חשמל זורם ברחובות העיר

בזמן שחלומות חשמל ופנטזיות טעינה רחוקות נרקמות מעל דפי העיתונות ומהדורות החדשות, צומחת לאיטה מציאות חשמלית פשוטה ויעילה בכבישי ארצנו. כשענקי התשתיות מתכננים את הפריצה הענקית של רכבים מושלמים, גמדי היעילות קובעים עובדות ומציבים על הכבישים העירוניים כלי רכב קטנים וחסרי יומרות שמצליחים בפשטותם ליישם את החזון החשמלי. נראה כי עד שיגויסו התקציבים לפרויקטים החשמליים הענקיים, כבר ינועו על הכבישים כל כך הרבה קטנועים ורכבים קלים ויראו לכולנו שלפעמים הבטחות גדולות מתגמדות מול יוזמות קטנות.

את ההיסטוריה החשמלית המוטורית, קובעת בשנתיים האחרונות, חברת "גלובל אקו", שיתוף פעולה בין חברת "אקו כלי רכב חשמליים" יבואנית ומשווקת קטנועי EVT הטיוואנים וחברת "גרניט הכרמל". כיום משווקת החברה בנוסף לקטנועים הטיוואנים גם את E-max הגרמניים. החברה משווקת כבר היום 5 כלי רכב חשמליים קלים ועוסקת בהקמת תשתית נקודות טעינה בחניוני אחוזת החוף, קניוני עזריאלי ותחנות התדלוק של חברת דלק. במהלך השנה יתווספו למגוון הדו גלגלי גם מכוניות עירוניות מתוצרת צרפת, משאיות עירוניות קלות ורכבים תפעוליים.

בתערוכת אוטומוטור הקרובה, ייחשף הצרכן הישראלי ליצרנים נוספים שאינם מחכים עד שהמכונית החשמלית תבשיל ותוכל להתחרות במכוניות הבנזין והדיזל. בימים אלו החל שיווק קטנועי קסינג-יו הסינים, אותם מייבאת חברת "לביא מוטורס" ומאוחר יותר תחיל גם חברת אלון מוטורס יבואנית המכוניות התפעוליות של פיאג'ו האיטלקית, לשווק את מכונית הפורטר החשמלית המיועדת להסעת מסעות ונוסעים בתחומים עירוניים. בתערוכה תחשוף גם חברת IFI יבואנית אופנועים וקטנועים מסין, את הוקטריקס, קטנוע מקסי מפואר ויוקרתי, סמן ימני בכל הקשור לקדמה טכנולוגית בתחום הרכב החשמלי. הורטרטריקס מסוגל להאיץ למהירות של 100 קמ"ש ולגמוע מרחקים של מעל 100 ק"מ גם עם משקל של שני אנשים. גם למשפחת ה E-max יתווסף בחודש הקרוב דגם ה190 בעל תווך תנועה דומה.

כדי לבחון עד כמה בשלה המציאות החשמלית הזמינה כרגע וכמה מבטיח העתיד הקרוב, יצאנו לרכיבה על שלושה קטנועים שכבר היום זמינים לכל דורש. העמדנו את קטנוע ה EVT-168 בעיצוב הרטרו האופנתי, את קטנוע הקסינג-יו הסיני ואת E-max הגרמני זה לצד זה בעמדות הטעינה. טעינה של 3-4 שעות מספיקה בדור הנוכחי של הקטנועים לרכיבה בטווח של 30-50 קילומטר, גם הפורטר מרובע הגלגלים של פיאג'ו, אותו לא בחנו מספק טווח תנועה דומה.מצברי הקטנועים עליהם רכבנו מספקים 24 וולט ו40 אמפר, אבל כבר במהלך החודש יקבל המותג הגרמני בחבורה חיזוק בדמות מערכת סוללות המספקות 70 אמפר ומשפרות משמעותית את הטווח והמהירות.

