מאת קנגל שלישי, 03 פברואר 2009 00:00
לכל רוכב על דו גלגלי יש לפחות אחת כזו, החל מאלו שעולות שני שקלים/חבר הביא לי/מצאתי בפח... ועד אלו שעולות שש וחצי מיליארד אירו במבצע! בלעדיה, אפשר לקבל וואחד קנס ואיתה יש לכם שומר ראש, תרתי משמע. הכוונה היא כמובן לקסדה, החל מקסדת "קופיקו את קלימרו בע"מ" ועד נגזרות ה"לקחתי משכנתא לקנות שואי/אראי/אי.ג'י.וי/ב.מ.וו אורגינל", כולן עולות על הראש, רובן מגינות, ואני מוציא מיד את קלימרו ושות' משורות אלו.
אז מה באמת קורה שם בפנים בזמן רכיבה מנהלתית מנקודה א' לנקודה ב'? מניסיוני האישי (ללא כל התחייבות למה שקורה אצל אחרים) זה הולך ככה: הבוקר שוב הגיע, אוףףףף, מתי זה יגמר? לקום מוקדם, לצאת עם הכלבים, להתארגן לעבודה, חופש! אני צריך חופש א-ר-ו-ך! נו, אין ברירה, שותה את קפה הבוקר, איזה הרגל לא בריא, שומע רדיו, לדעת אם היום אני קופא או מתבשל על הכלי, ברקע מזמזם את ה"פליי ליסט" של גלגל"צ, זה שנשמע כל בוקר אותו דבר, שומע את התחזית שאינה מפתיעה אותי, הולך לקפוא בדרך לעבודה ולהתבשל במשך היום, נפלא. יוצא לדרך כרגיל, מעיל ממוגן, כפפות, מגפיים, קסדה סגורה...
ואז זה מתחיל, בהתחלה בשקט וזה הולך ומתגבר, השיר האחרון ששמעתי ברדיו מתחיל להתנגן לי בראש בתוך הקסדה, חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב. באופן כללי זה לא נורא, זה משתלב לו בין רעשי הרוח המונוטוניים להמהום רכבים שמצליח להסתנן אל אטמי האזניים (מה לעשות, אין לי כסף לקסדת "שתיקת הכבישים", מה אני רוטשילד?!), בסך הכל זה לא נורא ואפילו מעביר לי חלק מהזמן בנעימים, אולם הבעיה היא שלפעמים נתקע לי שיר שאני ממש, אבל ממש לא סובל וחוזר על עצמו שוב ושוב... תתארו לעצמכם, נסיעה של 40 עד 45 דקות עם אחד מ"כוכבי" כוכב נולד בשירו החדש והמרטיט על אמאל'ה שלו (אמרתי גלגל"צ , לא?). ניחא השיר המעצבן, אבל אין לי מושג מה המילים כך שתקוע לי משפט אחד שחוזר על עצמו וחוזר וחוזר וחוזר עד מצב של ריק בראש, וואקום של קסדה. נורא!
טלטול עז של הראש, אימוץ מחשבתי עילאי לחיפוש שיר נוסף שלא יעלה בי חלחלה ו... אגלי זיעה על המצח, שברי משפט של "אמא'לה שלי..." מתאמץ, הנה זה בא, שיר אחר שאני אוהב, הפורקיופיין טריי, תנו בבאסים... מזמזם את המילים הקולחות, נהנה מהבאסים המעולים שלהם, תענוג צרוף... אההההה... איזו להקה נהדרת. איך זה שהיא לא בפליי ליסט של גלגל"צ? חותך עוד שתי פחיות שבחוצפתן נוסעות על 110 קמ"ש בנתיב השמאלי, מפריעות לתנועה הזורמת שלי ושל השיר שסוף סוף מצאתי, המעבר קרוב, קרוב מדי, ככה זה כשנהגים מחליטים לנוע פתאום לנתיב אחר ללא כל אזהרה תוך הסתמכות על כך שהאופנוען שלידם ידוע כקורא מחשבות ובטוח יודע שאני מתכוון לחתוך לו את הנתיב. מתוך אינסטינקט ורפלקס קדום אני מסנן "אמאל'ה זה היה קרוב", מרגיע נשימה ודופק, בוחן את המשך מסלול הרכיבה שלי ואז, האסימון נופל, למה?!? למה דווקא אימא'לה?!? לא יכולתי לזעוק יא וואראדי? או איזה פחד? או וואי איזה רכב מכוער? הופה, השיר המעצבן ביותר בהיסטוריה מתחיל שוב, אימא'לה שלי...
רכבו זהיר.
פורסם לראשונה באתר "ריידרס" לפני כשנתיים