<object type="application/x-shockwave-flash" data="http://www.wesell.co.il/banners/meler_banners/swf/728x90_winner1.swf?url=http://www.wesell.co.il/click/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" width="728" height="90">
<param name="movie" value="http://www.wesell.co.il/banners/meler_banners/swf/728x90_winner1.swf?url=http://www.wesell.co.il/click/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" />
<param name="scale" value="exactfit" />
<param name="wmode" value="transparent" />
</object>
<img alt="" style="visibility: hidden;" src="http://www.impcounter.com/a/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" />
<!-- End of WeSell Affiliate code -->
מבחני דרכים אופנועים עד 125 סמ"ק הונדה אינובה 125 - ה- CUB של העידן החדש
מאת אורן קוזלובסקי ראשון, 14 דצמבר 2008 01:38
אופנוע ה- CUB הבסיסי של הונדה, אותו דו גלגלי ייחודי בעל תיבת הילוכים מעגלית ויכולת שרידות יוצאת דופן, יוצר עד היום ביותר מ- 60 מיליון העתקים. סדרת האופנועים סופקה עם מנועים בנפחים שונים, החל מ-49 סמ"ק - שתי פעימות או ארבע פעימות ושלושה הילוכים, ועד למנועי 125 סמ"ק ארבע פעימתיים בעלי ארבע הילוכים. בשנת 2007 חברת הונדה אפילו שידרגה והוסיפה לאופנוע מערכת הזרקת דלק אלקטרונית PGM-FI וקראה לאופנוע בשם אינובה.
את הגלגול המודרני של ה- CUB ניתן למצוא בארץ, עם אותו גיר ארבע הילוכים חצי אוטומטי ושילדה כמעט זהה למקור, רק שהמחיר כבר לא חסכוני כמו פעם. האינובה אומנם לא יקר, מחירו פחות מ- 14,000 שקלים חדשים, אבל יש זולים ממנו שקוסמים למאותגרים תקציבית. האופנוע ששומר עד היום על קווים עיצובים, צמיגים ופשטות כמעט ללא שינוי מהמקור, שווק ביותר מ- 160 מדינות מסביב לגלובוס. כיום מיוצר ה- CUB ב- 15 מדינות שונות. נתונים להם לא משתווה אף קטנוע.
את האינובה לקחתי בבוקר יום שמשי לטיול עירוני עתיר זיכרונות. קטנועי ה- 50 וה- 90 סמ"ק ששימשו את חברת דומינו'ס פיצה בצעירותי, היו ממשפחת ה- CUB ורבים מחבריי החלו את דרכם הדו גלגלית על אותם קטנועים. לגיר הייחודי שמעלה הילוכים בלחימה על הרגלית כלפי מטה, התחברתי מהר מאוד. החששות הראשונים מטעויות בגלל תצורת וכיוון ההילוכים נמוגו ומצאתי את עצמי משחק עם הרגלית ומפעיל את המצמד בלחיצה רק כדי לשחררה ולהרגיש את הגלגל הקדמי קופץ באוויר. ממש חוסר אחריות מצידי, אבל משובת נעורים ונוסטלגיה הם שני דברים לא נשלטים.
בתוך העיר ובין מכוניות מזכיר ה- CUB אופניים, רק בלי המאמץ של הדיווש. ההיגוי שלו קליל מאוד ומבנה הצר מאפשר מעבר גם במקומות בהם קטנוע מודרני לא יכול לעבור. המבנה הספרטני שאינו מגן על הבירכיים וחוסר במקומות אחסון מזכירים את הטילונים של שנות ה- 80, אלו עם הפדלים וגלגלים הדקים. ההילוכים של האינובה מתגלים כיתרון בכל יציאה מהרמזור, החלפה מהירה והחלטית מצליחה להשאיר מאחור לא מעט קטנועים אוטומטיים קטנים. הרכיבה על האינובה בתוך העיר מזכירה מסע בזמן לימים פשוטים ויפים של פעם, אפילו לוח השעונים הפשוט והנקי מזכיר את אותם ימים.