טעינת הסוללות פשוטה, חיבור של כבל המטען לקטנוע בצד אחד ולשקע חשמל רגיל בצידו השני, כמעט כמו טלפון סלולארי. הבעיה העיקרית של מטעני הקטנועים היא גודלם ומשקלם, כל המטענים מתאימים לתא המטען שמתחת למושב הקטנוע, אך נשיאתם מנקודת טעינה אחת לשנייה מבטלת את אפשרות השימוש בתא לצורך אחסון מתלתלים. בעיה נוספת בקטנועים הזולים מסין וטייוואן היא גובה נקודת החיבור של שקע הטעינה. בזמן שבקטנוע ה E-max יוצא הכבל מתחת למושב והחיבור נוח ואלגנטי, בשני האחרים חשוף השקע מתחת לקטנוע ומכוסה בפקק הגנה מתברג. ההתעסקות מסורבלת יותר ונראית חשופה לפגעי מזג אויר וחבלות. בדור הבא של כלי הרכב הדו גלגליים מהמזרח הרחוק, שלארץ בחצי השנה הבאה, כבר יציגו היצרנים שקעים ידידותיים ומוגנים יותר.

חווית הרכיבה על קטנועי החשמל מעורבת. שלושת הקטנועים שליוו אותנו ביום הצילום מפתחים בתנועה עירונית מהירות של 50 קמ"ש ללא בעיה ובכביש מישורי עם רוח גבית מאיצים גם אל מעבר להצהרת ה55 קמ"ש אותה סימנו כל שלושת היצרנים בצבע אדום על גבי מד המהירות. מהרגע שמתרגלים לשקט ולפעולה חסרת הרעידות של מנועי החשמל, ניתן להגיע איתם בנוחות סבירה לכל מקום בעיר. נוחות סבירה בהשוואה לקטנועי 50 סמ"ק, כאשר על יתרון השקט והאספקט האקולוגי מעיב חסרון הכוח ותחושת ה"כמעט שם" שמתעוררת בכל פעם שמגיעים לכביש קצת יותר פתוח שמאפשר לרכבים מסביב לפתח מהירות.

הקטנועים הסיני והטיוואני, קלילים וזריזים ונראה כאילו מישהו לקח קטנועים רגילים ואיך שהו הצליח לדחוס לתוכם מנוע חשמלי וסוללות. הקטנוע הגרמני, שגם הוא מיוצר בסין, תוכנן מהתחלה כרכב חשמלי ומרגיש הרבה יותר איכותי. גם במשקל, שונה ה E-max, כ- 190 קילו, רובם באזור תא הסוללות על הרצפה, לעומת כ100 קילו בלבד של שני הקטנועים האחרים. מערכת הבלימה של ה E-max טובה יותר, עם בלמי דיסק מלפנים ומאחור ותחושת הרכיבה הכללית טובה יותר בזכות צמיגים גדולי ואיכותיים ומרכז כובד נמוך.

הזינוק מעמידה סביר בשלושת כלי הרכב החשמליים בזכות משקלם הקל וזינוק למהירות של 30 קמ"ש מתבצע בהחלטיות, משם ועד לקו ה50 המיוחד מאמץ המנוע מורגש. המהירות המרבית המוגבלת והנהגים העצבניים במכוניות, שרק מחכים לסימן לזנק עוד לפני שהאור ברמזור ירוק, מפחידים גם הם ולא תורמים לתחושה שהרעיון החשמלי בשל לחלוטין. התחושה שחסר רק עוד טיפה כוח ליוותה אותי בכל זמן הרכיבה. לא נעים לראות מכונית מתקרבת במהירות למראת הצד ומנסה לעקוף רק כדי לעצור שוב ברמזור אדום פעם אחר פעם, מפחיד עוד יותר לעמוד ברמזור ולא להרגיש את המנוע, הרי המנוע החשמלי שקט ולחלוטין לא מורגש בעמידה. פחד נוסף שהתעורר בי בזמן הרכיבה, חיי הסוללה. בכל פעם שמד הטעינה בכל אחד מהקטנועים מראה סימני התרוקנות או נסיגה, בזינוק מעמידה או בעליה המאמצת את המנוע למשל, הדהדה בת קול קטנה בתוך הקסדה שלי ולא הפסיקה להציק עד שהמדיד התאזן שוב.

