הונדה VT750s כניסה קלה לעולם הקרוזרים

מאת אורן קוזלובסקי ראשון, 14 נובמבר 2010 12:33

שיתוף

משהו עובר על הונדה בשנים האחרונות- אמריקניזציה מוזרה שמולידה אופנועים שלפעמים נסוגים אחורה בזמן אבל בדרך מעוררת חיוך. אני עוד זוכר את המפגש שלי עם ההונדה פיורי, הצ'ופר המקסים שנראה כאילו יוצר בגראז' אמריקאי של שני אחים גדולי ממדים בעלי כרס בירה, קעקועים וכלב גדול שמלווה אותם בתא המטען של הטנדר. עכשיו הוצג ע"י הונדה אופנוע מינימליסטי נוסף שאמור לקסום לחובבי ההארלי ספורטסטר, אופנוע הכניסה של היצרן האמריקאי האייקוני, הונדה VT750s.

עוד לפני שפגשתי את האופנוע במציאות שמעתי מחברים ציטוטים מכתבות שנערכו בחו"ל וראיתי סרטוני השקה יחצניים ביוטיוב. עוד לפני שהנחתי את ישבני כבר חשבתי על מבחן השוואתי בינו לבין הספורטסטר, אבל בכל זאת החלטתי לבוא נקי מציפיות ולהתרשם מה- VT750s בעצמי.

באולם התצוגה, בעודי ממתין לניירת ולמפתחות, פגשתי בקונה הישראלי הראשון של הדגם המדובר. בחור חביב ומוכר בסצנה הדו גלגלית הישראלית העונה לשם "חיים גן יבנה". חיים רכש את האופנוע מבלי שקרא מילה אחת בעברית על האופנוע, מכיוון שאף עיתונאי לא הספיק לרכב עליו. מלא שמחת חיים והתרגשות, ערך חיים סיור היכרות ביני ובין כלי הרכב החדש שלו. תראה איזה רדיאטור יפה הצביע והרחיק את ההונדה שנים מהספורטסר.

חיים גן יבנה ליווה אותי החוצה אל אופנוע המבחן. התיישבתי וחיפשתי את חור המפתח, משמאל למטה, העיר חיים וזרק אותי חזרה לכיוון האמריקאי. לחיצה על כפתור ההתנעה ועפתי חזרה הרחק ממלווקי. התנעה חלקה וצליל עגול ויעיל של אופנוע יפני מודרני. מי שממחפש תחליף להארלי לפי מבחן האוזן, זה הזמן לעזוב את הסוכנות. הבנתי שהקרוזר הקטן מיועד לאנשים אחרים, רק לא הבנתי עדיין למי.

כדי להתחבר להונדה החדש, פניתי אל הכביש המהיר ורכבתי לכיוון יבנה. מישהו סיפר לי שפתחו שם מפעל לדונאטס, אותן סופגניות אמריקאיות עם חור באמצע. לא יכול להיות מקום טוב יותר כדי להעמיק את ההיכרות ולהשביע את רעב הבוקר שהתגנב לבטני. הרכיבה הייתה קלה מאוד, דומה יותר לרכיבה על קטנוע. נבלעתי אומנם במושב הנמוך, אבל המימדים הכלליים ותחושת המשקל לא הסגירו את המספרים האמיתיים שרשומים בדפי הנתונים.

לאורך כל הרכיבה לא הרגשתי בנוח, הרגלים לא התחברו עם האופנוע, המכל הצר חמק ושוק ימין נתקלה בכיסוי מסנן האוויר. כריות כף הרגל לא הרגישו במקום על הרגליות ונדמה היה שצריך להזיז אותן מעט לאחור כדי שאוכל להיתמך. פעולת המנוע החלקה והעברת ההילוכים הנעימה רק הדגישו עד כמה אני לא מחובר ומצליח ליהנות מהאופנוע ולמצות את הפוטנציאל הגלום בו. עצרתי, קניתי שלושה עיגולים מטוגנים ומזוגגים והתיישבתי לבחון את ה- VT750s כדי לראות היכן טעיתי.

