<object type="application/x-shockwave-flash" data="http://www.wesell.co.il/banners/meler_banners/swf/728x90_winner1.swf?url=http://www.wesell.co.il/click/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" width="728" height="90">
<param name="movie" value="http://www.wesell.co.il/banners/meler_banners/swf/728x90_winner1.swf?url=http://www.wesell.co.il/click/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" />
<param name="scale" value="exactfit" />
<param name="wmode" value="transparent" />
</object>
<img alt="" style="visibility: hidden;" src="http://www.impcounter.com/a/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" />
<!-- End of WeSell Affiliate code -->
טורים אישיים אופנועים עד 125 סמ"ק חוויות יום צילום, יוסאנג XRX125m
מאת חיים יפים ברבלט שלישי, 17 פברואר 2009 15:59
הבוקר התחיל כמו בכל הבקרים, לא ממש בא לקום אבל קמים... "חופש - היכולת לשים לעצמך את המגבלות שלך" ככה מורה אמר לי פעם וכך בדיוק נפלה ההחלטה על יום החופש הזה. עליתי על אופנוע היוסאנג 125 סופרמוטו שלקחתי יום קודם מהסוכנות ופשוט לא יכולתי להגיד "לא".
התנעתי, אמנם רק 125 סמ"ק, אבל אם ממש מתאמצים אפשר לשמוע אותו מגרגר ואפילו רמז לצליל בס. סיבוב קצר בעיר לחיפוש מקומות לצלם בהם את האופנוע, אני אוהב את הישיבה הגבוהה. אוהב להסתכל קצת מלמעלה על הדברים, זה תמיד עושה טוב ומרגיש בטוח. המשכתי להביט מלמעלה על כולם ופניתי לכיוון הים.
בדרך אל הים נכנסתי לשביל ודהרתי לאורך החוף עם החלקות זנב קלילות, הרגשת ה"היי" לא אחרה להגיע. לא הייתי יכול ליהנות ככה עם הקטנוע האישי שלי, או בעצם לא הייתי יכול להגיע לשביל הזה בכלל עם הקטנוע . אני מחייך בתוך הקסדה ומייד תופסת את מבטי גולשת חמודה שבדיוק יוצאת מהמים.
עצרתי לידה... מזל שיש לאופנוע את הפוזה הנכונה. אמנם הוא קצת מעוגל בחלקו המרכזי, אבל החלק הקדמי נראה טוב, המסכה משדרת קרביות, כמה קרביות שאופנוע עם מנוע מצומק כזה יכול לשדר. בולמי הזעזועים בגוון זהב והצביעה השחורה/צהובה משדרים משהו שהייתי יכול לאפיין כיוקרה, רק חבל שהגימור לא באותה רמה. נראה לי שהוא יפגע בדיוק במרכז המטרה - טעמו של בן התשחורת הממוצע.
השיחה עם הגולשת הצעירה הובילה במהרה לאופנוע. חיוך, ועוד אחד, והנה היא כבר רוצה טרמפ. לא החלטתי אם זה אני או האופנוע, אבל בשלב הזה, זה לא היה ממש משנה. לקחתי אותה לסיבוב עד למזח הישן. המושב לא הכי נוח, לרכב לבד לאורך זמן לא קל, ובזוג הישיבה בכלל צפופה, אבל לפעמים זהו יתרון. אחרי רכיבה כל-כך צמודה, החלפת טלפונים הייתה בלתי נמנעת.
במצב רוח מרומם פניתי למגרש, בשביל מה יש סופרמוטו אם לא בשביל רכיבת מגרש נמרצת? שם פגשתי את חן אביוף, בחור קצת יותר נמרץ ממני. אז חזרתי לעיסוקי כצלם ונתתי לו לרכב על אופנוע התיכוניסטים הקטן. נכון שהיוסאנג לא מצויד במכלולים האיכותיים של היפנים הגדולים והוא לא בדיוק עונה להגדרה המילונית של סופרמוטו, אבל המנוע חזק לנפחו ומאפשר לעשות כמעט הכול, רק בקטן. קצת אקשן ואדרנלין במגרש הריק, הוסיפו להרגשה הטובה. זה בדיוק מה שהייתי צריך לצלם היום.
השמש שקעה ואני פניתי הביתה. איזה כיף של יום חופש. מעניין איך ימשיך הערב...
תודה לחן אביוב שרכב והצטלם ביום החופש שלי.
במזרח אפריקה מייצרים גם מבננות בירה