מאת אקו אופק M.Sc, M.B.A שלישי, 24 פברואר 2009 23:37
הגבר המודרני לא השתנה מבחינת מהותו הפנימית מהאדם הקדמון הקרו-מניון, התשוקה לכלי נשק מגוונים התחלפה בתשוקה לכל מיני גאג'טים אלקטרוניים, התשוקה לרכיבה על ממוטות התחלפה בתשוקה לרכבי שטח גרנדיוזיים זוללי דלק, והתשוקה לבשר הצייד שהושג בעמל רב, התחלף בתשוקה לסטייק אנטריקוט מיושן מהמעדנייה. ככל שהתקדם האדם והתפתח מבחינה טכנולוגית, כך גדלה הצריכה הפרטית, כשנוסיף לכך את הריבוי המסחרר של האוכלוסייה האנושית והצטרפות חברות אנושיות מהמדינות המתפתחות למעגל הצמיחה, החל העולם שלנו להיחנק מהלחץ שאנחנו מפעילים עליו וסימני המצוקה החלו להופיע.
סביבתם של בני האדם נמצאת בשיווי משקל עדין, השפעתם של בני האדם על סביבתם מפרה את שיווי המשקל הקיים ודוחפת את העולם לשיווי משקל חדש, שאיננו תמיד לתועלת המין האנושי.
בדרך ליצירת שיווי משקל, מתרחשת חוסר יציבות סביבתית, המתבטאת בשינויי סביבה מהירים, שמאתגרים את כושר ההישרדות של בעלי חיים וצמחים רבים. כתוצאה מכך, נכחדים מינים רבים, שלא מצליחים להתמודד עם השינוי. בני האדם הינם מין סתגלן, שהצליח לאכלס כמעט כל פינה על פני כדור הארץ, לנצל כמעט כל משאב ולשלוט ביד רמה בכל בעלי החיים והצמחים שבסביבתו, אך שינויי סביבה קיצוניים, עלולים בסופו של דבר, לאיים על עצם קיומו של המין האנושי.
מחקרים מדעיים רבים, שמצביעים על השלכות אפוקליפטיות שינבעו משינויי הסביבה, הובילו לשינוי תודעתי בקרב הציבור הרחב ובקרב מנהיגי העולם, שבאמצעות חקיקה ותקינה החלו לפעול למען מיתון שינויי הסביבה. שיקולים כלכליים ופוליטיים לעומת זאת, מהווים גורם מעכב ליישום פעולות משמעותיות לתועלת יציבות הסביבה האקולוגית שלנו.
אקולוגיה היא מדע החוקר את השפעות הגומלין בין האורגניזמים לסביבתם. מציאת הגורמים שהם תולדה מפעילות האורגניזם על שינויי הסביבה, מספקים לנו תובנות על מנת לפעול בכדי לווסת את עוצמת השינויים.
הגידול המתמשך באוכלוסיית בני האדם ורמת החיים העולה במדינות מתפתחות, מובילים לניצול הולך ומתגבר של משאבים, כגון: נפט, פחם, גז טבעי, שטחי יערות, מחצבים, בעלי חיים ולזיהום סביבתי של: אויר, ים, נחלים, אגמים וקרקע.
להלן סקירה קצרה וחלקית בלבד על נזקי האדם לסביבה:
העשרת האטמוספרה בפחמן דו חמצני :
הפחמן הדו חמצני CO2, מהווה אחד מגזי החממה, הקולטים גלי אור הנפלטים מהשמש ומשחררים חום לאטמוספרה. עליית ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספרה גורמת לעליית הטמפרטורה בקנה מידה גלובלי, מצב הגורם להמסת כיפות הקרח ועליית מפלס פני הים, להגברת עוצמת סופות ונזקיהן, לשינויי מפת האקלים הגלובלית, לשחרור גז מתאן הקפוא בקרח (מתאן מהווה בעצמו גז חממה חזק) ועוד.
להגברת ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספרה ישנם מספר גורמים:
1. שימוש בדלקים פחמימניים (נפט, פחם, גז טבעי) לצורך הפקת אנרגיה (תעשייה, תחבורה ועוד), לסנתוז דשנים לחקלאות ולצרכים תעשייתיים (ייצור חומרי גלם).
2. כריתת יערות לצורך אספקת חומרי גלם לתעשיית העץ והנייר או לשם הסבתם לשטחי מרעה לגידול בקר, מצמצמת את ספיחת ה- CO2 מהאטמוספרה ושחרור חמצן.