שבע ומדושן התמקמתי שוב בין שני הגלגלים, הרמתי את האופנוע מג'ק הצד ופתאום הבנתי, הייתי צריך לתת לאופנוע להוביל ולא לכפות עליו את כל מה שלמדתי לאורך השנים על אופנועים אחרי- הייתי צריך לנקות את הראש... התנעתי שוב ופניתי חזרה לכביש המהיר, הפעם לא ניסיתי אפילו להצמיד את ירכי למכל הדלק הקטן בן ה- 10.7 ליטר.

מצאתי את עצמי יושב בתנוחת היצאנית המזמינה, שתי רגלי פתוחות לרווחה, מאווררות את הנכסים המשפחתיים. החיוך החל להתפשט והרכיבה הפכה למהנה וזורמת. הגוף קרס בניחותא לתוך המושב והכידון הסתדר לו בצורה מזמינה, כשהשעון היחיד המראה את המהירות התמקם לו במקום הנכון בתחתית קו הראיה שלי. רוכב קטנוע עקף ברגלים פשוקות לפנים ויכולתי לשים לב שאנחנו די דומים בתנוחת הגוף.

האוויר הקריר ביום הסתווי היחיד עד כה השנה, עשה פלאות לנשימה. אותו אוויר קריר גם עשה שמות במבושי. שמתי לב שהמנוע לא פולט חום, או לפחות לא מכוון אותו מעלה לכיוון יהלומי הכתר. הרוח הקרירה, נעימה ככל שתהיה, לא עושה טוב למקור גאוותו של הזכר. נזכרתי בדבריו של ג'ורג' קוסטנזה מסיינפלד בדבר הכיווץ המביך לאחר טבילה במי הבריכה הצוננים. אם הייתי בדייט ראשון עם בחורה, לא הייתי מוכן להוריד את תחתוני בפניה לאחר המשב במרענן מחשש שהרושם יהיה מוטעה ולא מחמיא במיוחד.

ההפתעה הגדולה  ומספר הנקודות הרב ביותר לזכותו של ההונדה VT750s, הגיעו דווקא ברכיבה עירונית. תחושת הקטנוע עלתה שוב, אותם מימדים אותה זריזות כמעט ואפילו תכיפות החלפת ההילוכים הזכירה רכיבה על כלי רכב עירוני צנוע נפח. מנוע ה- 750 סמ"ק מוצא את מקומו בסביבה העירונית כאילו לשם תוכנן. תמרון בפקק עמוס שנראה בדרך כלל כמעמסה מתישה בקרוזרים למרחקים ארוכים, הרגיש כל כך הגיוני.

בתוך העיר התוודעתי גם למתלי האופנוע. לא שמתי לב לפעולתם מחוץ לעיר. או שהם היו טובים מאוד או שהייתי עסוק בלהתאים את עצמי לאופנוע. מה שחשוב הוא שלא זכורות לי תלונות מכיוון המתלים. בדרכים הפחות איכותיות בתוך תל אביב הבחנתי בהבדל בין מתלי ה- VT750s לבין אלו של אופנועים גדולים מהז'אנר ולמרות הנוחות וספיגת המהמורות הטובה, הזכירו לי אלא דווקא מתלים איכותיים של קטנוע גדול, רק רכים יותר. אולי אלו הממדים הצנועים או התחושה המצומצמת, אבל לא מצאתי את תחושת האוניה והעברת המשקל מלפנים לאחור ולהיפך בהאצה ובלימה לא גרמו לי למחלת ים.

הדחיסות הורגשה גם בזמן שהרכבתי או הורכבתי על האופנוע. בתחום הזה אין בשורות מבית הונדה- המורכב, למרות שרגליו נתמכות היטב, לא זכה למרחב הראוי לו. מפגשים בין הקסדות הן דבר שצריך להתרגל אליו באופנוע הזה. משענת אולי תעזור, אבל לא נראה שבתכנון המושב הנוסף הושקעה מחשבה.

