טיול רכוב בספארי

מאת אורן קוזלובסקי שלישי, 20 ינואר 2009 20:00

שיתוף

מהרגע שפתחנו את אתר דה רייד, אני מנסה לשחזר חומרים שנהנתי לכתוב באתר ריידרס ולעלות אותם מחדש כארכיון של כתבות עבר. לא הכל רלוונטי להיום, לא כל הדגמים של האופנועים נמכרים כיום וכתבים רבים נראים לי מיושנים, אבל מאחורי כל פריט שאני מוצא יש סיפור שמציף אותי בזיכרונות. בזמן סידור התמונות הישנות שצילם חיים יפים, מצאתי את יום הצילום שערכנו עם ה- Z750r של קוואסאקי בספארי ברמת גן.

מהיום שאני זוכר את עצמי, הספארי היה בילוי מועדף והסיבוב בין החיות המשוחררות הסב לי אושר רב. מהרגע שבו יכולתי לנהוג לבד חיפשתי סיבות והזדמנויות לטיול רגוע. מהשניה שיכלתי לרכב על אופנוע, חיפשתי דרך להיכנס על שני גלגלים לתחום הספארי ברמת גן כדי לחוות את החיבור עם הטבע בלי כלוב מתכת ועם כמה שיותר מגע עם החיות. כמובן שמעולם לא נתנו לי להיכנס רכוב והפנטזיה הפכה לדיבוק שרדף אותי ולא הרפה.

השיגעון הזה של רכיבה בין החיות הטריף אותי וכמעט הביא אותי לבצע עבירות שהשתיקה יפה להם. לא הרפיתי מהחלום ויום אחד התבשרתי כי יתאפשר לי לרכב בליווי אחד מעובדי המקום ומכאן ועד לחוויה המתקנת שקרבה אותי לחיות כפי שמעולם לא דמיינתי, הדרך הייתה קצרה מאוד. האופנוע הנבחר למשימה היה ה- קוואסאקי Z750r אופנוע כל בו מצוין שלא נהנה בארץ מהפופולאריות המגיעה לו.

באופן מפתיע דווקא לא המפגש עם האריות הפחיד את צוות הספארי, הם ממילא רובצים משועממים בשמש ומתעצלים לזוז, הם שבעים ומפונקים ובסופו של דבר גם לא הגענו אליהם מרוב אטרקציות מעניינות יותר. החיות המפחידות באמת, אלו שהזהירו אותנו מפניהן, היו הקרנפים שיכולים לפתח מהירות גבוהה מאוד בפרק זמן קצר במיוחד, היענים ועוד כל מיני חיות שעלולות להיבהל מרעש המנוע ולתקוף כהגנה עצמית.

הכביש של הספארי מפותל ואיכותי באופן יחסי. הטיול שלנו נקבע לשעה מוקדמת במיוחד כדי שנשהה במקום לבד על המסלול וכל החיות כבר היו ערות וערניות כדי לקבל את פני הרכב הקטן והמוזר. רכב ליווי עם נגרר ננעל צוות לעזרתנו ולהגנה על שלומנו וכך יצאנו עם הנחיות ברורות לרכב לתוך הנגרר עם נשקפת לנו סכנה או במידה והחיות מגלות סימני עצבנות ותוקפנות.

זמזום מנוע ארבעת הצילינדרים בשורה לא הפריע לשקט הפעלתני של הבוקר, מה גם שלא רכבנו מהר מידי ושמרנו על סל"ד נמוך. מידי פעם ירד חיים מהאופנוע כדי לצלם וכל הזמן הרגשנו את הזמן ההולך ומתקצר נושף בעורפנו. החיות דווקא קיבלו אותנו יפה, בסקרנות וללא פחד, המפגש היה הרבה יותר מוצלח מכפי שחששו מארחנו בספארי. נראה היה כאילו מתייחסים אלינו כאל חיה חדשה ולא כמו אל כלי רכב מנועי וזר.