עצירה לתדלוק משאירה אותי מודאג. הצלחתי לדחוס 2.2 לטיר של דלק 96 אוקטן. במכל יש בסך הכל 3 ליטר, נתון מדאיג מאוד כשצריך לרכב למודיעין ואין היכן לתדלק בדרך. טלפון לחבר עם המון שעות CUB, שאלה לגבי צריכת הדלק ותשובת הרגעה מהצד השני. החבד דיווח על 40 קילומטר לליטר בדגמי ה- 90 סמ"ק של דומינו'ס פיצה, נחייה ונראה, חשבתי לעצמי. חשבתי שוב, אזרתי אומץ וירדתי לאילון לרכיבה של 33 קילומטר.
מחוץ לעיר האינובה לא מצליח להפתיע, בעיר הוא היה מהיר יחסית למנוע וזריז מאוד, אך בכביש עמוס מכוניות דוהרות וחסרות התחשבות, די מפחיד לרכב על דו גלגלי קטן וצר כל כך. המהירות דווקא סבירה, אפשר בישורת לעבור את ה-100 קמ"ש והקטנוע לא מתלונן יותר מידי. האינובה מתפקד מצוין באותם פרקי זמן בהם אני לבד, היציבות טובה והתנוחה סבירה, הבעיה מתחילה כשאוטובוס או רכב גדול עוקף ואז מהרוח מסביבם פשוט הרגשתי את עצמי עף לצדדים.
בעצירה במודיעין הרגשתי עד כמה מרופד המושב, הקטנוע אומנם ספרטני אבל נעים לשבת על האינובה גם ברכיבה של עשרות קילומטרים רצוף. עוד בעצירה יכולתי להעריך באמת את צריכת הדלק המופלאה של הדו"ג הקטנטן. מד הדלק הצביע על יותר משלושת רבעי המכל. החלטתי שגם בבוקר לא אתדלק ואראה עד היכן ניתן להגיע עם 3 ליטרים של דלק. החנתי את האינובה ונתתי לה לנוח עד להמשך המסע למחרת.
את היום השני התחלתי בניסיון נואש לדחוס שני סנדביצים ושקית במבה גדולה מתחת למושב, שוב המסקנה, ספרטני. ויתרתי על הבמבה ויצאתי לדרך ללא עצירה בתחנת הדלק. לתל אביב הגעתי כשמד הדלק מצביע על חצי מכל. תדלוק וחישוב מהיר מצביע על יותר מ-45 קילומטר לליטר, מפתיע בהתחשב בכך שלא חסתי על הקטנוע ודחקתי אותו לגבולות המאמץ שלו בכבישים המהירים.
פינוקים לא מצאתי בקטנוע, אבל חיסכון, איכות הרכבה טובה מאוד והמון נוסטלגיה מצאתי והמון. האינובה של היום מציעה מנוע מוזרק חלק ונעים, תצוגת הילוכים שלא הייתה קיימת בדורות הקודמים של ה- CUB ובולם זעזועים קדמי ששוקע כמו באופנוע ולא מרים את האופנוע כלפי מעלה כמו באחיו המוקדמים. עם כל אלה מגיע האופי המגניב של כמעט אופנוע וכמעט אופניים שאין בקטנועים המודרנים. אין כאן רצפה שטוחה למשאות או תא אחסון לקסדה מתחת למושב, אבל יש כאן שימושיות חסכנית שקשה למצוא היום.
לשליחים, אני חושב, האינובה יכולה להתאים. גם למי שפלסטיקה יקרה מטרידה את רוחו. היעדר ידית קלאצ' גם הוא קוסם למי שמחפש קטנוע ומוכן להתפשר על משחק עם הרגלים. לעומת זאת מי שכבר התרגל לפינוק האוטומטי לא יצליח למצוא את עצמו על כלי הרכב השונה הזה.
עם הצלחה לא מתווכחים, כנראה ש- 60 מיליון רוכבים לא טועים. יש באינובה משהו ואי אפשר לקחת לה את זה.
קיפודים צפים במים