מאת כפיר לוין- פרוריידינג שלישי, 29 ספטמבר 2009 11:56
![]() |
![]() |
![]() |
אופנועי הוסקוורנה משווקים בישראל מאז יולי 2008 ע"י חברת קמור, קצת יותר משנה ומעט מאוד זמן לעומת הוותק של המותג בעולם- מאז 1903. הוסקוורנה מייצרת אופנועים לרכיבת שטח ספורטיבית ותחרותית ועושה את זה טוב מספיק בשביל להשוויץ בארון גביעים ואליפויות עולם שהדף הזה קצר מלהכיל.
אז את המוטיבציה והכריזמה לייצר אופנועי שטח מהירים חדים ומלהיבים תמיד היתה להם וכמובן שעדיין יש. אבל בתחום אחד, משמעותי מאוד בשביל להצליח באמת, הם לקו: שירות ואספקת חלפים. וזה יכול להרגיז מאוד, במיוחד אם אתה לקוח.
לב.מ.וו העולמית אין את הבעיה הזאת. למעשה, אם יש משהו שהגרמנים עושים הכי טוב בעולם זה להיות יעילים. כך למשל הם היו מאוד יעילים כאשר קנו את הוסקוורנה ב- 07 והפכו את המותג שנחשב אפילו לאקזוטי - לשלהם כאשר הם מסוגלים ואכן מספקים גב כלכלי רחב וחזק יחד עם יכולת ניהול ושירות מהטובות שיש בעולם. נוסחה מנצחת?
מי הוא בכלל?
הפעם קיבלנו להתרשמות את ה- TE610i, דו"ש קרבי בעל מיכלולים איכותיים לרכיבת שטח מהירה ומדוייקת אך גם בעל יכולת לכסות מרחקים ביעילות כולל על הכביש. איך הוא יכול להיות טוב בשתי הקצוות? קודם כל בזכות הקטגוריה בה הוא נמצא. מנועי סינגל גדולי נפח מפיקים הרבה כוח אך חשוב מכך גם הרבה מומנט, ויחד עם גיר שישה הילוכים בו מצויד ההאסקי שלנו מתקבלת מהירות שיוט סבירה ביותר כדי לכסות קטעי קישור ארוכים למדי. המחיר לכך הוא כמובן ויברציות הדורשות הסתגלות, כמו בכל סינגל גדול.
המיתלים איכותיים מאוד, מזלג מרזוקי 50 מ"מ מלפנים יחד עם בולם זאקס מאחור מבודדים היטב כל קפל אספלט, חריץ או פגר של חיה דרוסה. גם מישקל הכלי העומד על 140 ק"ג מעניק יציבות כיוונית מצויינת ובשורה התחתונה ניתן לכסות בקלות כחצי שעה רכיבה רצופה על גבו ובמהירות שיוט יעילה. בשביל אופנוע שטח קרבי - זה יותר ממכובד.
שטח קרבי? עם 140 ק"ג?
איך אפשר לקרוא לאופנוע ששוקל 140 ק"ג אופנוע שטח? ועוד קרבי?! ובכן, לא כל זב חוטם שרוכב על המכונות המודרניות הקלילות של היום יכול להגדיר את ה- 610 כקרבי, ובאמת יש מקומות שבהם המישקל הזה מאוד מורגש, מה גם שאלו לא באמת 140 ק"ג (אלא אם אתם יודעים לרכב ללא דלק, שמן, מצבר וצמיגים...). אני קורא לזה: "לא אופנוע של הילוך ראשון" כאשר הכוונה היא לאופנוע שמעדיף מרחבים פתוחים ומהירות רכיבה גבוהה יחסית ולא זחילה באזורים טכניים בהילוך ראשון עם חצי קלאץ'. מי שהבין מזה שהאופנוע הזה לא יודע לעשות אינדורו - טועה ובגדול. רכבתי איתו בסינגלים במהירות שלא הייתה מביישת אותי כאשר אני על ה- 125 הפרטי וה"מיקצועי" שלי, כאשר במקומות בהם הסינגלים קצת נפתחים ואפשר לנצל את הכוח, קרוב ל- 60 כ"ס, שיש מתחתיך ההאסקי הופך למטוס קרב. נכון, צריך לדעת לרכב ויכולת בסיסית על אופנוע אינדורו קליל אינה מהווה מספיק רקע כדי ליהנות על גבי המיפלץ האדום-לבן-שחור היפהפה (בכל זאת, העיצוב נותר איטלקי).
צריך לדעת לגרום להאסקי המגודל לפנות באמצעות טכניקת רכיבה ולא מספיק סתם להפעיל קצת מישקל גוף הצידה כדי לעקוב אחר סינגל איטי ופתלתל, אבל! איזה ביטחון בשמירת הקו! איזה דיוק בקו הרכיבה הנבחר וביטחון לסמוך על האופנוע שישאר בתוך הסינגל - וכמעט לא משנה מה עליך לדרוס תוך כדי (זה הופך ללא רלוונטי, אלא אם המכשול עובר בגובהו את גובה הציר של הגלגל הקדמי). שילוב של גיאומטריית שילדה ומיתלים איכותיים שחוברים למסה מכובדת, מציגים כאן אופנוע יציב שאומנם דורש יד מנוסה וטכניקה אבל יודע לתגמל בביטחון ומהירות כמעט אינסופית.
כל זאת בסינגלים, להבדיל מהאופנועים הממוקדים יותר לרכיבת אינדורו צפופה (רוב האופנועים שכולנו מכירים). כאשר יוצאים עם ה- 610 לשבילים הפתוחים מתחילה חגיגה שאני נאלץ להודות שבחיים לא חוויתי. זאת בעיקר עקב העובדה שאת רוב השנים האחרונות השקעתי ברכיבה על אופנועי שטח מקצועיים וקלילים ועל מזבח האינדורו והרכיבה הטכנית קצת העליתי קורבן את המהירות בשבילים הפתוחים. פשוט מאחר והאופנועים המודרניים פחות אוהבים את זה, וגם הגדולים מביניהם כמו KTM530 או מתחריהו ה- 510 של הוסקוורנה בעצמם - אולי בעלי מנוע חזק מאוד אך אינם מתקרבים ליציבות והביטחון שהאופנוע הזה יודע לתגמל בו רוכב מיומן. נכון, מתחילים להיסחף כאן לתחום רכיבת שטח שניקרא "ראלי" אבל היי, תתפלאו, פעם זה היה אפילו פופולארי.
בחמש מילים:
אופנוע שטח קרבי לאנשים נורמאליים
כפיר לוין- פרוריידינג הדרכה דו גלגלית בע"מ
צלם: גלעד בן זקן