן אייקון תרבות כל כך חשוב בצבע כל כך משעמם?! מי החליט שלבן זה הצבע לקטנועי מבחן? מי פגע בכבודה של הווספה האלמותית עם צבע חיוור ומצטנע כל כך?!

זה היה חביב עם הקימקו אקסייטינג 300, זה יצא  להם אפילו פטריוטי עם הסוזוקי DRZ400sm, אבל כאן זה פשוט בלתי נסלח. אני לא מצפה רק לביצועים מצוינים ונוסטלגיה כשאני רוכב על ווספה, אני מחכה גם למבטים של שאר הנהגים והרוכבים. הקטע ברטרו זה להשקיע בסטייל, שיראו אותו ויבינו שאתה בקטע של להראות כמו פעם ולא להראות כאילו אין לך כסף ולקחת משהו ישן באמת בצבע לבן של פעם.

בכל מה שקשור לסטייל, יש כאן את כל המרכיבים שמצטרפים לתמונה אמיתית של מליון דולר. יש אמירה, יש דיוק בפרטים ויש אפילו את התחושה המתכתית של פעם. כל מה שנראה מדהים באדום, צהוב בננה, ירוק זרחני או אפילו קרם עם פס חום דק מהכנף הקדמית ועד לזנב, נכנס ברשימת העיצוב של הווספה 300. גריל אוורור כמו פעם הוסיפו המעצבים בצד ימין של כיסוי המנוע. לוח השעונים חזר לאנלוגי הקלאסי של ווספות שנות ה- 80 והפנס האחורי נראה כמו משהו שגנבו ממוזיאון ווספה באיטליה. אבל אני משוחד, תמיד אהבתי את המראה הזה וקשה לי להגיד משהו רע על קלאסיקה כזאת.

בכל מקרה לקחתי את הווספה 300 כדי לרכב עליה וליהנות מכל רגע ולכן החלטתי לא לתת לצבע הלבן להרוס לי את התכניות. הורדתי אותה בקלילות מג'ק האמצע ובדקתי ליתר ביטחון אם האיטלקים עדיין משתמשים בג'ק צד קופץ שתמיד מפחיד אותי. אין הפתעות, אותו ג'ק שאי אפשר לסמוך עליו, זה שאני כל כך אוהב למרות הנטייה שלו לקפוץ חזרה למעלה בכל פעם שמישהו נוגע קלות בווספה. גלגלתי את 148  הקילוגרמים הקלילים אל הכביש, חייכתי והבטתי בלוח השעונים המקסים, התנעתי בנגיעה ויצאתי לדרך לשלושה ימים של כיף.

הזינוק של ה- 250 GTS היה טוב, ה- 300 סופר מתעלה על הזינוק הטוב ומשאירה מאחור הרבה מאוד קטנועים יפנים טובים. המהירות הסופית התגלתה מאוחר יותר כנחותה מעט לעומת האחות הקטנה, אבל עדיין שיוט במהירות של 120 קמ"ש ולפעמים סחיטה של המנוע והאצה ל- 130 קמ"ש מספקים את הסחורה. מה שמדהים אותי כל פעם מחדש בווספות הספורטיביות, זאת היציבות בכל מהירות וכאן ה- 300 סופר לא מאכזבת. בכל מהירות ובכל הטיה, עד לרגלית כמובן, היציבות נשמרת ואין תחושה של פחד או נענוע מפחיד של הכידון.

הישיבה על הווספה נוחה מאוד וכאשר מניחים את הרגלים על המדרך נזכרים שבמקור יועדה הווספה לנשים לבושות בחצאיות שיושבות עם הרגלים לפני המושב ולא לצדדיו. הכידון נמוך ובכלל, תנוחת הרכיבה ניטראלית ולא מעייפת. המנוע החזק בעל הצילינדר הבודד, מרעיד קלות את הקטנוע והרוכב בסל"ד נמוך ומזכיר שלא באנו לשחק, כאן נותנים בגז עד הסוף או שלא נותנים בכלל. ככל שמטפסים במהירות ובסל"ד נשמע המנוע טוב יותר, אין כאן צרחה של "רחם עלי", יש גרגור של "תן לי עוד- אני אראה לך מה זה". כמובן שחלק מהקרדיט על הצליל הנהדר מגיע למערכת הפליטה הגדולה שממוקמת בצד ימין.

מי שמכיר את הווספות של פעם, עם ההילוכים ביד שמאל והגלגל הרזרבי, מכיר תחושה של פחד בבלימה. מי שמכיר את הווספות המודרניות יודע שהאיטלקים השתפרו מאוד והקטנוע עוצר בלי הפתעות ובלי לאבד משיווי משקלו. בווספה 300 השתפרו האיטלקים אפילו יותר. שני בלמי הדיסק עובדים בדיוק וברגישות, שניהם תורמים יחדיו לבלימה החלטית אבל עם מספיק רגש כדי לא להגיע לנעילה פתאומית ולא מתוכננת של הגלגלים.

בולמי הזעזועים טובים אבל לא מצליחים לגהץ לחלוטין את תחלואי הכביש. לא שציפיתי למתלים קשיחים וספורטיביים מצד אחד או מתלים צמיגיים של ספינה שיעשו לי מחלת ים, אבל חשבתי שמעט יותר רכות, טיפה, לא הרבה, יעשו את הווספה להרבה יותר ידידותית ברכיבות ארוכות מחוץ לעיר. המתלה הקדמי דווקא היה קשיח במידה ולא גרם לקפיצות של הכידון במעבר על תיקוני הכביש של מע"צ, אבל האחורי בישר לישבני בדיוק היכן בוצעו התיקונים וכמה טוב עשו אותם. בשורה התחתונה, אפילו ברכיבה של 40 ק"מ רצוף הצלחתי לסיים רכיבה ברעננות וללא מכאובים מיותרים.

לאורך כל שלושת הימים הצלחתי ליהנות מנפלאות הווספה ולהיווכח כל פעם מחדש כמה איכות וסטייל אפשר לדחוס באמא של הרטרו, או בסבתא של הקלאסיקה. בהרכבה, בעמידה או בהשתוללות בכביש מהיר, המושב הנוח והמנוע המצוין סיפקו את הסחורה. אם גם הייתי מקבל את מנת תשומת הלב מהסביבה כמו בווספות האחרות, הצבעוניות ומלאות החיים, בכלל הייתי פורח. אפילו היעדר מגן רוח לא הפריע לי, אני רגיל לרוח בפנים והישיבה הנוחה מפצה על הרוח הדוחפת.

מחירה של הווספה 300 סופר GTS כ- 34,000 שקלים חדשים. בהחלט מחיר שמדרג אותה כמוצר לייף סטייל ולא רק ככלי רכב דו גלגלי. מי שרוכש את הווספה בטוח שלא מחפש מקום אחסון מתחת למושב או את הדיל הזול ביותר בעיר. כאן רוכשים אמירה ואיכות ובשביל זה צריך לשלם משהו. המחיר אולי לא מדבר אל רוב רוכשי הקטנועים, אבל לאותם שוחרי נוסטלגיה ומחפשי ייחודיות זאת כרגע האופציה היחידה בארץ. רק צריך להיזהר מהטרנד הלבן, יוחזר הצבע לווספה 300 GTS סופר!

BMW היו הראשונים להשתמש בבולמי זעזועים טלסקופיים באופנועים בדגם R12  ורשמו על כך פטנט בשנת 1935