מעבר לרעיון המדליק של טעינה עם חוט מאריך משקע החשמל הביתי ולתחושה שיום הטיול החשמלי עלה כ 4 שקלים ל30 ק"מ בממוצע, צריך להרים לרגע מהפנים את המסכה האקולוגית והרומנטית שמציגים כל כלי הרכב החשמליים. גם סוללות הרי מזהמות והטכנולוגיה הנוכחית עדיין לא מאפשרת מחזור מוחלט של כל רכיבי הסוללה. סוללות הליטיום החדשות והקלות ישפרו משמעותית את המצב וגם סיליקון ועופרת אפשר למחזר ולהפוך שוב לסוללה חדשה. מנועי החשמל אומנם לא מזהמים בעצמם את הסביבה, אבל תחנות החשמל הן לא בדיוק המופת לאקולוגיה, מספיק מבט אחד אל עבר ארובות רידינג כדי להבין שכל טעינה נקייה החלה את דרכה בשריפה של פחם או גז כדי לייצר את החשמל. אם היינו שווים את קטנועי החשמל למנועי ה2 פעימות הישנים אולי היינו רואים יתרון סביבתי חד משמעי וברור, אבל מכיוון שמנועי כלי הרכב הדו גלגליים החדשים, הם מנועי 4 פעימות שעומדים בתקנים האירופאים העדכניים, הפער האקולוגי מתגמד.

החיסכון בעלויות דלק ומנועים שאינם דורשים תחזוקה וטיפול קוסמים וכך גם השקט שתורם לאיכות החיים בעיר הצפופה, כך שניתן עדיין לראות יתרונות בשימוש בכלי רכב חשמליים. טעינה מזדמנת בנקודת חשמל במקום העבודה או בחניון, טעינה שבעצם אינה עולה לבעל הקטנוע, משנה לטובת הרכב החשמלי הזעיר את משוואת העלויות. גם ההנאה שבתפעול מנוע חשמלי חלק ובעל מומנט קבוע מוסיפה לחוויה. ההשוואה לקטנועים מתבקשת גם בתחום השימושיות והחיים בעיר, הרכבת אדם נוסף או העמסת משקל בקטנועי החשמל, מאיטה אותם משמעותית. חריג בתחום נשיאת משקלים הוא הפורטר של פיאג'ו שמסוגל לשאת בתוך העיר עד 700 קילוגרם ועדיין לנוע בהירות התנועה העירונית.

אם לשפוט מהרכיבה הקצרה בתוך עיר צפופה ועצבנית, אני יכול לסכם לעצמי שעיקר החוויה ברכיבה חשמלית הוא לא איכות הסביבה או המהירות, אלא החיים לצד התגובות האוהדות של שאר הנהגים בכביש. בכל רמזור פנו אלי נהגים ששמעו את השקט וראו את הכיתוב. כולם, מנהג מונת ועד לאמא עם שלושה ילדים במכונית, רצו לדעת אם באמת מדובר כאן בחשמל. כל רוכב קטנוע עצר להשתומם מהפלא ובכל חניה מחייכים אנשים ומסמנים בתנועות ידיים לא מובנות כי הם מאוד מעריכים את המאמץ שלי לשמור על הסביבה. לשימוש קל בעיר לצד האופנוע שלי, אולי הייתי מאמץ כבר היום את הקטנועים הללו, למרות שמהירות השדרוג והשיפור בתחום מהירים וכמעט מידיים. חווית החיוכים ותגובות הציבור, השפיעו עלי בסוף היום יותר מכל גורם אחר ולא הייתי רוצה לוותר על החוויה הזאת.

הדור הנוכחי של כלי הרכב החשמליים מסמן את הכיוון והמגמה ולפי הבטחות היצרנים נוכל לראות בארץ כבר בחודשיים הקרובים מכוניות, קטנועים ואופנועים, בעלי סוללות ומערכות חסכון באנרגיה משודרגים. במהלך החודשים הקרובים, יוצגו בארץ אופנוע קאסטום חשמלי קטן, קטנוע ספורטיבי, רכבי פינוי אשפה ומכוניות קטנות. בינתיים הלקוחות העיקריים של הקטנועים והרכבים התפעוליים הן עיריות ומפעלים גדולים, עריית מודיעין, פתח תיקווה, חולון ובקרוב גם ירושלים כבר מפעילות ציים ניסיוניים של קטנועים וגם בקיבוצים ישנה התעוררות של האופנה החשמלית.

מים הם החומר הטבעי היחיד המופיע בטבע בכל מצבי הצבירה - מוצק, נוזל וגז