את הנתונים המעניינים על האופנוע זכיתי לאסוף ברמזורים ובבית הקפה בערב מרוכבים אקראיים. כמה סוגר? ושאלות דומות הובילו לדיונים קצרים ומלאי תובנות של הרוכב המקומי. איך 43.8 כ"ס? שאל אחד, היה לי אופנוע 500 סמ"ק עם יותר כוח! השיב לעצמו ושלח אותי לדרכי לתובנה הבאה. אחר התלונן על רוחב הצמיג האחורי, 150 ס"מ לרוחב הסוליה לא נראה לו מספיק- הבטחתי לו שאדבר עם המהנדסים כדי שבפעם הבאה יתייעצו איתו בנושא.

באופן כללי, אם מתעלמים מכל מה שמלמדים בקורסים לרכיבה נכונה/מתקדמת, ההונדה VT750s מהנה מאוד לרכיבה. זהו אופנוע עירוני עם יכולת שיוט לגיחות מחוץ לאזור המחיה שלו. בכבישים מהירים נעים לרכב עליו במהירות חוקית ואפילו מהירה יותר, אבל האזור הנוח והרגוע ביותר בתיור בין עירוני, הוא בין 100 ל- 120 קמ"ש. אם ממש מתעקשים ניתן לטפס ולהאיץ וגם באזור ה- 160 (במקומות רחוקים בהם מותר וחוקי לרכב כך) הרכיבה לא מפחידה במיוחד, אלא ששם המנוע כבר מתאמץ ומבהיר שלא לכך הוא נוצר.

המחיר הנוח יחסית לארצנו, פחות מ- 70,000 שקלים לאחר תוספת של מיסים ואגרות, מציב את ה- VT750s במקום נוח ליד האינטרודר 800 של סוזוקי. משקל האופנוע, כ- 230 ק"ג, ממוקמים נמוך ולא מורגשים ברגע שמתמקמים בתוך המושב הנמוך. הצבע היחיד אותו מספקת הונדה בשלב זה לאופנוע, שחור גרפיט, יקסום לרבים וגם בעיני הוא מצא חן- השאלה היחידה היא מה ירגיש הרוכב כשיראה עוד אופנוע זהה לחלוטין עומד לידו ברמזור, אם אני הייתי רוכש לי אחד כזה הייתי מוסיף משהו למראה כדי שיבלוט יותר.

ברור לי לחלוטין כי אין טעם להשוות את ההונדה VT750s להארלי ספורטסטר, למרות הניסיון של הונדה להתקרב במראה. רוכבי המותג האמריקאי יבוזו לחלקות ולשקט. חלקם אפילו ישתמשו בדגם הזה כדי להראות למה הם חושבים שהאופנוע שלהם טוב וייחודי יותר. האחרים שיחשבו על עליו ככלי רכב, יראו בסמל של הונדה יתרון ומראש לא יחפשו את מה שיש לאמריקאים להציע. אני חושב שזה בדיוק האופנוע למי שרוצה לשדרג את חווית הקטנוע הגדול שלו ולקבל יותר בלי להרגיש שעשה קפיצה גדולה מידי בדרך להגשמת הפנטזיה המוטורית.

צילם: חיים יפים ברבלט

ממוגנים תמיד- רוכבי TheRide רוכבים עם:

קסדה - SHOEI XR1100
מיגון גוף - MULTITEC ARMOR מבית SPIDI
מגפי רכיבה - X-One מבית SPIDI
כפפות - BLADE Light

רוצה לרכב על הונדה VT750S בעצמך? מלא פרטים ונקבע לך רכיבת מבחן
	שם מלא: טלפון: דוא"ל: אני מאשר קבלת תוכן ומידע שיווקי באינטרנט / דוא"ל

תומס אדיסון, ממציא נורת החשמל, פחד מהחושך