מאת רועי פסי רביעי, 14 אפריל 2010 11:27
![]() |
בסרט התנגשות הטיטאנים,"Clash of the Titans", מוצג מאבק הכוחות האולטימטיבי המציב אנשים מול מלכים ומלכים מול אלים. אבל דווקא המלחמה בין האלים עצמם היא זו שעלולה להשמיד את האנושות והעולם כולו. פרסאוס (סם וורתינגטון), שנולד כאל וגדל כאדם עומד חסר אונים בניסיון להציל את בני משפחתו מהאדס (ראלף פיינס), האל הנקמני של העולם התחתון. כשלא נותר לו דבר להפסיד, פרסאוס מתנדב להוביל קרב במטרה להביס את האדס לפני שהוא מצליח לנשל את זאוס (ליאם ניסן) מכוחו ולהפוך את העולם לגיהנום.
פרסאוס יוצא למסע מסוכן עמוק בתוך העולמות האסורים. הוא מוביל קבוצת לוחמים נועזת וביניהם דראקו (מאדס מיקלסן), חייל מנוסה המעודד את פרסאוס העיקש לנצל את כוחות האל הטמונים בו. הם נלחמים בשדים ומפלצות והם ישרדו רק אם פרסאוס יקבל עליו כוחות אל, יגדיר את גורלו וייצור את ייעודו.
"זו הרפתקה גדולה וכיפית, סרט אסקפיסטי גדול ואני אוהב בכאלה", אומר הבמאי לואיס לטרייר. "הסיפור הוא הירואי, מיתי, רומנטי. הוא עוסק בייעוד עצמי. יש בו פנטזיה ובידור והוא אפילו קצת מפחיד. הוסיפו לזה צוות שחקנים שלא ייאמן בראשותם של סם וורתינגטון, ראלף פיינס וליאם ניסן וזו באמת חוויה ממריצה".
בניגוד לאווטאר, לא צולם הסרט מראש להצגה בתלת ממד. הצפיה דרך משקפי התלת ממד מכהה מאוד את הסרט והאפלוליות מקשה מאוד על הצופה. התסריט והעלילה לא מתאימים לסיפורי המיתולוגיה המקובלים, עד כמה שאפשר לקרוא להם "עובדות". שוב קיפחו אותנו והעבירו את סיפור קשירתה של אנדרומדה לסלע מול קו הרקיע של יפו לארגוס שביוון. גם למי שלא בקיא בסיפורי המיטולוגיה, הסוף כמובן, צפוי מראש.
למרות השחקנים המפורסמים והטובים, המשחק לא מצטיין באופן מיוחד. כנראה שמרוב אפקטים וטכנולוגיה, לא היה צורך אמיתי במאמצים דרמטיים. אולי נערים בני 14 שרעיון ה- 3D מושך אותם, ילכו לצפות בסרט, אבל אם תסתכלו טוב לפני שיכבו האורות באולם, לא תראו שם את שום מבוגר אחראי. גם אם כן תראו אחד או שניים, אחרי ההפסקה כבר תמצאו אותם בקפיטריה.