האביליטי של האג'יליטי סיטי 125

מאת גל ספיר שני, 25 מאי 2009 09:45

הצילצולארי שלי מנגן. מהעבר השני של הקו אורן, העורך הראשי, שואל אותי אם בא לי איזה קטנוע לכיף ככה, לסוף שבוע. כאחד שכרגע נמצא בין כלים אין לי סיבה לסרב. יש לי את הקימקו אג'יליטי סיטי לסופ"ש! אני מיד חושב איך לסרב בעדינות, אך מצד שני אני סקרן. מזמן לא רכבתי על קטנוע 125 סמ"ק ולדגם ה"סיטי" יש גלגלי 16 אינץ' שאמורים לתת חבילה טובה יותר. אז יאללה, בוא נזין את הסקרנות.

נתחיל. בעיני הכלי נראה טוב. הוא משאיר רושם של כלי נאה עם פרונט מודרני, יחידת זנב "אופנועית" ואיך אפשר להתעלם מגלגלי הששה עשר אינץ'? המושב רחב ומרופד אך אליה וקוץ בה ועל כך בהמשך. הכלי מניע בנגיעת סטרטר קלילה, אצלי הוא גם הניע בקיק קליל, כנראה שאריות מתקופת ה- KTM  שלי. גרגור אין לו, אבל יש צליל מאה עשרים וחמשי אופייני. את הכלי אספתי מהמפגש הקבוע שלנו בכפר בן נון. יש לי לעבור איתו 40 ק"מ עד הבית, בשעת לילה מאוחרת. מלווים אותי קוואסקי GPZ500 וסוזוקי BANDIT1200, ככה כדי שלא ארגיש לבד.

מיותר לציין כי הבנדיט נעלם כלא היה, הקווא' דווקא ליווה אותי עד הבית אולם נראה שהרוכב די סבל. מה שבטוח זה, שאני והסיטי, שנינו סבלנו. פתיחת גז, יש השתהות, מעין היסוס שמרגיש כאילו הכלי אומר "תעזוב אותי בחייך". קצב צבירת המהירות טיפוסי לכלים הללו, בואו נגיד שהגבות שלכם לא יתלשו. ברכיבה הביתה, המצערת של המסכן היית משוכה עד העצר ועוד קצת. מד המהירות האופטימי שמסתיים בספרות 140 לעולם לא יגיע אליהם, אפילו אם יזרקו אותו מעזריאלי למטה. הכלי מדגדג בקושי את הספרה 9 ולאחריה 5 וזה במישור. כשהגענו לעליות בדרך לבית, יד שמאל שלי עבדה כסמן עקיפה לטור הרכבים שנתקע מאחורי באחת וחצי בלילה.

לאחר שהגעתי הביתה, נעלתי וכיסיתי, התחלתי לחשוב לאיפה לעזאזל אני יכול לקחת אל הכלי הזה? זה לא שאני יכול לצאת לטיול ספונטאני לים המלח, או להרביץ בגז ליד הבית בואכה נס הרים וברגי. לכן, החלטתי לקחת אותו לאזור בו עתידים לבנות שכונת מגורים, שם הוא אמור להרגיש בבית, בעיר.

אז אני מתמגן ויוצא לדרך, רכיבה מנהלתית במצערת מלאה ומהירות מסחררת של 80 קמ"ש מביאה אותי ללוקיישן של הצילומים. טוב, גיליתי שהוא יודע לפנות. נחמד. ההיגוי זריז ומזמין, לרוכב מתחיל יכולה להיות תחושה מפחידה של "נפילה לסיבוב" אולם התרגלות לעניין וזוג צמיגים טובים, יעלימו את התחושה. בתכלס, אני מאוד נהניתי מרכיבה ב"סופרמוטו סטייל" בפיתולי השכונה החדשה.

