הונדה CBF1000T - חזרה לרומנטיקה

מאת שי וילק רביעי, 15 יולי 2009 23:25

לאחרונה הולך וגובר הרושם שאתה לא אופנוען אמיתי אם אין לך R באופנוע. בכל מקום אנחנו מוצפים בתמונות של ברכיים באספלט, נתוני הספק הזויים ושיחות מעמיקות על שינוי עוד עשירית המעלה בצוואר ההיגוי, מרתק. האם בכל אופנוען פועם הרצון לחזור לרחם אימו? התנוחה העוברית בצילומי אולטרסאונד היא בדיוק מה שעובר במחשבותיי בכל פעם שאני עולה על אופנוע ספורט קיצוני. ומה עם רוכב הסופרמוטו? מתי הוא הפך להיות ההגדרה לאופנוען? או אופנועני אנדורו לועסי סלעים?

היכן נעלמו הימים שבהם המילה "אופנוע" סימלה את החופש, את היכולת לבצע מה שבא לך, מתי שבא לך, כמה שבא לך, עם הרוח בפנים והמנוע מזמזם לו בנעימות, בזמן שאתה נע במרחב בנוחות ובכיף. שלא לדבר על החצי הטוב שלך שאוחזת אותך בחושניות מאחור. כדי להחיות את הימים האלה, הונדה החלו לייבא לארץ את הפתרון לבעיה הזו, הכירו את ה-CBF1000T.

ההונדה CBF1000T הוא נצר לשושלת מפוארת של אופנועי תקציב של היצרן היפני. מפוארת אך נשכחת בארצנו רווית ההורמונים וה-R'ים. בחינה חיצונית של הכלי מגלה כי העיצוב המשפחתי נשמר וה-1000 מזוהה עם אחיו הקטנים -  עיצוב המסכה דומה מאוד לגרסת ה-600 ועיצוב הזנב דומה מאוד בכל המשפחה. אולם, בניגוד לאחים הקטנים, ה-1000, בייחוד בגרסת ה-T, נותן לך הרגשה כאילו הוא לא סתם גרסה מופשטת וזולה של אופנוע אחר, אלא קונספט משל עצמו.

מבט קצר על האופנוע ונראה שמישהו שכח משהו - הבטיחו לנו ארגזי צד. מבטים תמוהים מצד אנשי הסוכנות, מה, רציתם לקחת אותו עם זיווד מלא? ברור לא? זה CBF1000T ו- T IS FOR TIK, לא? אז קיבלנו את התיקים, לא לפני שהוציאו את הכלי מבעד לדלת שכן כאשר זיווד הצד מורכב, הוא פשוט לא עובר. הרכבה פשוטה וצמד מזוודות הצד, 35 ליטר כל אחת, מחוברות. הן מספקות פתרונות אחסון כמו טנדר ממוצע. קסדה מלאה תכנס לכל ארגז בלא קושי. למרות החששות הראשוניים מתגלה כי ארגזי הצד אינם מהווים בדרך כלל הפרעה בתנועה ורק בתנועה עירונית צפופה מצאתי את עצמי עומד בגלל רוחב הכלי.

אני מניח את ישבני על המושב ומגלה כי הכול נוח, מתאים ונופל בדיוק לידיים. המושב מפנק ברמות שקשה לצפות מאופנוע, הרגלים מונחות באופן טבעי, הידיים מתרוממות ופוגשות את הכידון בתנוחה פשוט מושלמת. מצאתי את עצמי חושב שההרגשה מבחינת התנוחה היא חצי דו"ש, פשוט טבעי ונוח (לא כתבתי את זה כבר?). תוסיפו לזה מושב שניתן לכוון את גובהו, משקף רוח מתכוונן ואפילו כידון מתכוונן, ותגיעו למסקנה שהונדה עשו שיעורי בית בנוגע להנדסת אנוש. אמנם לא מדובר בכיוונים חשמליים, אלא לכאלה שמצריכים קצת חוש טכני וכלי עבודה, אבל בהחלט כיוונים מבורכים. בהמשך נגלה שהמשקף אינו מגן לחלוטין מרעשי הרוח, אומנם לא סובלים מהרוח עצמה כמעט לאורך כל סקאלת המהירות, אך רעשי רוח ברורים נשמעים כמעט בכל מהירות.