במהלך הרכיבה הודרכנו ויודענו על כל אטרקציה ששווה עצירה וצילום, כך למשל חזינו בעדר ההיפופוטמים ששמר על שני גורים חדשים וכיתר אותם כהגנה כאשר התקרבנו. הונחינו לשמור מרחק כדי לא לאיים על הגורים ולעורר את חמתה של האם. רכבנו מעט מהר יותר לצד הזברות וראינו כיצד הן מצטרפות לדהרה מרוחקת לצידנו ואפילו ירדנו כדי לראות חלק מהחיות מקרוב.

בתוך השלווה הפסטוראלית, בין ראמים וצבאים, לבעלי כנף שלא נראים מוטרדים מאופנוע וצמד רוכבים, גילינו כמה מפחיד יכול להיות טיול ברכב פתוח ללא מחיצות וחלונות להגנה. לא מומלץ להתקרב למשל ליען עם קסדה שנראית כאחוריה של בת יענה בתקופת הייחום. מה שמתחיל בהתקרבות איטית וממשיך בריקוד חיזור מלא הוד עם כנפיים מונפות, מסתיים בבריחה של חיים הצלם לתוך הרכב וקיפאון מבוהל שלי. לנוכח ההתקרבות הנחושה של יען זכר גדול וחרמן שחשב להיכנס לתוך הקסדה שלי באופן שאולי היה מספק אותו, אבל בהחלט היה מחלל את כבודי, לא נשאר לי אלא להוריד את הקסדה ולפנות באטיות אל האופנוע כדי לברוח משם.

זיכרון קסום נוסף מאותו טיול הזוי היה מציאת גורת דורבן שאמצה את הקסדה שלי כאשר קלפתי מעלי שכבות לבוש עם עליית השמש. לא כדאי להתקרב לבד לגורה כדי לקבל את הקסדה בחזרה, דורבן זו לא חיה שאתם רוצים להפחיד ולהיכנס איתה לעימות. בסופו של דבר שוחררה הקסדה בתמורה לאוכל. התמונה שנשארה מהמפגש השאירה טעם טוב ונשארה הרבה יותר זמן מהריח של הגורה בתוך הקסדה שלי.

הספארי ברמת גן הוא אחד היפים שביקרתי בהם ולמרות גודלו הקטן הוא מצליח לרכז בתוכו אזורי מחייה שונים וכמות עצומה של חיות. החוויה החד פעמית של רכיבה בין אותן חיות ברכב דו גלגלי קטן, שאינו עולה בממדיו על גודלן של החיות, מעניקה נקודת חיבור אחרת לטבע ואל בעלי החיים. חשבתי שסיבוב חד פעמי יוציא ממני את הטירוף ויעביר את הרצון הבלתי מוסבר הזה להיכנס רכוב אל בין החיות, אבל במקום זה אני רוצה עכשיו לחלוק את החוויה עם חברים ולחזור לשם עם חבורה של כלי רכב דו גלגליים. אחרי שנגעתי בחיות וראיתי שהאופנוע לא מפחיד אותן כלל, אני חייב לחזור לשם בשנית. אני פשוט מאוהב וכבר מחכה להזדמנות הבאה שתהייה לי, לחזור אל החיות.

דפדוף בין התמונות עורר בי את כל החוויה מחדש. התמונות יכולות לספר את הסיפור הרבה יותר טוב ממני. אני בטוח שגם בכם יתעורר הצורך לבקר את הספארי. את הטיול הבא שם אני כנראה אעשה בתוך מכונית, אבל אני בטוח שחיים ואני נצא בקרוב להרפתקה נוספת בין בעלי הכנף וההולכים על ארבע.

מעיל האופנוענים הומצא בשנת 1928 בניו יורק ע"י חברת Schott, אך פרץ לתודעה רק בשנת 1958 בזכות השחקן מרלון ברנדו.