הכינה והאופנוען

מאת איור: דנה דואק, עיבוד מחדש: אורן קוזלובסקי חמישי, 18 אוגוסט 2011 10:05

שיתוף

הכינה נחמה באה אל החבר'ה בייאוש.

לא נעים ודי מגעיל לי- אין מזל ולו בגרוש.

מצוננת, מנוזלת בשיאו של החמסין.

שמעו איך כל זה קרא לי: אף אחד לא יאמין...

באילת לנפוש חפצתי ותכננתי לי טיול.

מפגש של אופנועים מצאתי בתחילתו של המסלול.

בחרתי לי רוכב נחמד, שמן גבוה ומזוקן.

עם חבריו שעה ביליתי, נהניתי מהזמן.

האופנוען, כמו חבריו, גם הוא אדם חביב.

מצחיק, רועש וחברותי ובכלל מאוד נדיב.

נתן לי צ'יפס ושניצל, לא קמצן הוא הבחור.

וכשהצמא הציק, כיבד בבירה- זה ברור.

לאחר שעה קלה, רכס קסדה קטנה מאוד.

לבש מעיל וגם כפפות ולאופנועו החל לצעוד.

רעד הבוכנות נעם לי ונרדמתי כמו תינוקת.

כשבבוקר התעוררתי, אפי היה מלא ירוקת.

אוי נחמה, מסכנונת,לא ביש מזל, אלא טיפשות,

היום כל כינה יודעת, לצאת לנופש בנוחות.

אופנוען זה כל כך רטרו, זה כבר פסה ומיושן,

היום כולם טסים בסטייל ורק עם צוות מיומן.

את הטיול התחילי, בשדה התעופה.

בחרי דיילת חטובה, מטופחת ויפה.

כנסי איתה לשירותים ועכשיו הביטי טוב.

הנה רגלים היא פותחת וחושפת כוס רטוב.

זה הזמן להתמקם ולהתחיל את הבילוי,

אין בכלל מה להשוות לאופנוען ולעינוי.

אפשר לישון בלי רוח ובתוך תחתון חמים

אין סכנות בדרך ובכלל יותר נעים.

כעבור שבוע שבה שוב נחמה מרוטה.

כל מה שאמרתם, לא שווה פרוטה.

ביצעתי את ההוראות בדיוק ובלי סטיות,

הכל בוצע בקפדנות לאחר תכנון ותצפיות.

אחרי חבורת הדיילות עקבתי ובחרתי בזהירות.

לא לגמרי מגולחת וגם לא מוזנחת בפראות.

התמקמתי ונרדמתי המיקום נראה לי מצוין,

אך בבוקר התעוררתי בזקן של אופנוען.

פרסומת: משאבת רגל קומפקטית לאופנוע עם מד לחץ מובנה

ג'וירייד 200 היה גם הקטנוע הנמכר ביותר וגם הקטנוע הנגנב ביותר בישראל בו זמנית