על מנת לשמור על מחיר נמוך (בחו"ל לא בארץ) נאלצו מהנדסי הונדה לקצץ בבשר החי. ניתן לראות זאת בלוח השעונים של ה-CBF הגדול. התצוגה אנלוגית ונראית מיושנת, אם כי יש לציין ברורה וקריאה. מד הדלק עובד בצורה מעט משונה ועד מחצית הדרך יורד לאט, משם אל הקו האדום הדרך קצרה. גם לאחר התנעה לוקח לו די הרבה זמן להתאפס על עצמו ולהראות את הכמות הנכונה. תצוגה מודרנית יותר הייתה משלימה את החבילה. מד חום היה חסר לרובנו וחלק מהבוחנים רצו גם מד הילוך, לא בגלל האופי הספורטיבי, אלא בגלל שהמנוע כל כך גמיש שרוב הזמן אתה לא באמת מודע באיזה הילוך אתה נמצא. אך למרות הכול, על כל רכיב ורכיב רואים בברור שהאיכות היא הונדאית ורמת הגימור מעולה.

הגיע הזמן לרכב, ואיך בוחנים כלי תיור שכזה? מרחקים, והרבה. כמה סידורים קטנים בתוך תל-אביב ואני מגלה שה-T הוא פרטנר שניתן לחיות איתו בתוך העיר. כמובן שצמד המזוודות מקשות קצת על המעבר בפקקים, אך בהחלט ניתן להשתחל גם איתן. מקסימום, משאירים אותן בבית. הכלי על כל 242 הקילוגרם שלו (רטוב) מרגיש זריז ונעים, העכבר לא הוליד הר, ההר התחפש לעכבר. כיוונו את צמד הפנסים צפונה ללא יעד ספציפי, אופנוענות רומנטית במיטבה, ויצאנו מהעיר. הדבר הראשון שמכה בך הוא כמה שהוא חלק. לעיתים היה נדמה לי שיש כאן מנוע חשמלי. יחד עם גיר חמאתי ומערכת פליטה חרישית מדובר בחלומו השחור של כל בן תשחורת מוקיר אקרפוביץ.

המנוע בשרני ומושך כבר מסל"ד אפסי - הילוך שישי מ-50 קמ"ש ועד... עד שמשטרת התנועה תסמן לכם לעצור. הגיר ב-CBF פשוט חלק, לא מצאנו שם דבר לומר עליו פרט לעובדה שהוא הונדה קלאסי, חלק מדויק ורך. המצמד ההידראולי תפקד גם הוא טוב מאוד רק שלחלקנו הוא הרגיש טיפה קשה מידי לאורך זמן בתוך העיר, אך בכל מקרה אין ספק שזאת לא סביבתו הטבעית של ה-T.

אחרי שנרגעתי מעט מהמנוע האדיר שמתי לב לדבר נוסף, איכות כבישי ישראל השתפרה פלאים. אחרי כמה עשרות קילומטרים על גבי ה-CBF הבחנתי בכך שהוא פשוט מעלים מהמורות כאילו מדובר במגהץ קיטור על חולצה מקומטת. מצאתי את עצמי מחפש מהמורות כדי לבדוק את המתלים. בזמן שאופנוע הליווי קיפצץ על המהמורות, אני נשארתי במושבי הרך והמפנק ללא זכר לתחלואי הכביש.

המסע אל החופש והאושר שלנו נמשך צפונה ואיתו גם משתנה אופי הכביש. מכביש ישר ומלא תנועה הופך הכביש לרצף בלתי פוסק של עיקולים רחבים. כאן הרגיש ה-CBF הגדול בבית. המנוע הלינארי, ההיגוי הזריז אך יציב והמתלים גרמו לי לחייך בתוך הקסדה.  איך אופנוע שיודע לגהץ כל מהמורה בכבישי ארצנו המחורצים, מצליח לשכב על הצד במהירויות שהשתיקה יפה להן ולהשרות עליך כל כך הרבה בטחון? האופנוע הזה לא פראייר בכלל, ובכל אורך השגעת שעברה עלינו בכבישי הצפון לא הרגשתי  ולו לרגע אחד את הצורך להוציא את הגוף, ברך או לשנות משהו בתנוחת הרכיבה שלי. נותרתי לשבת זקוף ורגוע לחלוטין בזמן שמד המהירות נמצא עמוק בצד הימני של הסקאלה. מדהים כמה קל להיות מהיר וכמה מהיר יכול להיות נח על האופנוע הזה.