פגיעה בשכבת האוזון:
שכבת האוזון מהווה פילטר לקרינת השמש המזיקה (UV). גזים שונים כגון: תוצרי לוואי שונים של תעשייה, פריאון המשמש במערכות קירור וכגז דחף, הלון המשמש לכיבוי שריפות, גז מתיל ברומיד (משמש בעיקר לעיקור קרקע בחקלאות, להדברת מזיקים וחיטוי)- חודרים לשכבת האוזון ומדללים אותה. כתוצאה מכך, יותר קרינה חודרת לפני האדמה וגורמת לפגיעה בבעלי חיים וצמחים, על ידי הרס תאים חיים והגברת מוטציות בחומר התורשתי (DNA) המובילה לגידולים סרטניים ועוד.
זיהום הסביבה:
שחרור רעלים אל הסביבה מורכב מזיהום מערכת המים, האוויר והיבשה. הזיהום פוגע באורגניזמים ומוביל לצמצום שטחי מחייה, הגורמים לזיהום מגוונים, להלן מספר גורמים:
1. בזיהום תעשייתי משתחררים לסביבה חומרי לוואי בעלי פוטנציאל לנזק סביבתי, במיוחד חומרים סינתטיים היציבים בסביבה. חלקם גורמים להרעלת קרקעות וחלקם מחלחלים למי תהום וגורמים לפסילתם לצורך שתייה או השקייה.
2. בתהליך שריפת דלקים מאובנים משתחררים לאטמוספרה בין היתר גם גזים רעילים כגון: גופרית דו חמצנית ונגזרותיה, תחמוצות חנקן, חלקיקי מתכות כבדות וחלקיקי מלחים רעילים ועוד. תוצרי השריפה אחראיים לגשם חומצי הפוגע בצמחייה וגורם לבעיות בריאות בצמחים, בבעלי חיים ואדם (סרטן, אסטמה ועוד).
3. שפכים תעשייתיים, חקלאיים וביתיים שלא מטופלים כראוי, ניגרים למאגרי מים מתוקים עיליים ומי תהום ופוגעים באיכותם.
4. זיהום הים ע"י שפכים תעשייתיים וביתיים, נפט, חומרי הדברה, מתכות כבדות ועוד, פוגעים במארג הביולוגי ולחדירת רעלים לשרשרת המזון, עד לשולחנו של בן האדם.
5. שימוש לא מבוקר בחומרי הדברה בחקלאות, במשקי הבית ובווטרינריה, גורם לפגיעה עקיפה בבעלי חיים מועילים, לחדירה לשרשרת המזון ופגיעה באדם.
צייד ודיג:
צייד ודיג של בעלי חיים באמצעות טכנולוגיה מתקדמת גורם לצמצום המארג הביולוגי ולשינויים סביבתיים הנובעים מכך.
מה ניתן לעשות בכדי לצמצם את הפגיעה בסביבה?
באמצעות מודעות אקולוגית, כל אדם יכול, לקחת אחריות אישית ולפעול למען הסביבה, על ידי עשייה פשוטה לפי המשולש הירוק: מחזור, מניעת זיהום הסביבה וחיסכון במשאבים
מחזור:
לשימוש חוזר במשאבים, כדאי לפעול למען מחזור של: סוללות, בקבוקים, פלסטיקים, פסולת אורגאנית (להפוך לדשן ביתי לגינה), נורות פלורוסנט המכילות כספית, מתכת ועוד.
מניעת זיהום סביבה:
מחזור פסולת, שימוש בחומרי ניקוי אקולוגיים המתפרקים בסביבה, שימוש בשקיות מתכלות, צמצום שימוש בתכשירי הדברה סינתטיים, שימוש חוזר במי שטיפה לצורך השקיה ועוד.
חיסכון במשאבים:
חיסכון בחשמל ובמים, נסיעה ברכב חסכוני או עדיף באופנוע, שפרט לחיסכון מקל על העומס בכבישים ובמציאת חניה, צמצום השלכת מזון לאשפה, מיתון הרגלי צריכה ועוד.
לסיום:
אולי הגבר המודרני צריך לזנוח את התשוקות הארכאיות שלו לבזבזנות וראווה ולהתנהג בהתאם למציאות הסביבתית, זאת באמצעות שינויי התנהגות, זניחה של הגבריות המחוספסת והחלפתה במטרוסקסואליות מודרנית, שמילים כמו מחזור, צמחונות ודאגה סביבתית אינן מילים גסות.
במדור אקולוגי זה, אשתדל להשיב לשאלות גולשים בנושאים סביבתיים, במאמר זה, צומצם נושא עב כרס ל- 863 מילה, אך במאמרים הבאים, ארחיב בתחומים שונים.
הכותב הינו מנהל חברת אקולוג'יק - שירותים מתקדמים לאיכות הסביבה.