מסתבר שהוא גם בולם. הבלם האחורי מספיק רגיש ומספק בלימה טובה. הקדמי לעומת זאת, חזק ונשכני. שוב, עם צמיגים קצת יותר טובים הכלי יכול להרים את הזנב ב"סטופי" חביב. בלם זה דורש ההסתגלות ועלול להפתיע רוכב מתחיל שלא שם לב. בפרק הבולמים, יצאתי בתחושה שהאחוריים עושים עבודה טובה למרות תצורה עתיקה של בולם אחד מכל צד. הקדמי לעומת זאת, זוועתי. נסגר בצ'יק, מקפץ ומטריד. הופתעתי שגלגלי ה- 16 אינם סופגים מהמורות כמו שציפיתי. אולי עצם העובדה שהבולם הקדמי ממש גרוע, תורמת לתחושה המקפצת ומרגיזה. יכול להיות שזו בעיה ספציפית בכלי המבחן שקיבלנו.

לאחר שנרגעתי מלתת בגז, עברתי לבחון את החבילה. כלי כזה שמתנוססות עליו האותיות המחייבות CITY, צריך לתת גיבוי לעניין הפרקטיות. צר לי לומר, כי אין ממנה הרבה. אז יש מקום אחסון תחת המושב, אבל לא ניתן להכניס לשם קסדה מלאה. כלומר, ניתן אך אי אפשר לסגור את המושב. יש מדרס חביב, אך הוא די צפוף ומוגבל בפרקטיות שלו. שישיית בירות תיכנס בכיף, ארגז של קולה לעומת זאת, אני בספק. רק על כך ניתן להכריז כי זהו "כלי לגברים בלבד", ניתן לסחוב עליו רק בירה. וו התליה גם מאבד מהפרקטיות אם השקיות גדולות וחבל. אגב, אותו מדרס, מגביל את תנועת הרגליים, מה שמקשה על רוכבים גבוהים. הכיסא אמנם רחב ומזמין אך גם הוא מגביל התנועה עליו ודוחף קדימה. מאוד לא נוח ברכיבות ארוכות, פחות מורגש בגיחות קצרות. תדלוק הכלי לא ממש נוח ופתח המילוי במיקום המסורתי, תחת המושב, מאלץ אותך לקום, להוציא מפתחות מהסוויץ', לפתוח את הכיסא ולתדלק. לאחר שהורגלתי ברוב הקטנועים המודרניים לתדלוק בישיבה, הדבר קצת מציק. אגב, נכנסים 6 ליטר מהנוזל שמתייקר כל הזמן. הצריכה עמדה על כ 1:20 עם גז פתוח לרווחה כ-ל הזמן, חלקו בהרכבה, מד הדלק מראה סימני דאגה לאחר שהמנוע בלע כ- 5 ליטרים.

את הסיכום אני רוצה להעביר בהתנצלות ארוכה: קימקו אג'יליטי סיטי היקר, אני מתנצל. צר לי שלקחתי אותך למחוזות כל כך רחוקים מהעיר, שפתחתי לך את מצערת הגז ללא רחם, שבלמתי בחוזקה, שכמעט הצטרפתי אל רונן וחבורת ה- 600 שלו לרכיבה לירושלים, שהתייחסתי אלייך ככלי בעל כוח, מומנט והספק רציניים, ששכנעתי אותך כי להיות בהטיה מטורפת זה "מוי כייף" ולהפליק מצד לצד זו מהות החיים. צר לי שהכסא שלך הוציא ממני ביטויים לא שגרתיים, שמצאתי עלייך תנוחת ישיבה חדשה הנקראת "רכיבת ברכיים", שגמרתי לך שני מיכלי דלק ביומיים, שהכרתי לך עליות וירידות שמהנדסי קימקו לא חשבו שתראה בחייך. אנא קבל התנצלותי והמלצתי, לא לתת לאחרים להוציא אותך מחוץ לעיר. שם מקומך האמיתי, שם תרגיש בבית. אצל רוכב מתחיל שלא דורש הרבה, שם תמצא אהבה. בשביל 12,689 שקלים חדשים, אתה נותן הרבה בעיר. בתור דו-גלגלי בסיסי אתה כרטיס כניסה לא רע לעולם של שני גלגלים וחופש עירוני.

דוקאטי קראו לאופנוע הראשון שלהם Cucciolo או בעברית, כלבלב