בשלב הזה כבר עבר לו חצי יום רכיבה והיינו עמוק בצפון. עצירה לצהריים ואני יורד מהכלי כאילו עליתי עליו לפני 10 דקות. כאב, אברים רדומים או ויברציות לא נרשמים עד כה, בהחלט מרשים. גם מכיוון המורכב לא נשמעות טענות ורק העובדה כי רגליו נגעו בתושבות הארגזים פגמה בנוחות.

הגיע הזמן לבחון את ה-ABS. עוד לפני ה-ABS נציין שהבלמים כאן טובים, מלאי רגש ומשרי ביטחון, אחרי ה-ABS נציין שהם פשוט מדהימים. לחיצה חזקה מידי על אספלט משתנה הניבה במקום רעשי חריקות הצמיגים הצפויה רק תקתוק קליל ומהיר בידית הבלם, עוצמת הבלימה לא השתנתה, מרחק הבלימה לא גדל והכי חשוב, אתה נשאר בשליטה מלאה. מערכת נוספת שנמצאת כאן היא מערכת ה-CBS, מערכת הבלימה המשולבת. בלי להציף אתכם בפרטים נציין רק שבכל לחיצה על הבלם האחורי, הבלם הקדמי מופעל גם הוא. הבלמים על שלל המערכות פשוט השאירו אותי בדעה שזה העתיד. אתה יכול לצאת ממצבים שבעבר היו נגמרים בהתרסקות, רגוע ולא שטוף בזיעה קרה. פשוט משרה בטחון.

ירדנו אל הכנרת ומשם אל כביש 90, אל הבקעה. ה-CBF הוא שותף מעולה לכביש הפתוח ולפניות הסוחפות. בקטעים הפחות איכותיים הוא דואג להעלים ממך את העדויות ואתה בטוח שמדובר בכביש מעולה לכל אורכו. ילדים מסמנים לך לשלום ושתי בחורות מנופפות לך בהתלהבות מהמושב האחורי של מכונית שנתקעת מאחוריה עד שיסתיים הפס הלבן. שאפתי את זה פנימה כעוד מרכיב מרוח האופנוען החופשי, מנופף לשלום ופותח מצערת. הופ ואתה כבר בעולם אחר.

הערב ירד והגיע הזמן להתגלגל הביתה. חזרנו למרכז דרך כביש מס' 1 ובירושלים עברנו ל-443. אחרי 10 שעות על האופנוע  אי אפשר לומר שהייתי רענן לחלוטין, אבל בהתחשב במרחק ובחום הכבד של יום המבחן, אין ספק שה-CBF1000T הוא פרטנר מצוין לטיולים ארוכים ובעצם גם ליום-יום.

יצאנו בבוקר במטרה להחזיר את רוח האופנוען החופשית ומצאנו בן זוג מדהים. את כל המטלות שהטלנו עליו הוא ביצע בהצלחה מרובה וגרם לנו לחשוב שטוב יעשו רוכבים שלא מגדירים את עצמם לפי מספר ה-R'ים על הפירינג, זווית ההטיה או זמן ההקפה, אלא כאלו המחפשים את החופש, הנוחות והמרחבים, אם ימצאו זמן לרכב על ה-CBF המגודל. עבור 95,000 ש"ח, כולל מערכות ה-ABS, ה-CBS וארגזי צד זו יכולה להיות אפשרות מעניינת מאוד.

רוצה לרכב על הונדה CB1000T בעצמך? מלא פרטים ונקבע לך רכיבת מבחן
	שם מלא: טלפון: דוא"ל: אני מאשר קבלת תוכן ומידע שיווקי באינטרנט / דוא"ל

יותר אנשים משתמשים במברשות שיניים כחולות מאשר באדומות