מאת שחר נמרי שלישי, 15 דצמבר 2009 14:06
![]() |
![]() |
![]() |
מכירים את מתחם העוגן בפתח תקווה? טוב, אני לא הכרתי. צמוד למתחם יכין, בין בי"ח בילינסון, מקום שאתם לא רוצים להגיע אליו, לקרית מטלון, מקום שאתם לא רוצים לגור בו, יש פיסה קטנה של שקט, חניה, גינה וכמה מסעדות. אחת מהן היא ראסקה. את המסעדה פתחו רני ואורי. שני בחורים צעירים וחרוצים עם חזון צנוע ומוצלח, לדעתנו.
המיקום מצוין, חניה בשפע. 5 שולחנות בחוץ, כפול מזה בפנים. דרך גישה לעגלות וכסאות גלגלים. עיצוב רך, נעים ומזמין בחוץ ורומנטי ונטול קיטש בפנים. מינימליזם אסייתי. הבר מעוצב כנ"ל - נכון ומדויק, עם 12 מקומות ישיבה, חלקם מול מסך פלזמה גדול ששידר כדורגל באותו הערב. בניגוד לכמה מקומות בתל אביב, אפשר להזמין לאכול גם על הבר והכיסאות נוחים ומרווחים. אם אתם רוצים קצת פרטיות, בקצה המרוחק של המסעדה יש מספר שולחנות המתחברים לשולחן ארוך אחד הנותן תחושה של חדר פרטי.
התפריט מחולק לשניים. תפריט סושי מפורט להפליא ונוח לבחירה המסודר לפי סוגי הדגים ולא הרולים, וכפי שאנחנו יכולים להעיד, מפתיע לא מעט, ותפריט בראסרי שהתגלה כרחוק מאד מלהיות בנאלי ורגיל.
אז מה אכלנו שם? פתחנו בסושי. ווסאבי קריספי רול (8 יח' קראב סטיקס, מלפפון וגזר בציפוי ווסאבי קראנצ'י שעולות 28 ש"ח), טיגואה רול (8 יח' סלמון אפוי, אספרגוס, אבוקדו, מעטפת בטטה ורוטב שומשום במחיר של 28 ש"ח) ואינו (8 יח' גזר, מלפפון, אבוקדו, בצל ירוק, שבבי טמפורה, מעטפת טונה אדומה ונגיעות ספייסי מיונז במחיר המפתיע של 30 ש"ח). אין ספק סושי מהטובים שאכלנו. השימוש במוצרים איכותיים ניכר, ההגשה יפהפייה והטעם...
מהראשונות נדגמו יאקיטורי פרגית (120 גר' של שיפודי פרגית ברוטב סויה, סילאן וג'ינג'ר, על מצע סלט אפונה תאילנדית, קונפי שרי וזיתי טאסוס בעלות של 32 ש"ח) ושרימפס בחמאת פירות ים (5 יח' שרימפס מוקפצות בציר סרטנים וחלב קוקוס על מצע גרטן של חציל ובטטה ב- 36 ש"ח).
בין לבין החלטנו להרים כוסית לכבוד נישואינו ולשם כך נבחרו בקפידה 2 קוקטיילים לא חזקים במיוחד, בכל זאת הגענו רכובים על אופנוע ורצינו גם לחזור הביתה בחתיכה אחת. מוחיטו שהיה טעים, עשוי נכון ,לא חזק מדי ו"מתובל" במידה ו"פידג' אין דה סיטי", פרשנות המקום לקוקטייל של כוסיות.
למנות עיקריות פינקנו את עצמנו בקריספי עוף (רבע עוף ללא עצמות במשרה של קארי ירוק ולמון גראס, מוגש עם אורז בסמטי ובר ורוטב קארי קוקוס במחיר של 44 ש"ח) ופילה סלמון (נתח של פילה סלמון צלוי בגריל מוגש עם אספרגוס קלוי, ברוטב סויה לבנה ומירין, מוגש עם פירה בזיליקום בעלות של 66 ש"ח) וקינחנו (כן היה לנו מקום לקינוח, זו הרי קיבה נפרדת לחלוטין) ב"ברולה ראסקה" (פירמידת ברולה, שוקולד לבן עם פיסטוקים, טוויל קוקוס ואגסים ברוטב למון גראס ב- 36 ש"ח). טעים, נעים, חוסל תוך כמה מיצמוצים. סיום מתוק לארוחה מצוינת.
המנות מוגשות ברוחב לב, תוך שימוש בחומרי גלם טריים ואיכותיים. גם בתור לקוח וגם בתור שף במקצועי ראיתי את אהבת השפים והבעלים לאוכל שהם מכינים, למקצוע שלהם, אם בהגשה, אם בטעמים ואם בשירות של המלצר החמוד (לא, אני לא נושך כריות. אשתי התעקשה על השורה הזו). כל המנות בתפריט מתומחרות בצורה מאד הוגנת ללקוח, 300 גר' אנטריקוט אנגוס במחיר 87 ש"ח נשמע לי מאד אטרקטיבי. חוץ מזה יש אופציה לתפרנים שבינינו להגיע בצהריים לעסקית מתפריט הסושי או התפריט ה"רגיל" במחירים שפויים או ליהנות מעסקית ערב על הבר ב- 39 ש"ח.
לאופנוענים כמונו, שחרדים לשלומו של האופנוע ומקפידים על קשר עין רציף, יש חניה צמודה ואפשר להשקיף על האופנוע בין רול לרול שלא יגיע איזה ילד DT ויתחיל למזמז את אהובכם.
אם חשקה נפשכם, ההורים שביניכם, להגיע עם הצאצאים, במהלך שישבת יש "ג'מבורי" ענק שיעסיק את הקטנים בזמן שאתם נהנים מארוחה. מצד שני, לא עדיף לזרוק אותם אצל סבתא ולהזמין את עצמכם לארוחה זוגית, רומנטית ומפנקת באחלה מסעדה?