<object type="application/x-shockwave-flash" data="http://www.wesell.co.il/banners/meler_banners/swf/728x90_winner1.swf?url=http://www.wesell.co.il/click/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" width="728" height="90">
<param name="movie" value="http://www.wesell.co.il/banners/meler_banners/swf/728x90_winner1.swf?url=http://www.wesell.co.il/click/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" />
<param name="scale" value="exactfit" />
<param name="wmode" value="transparent" />
</object>
<img alt="" style="visibility: hidden;" src="http://www.impcounter.com/a/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" />
<!-- End of WeSell Affiliate code -->
בילויים ביקורת מסעדות גלעד ודניאל ביסטרו צרפתי
מאת רועי פסי חמישי, 05 פברואר 2009 00:00
יום שבת, אחת בצוהריים. הבן דוד ואני, רעבים כנזירים בנדיקטים לאחר שני ימי תענית, החנינו את הרכב בחניית בית ההלוויות כדרכנו וחשבנו לאן לפנות. נמל תל אביב, על אלפי הגברים, הנשים והילדים הנמצאים בו, אף פעם לא היה אופציה ביום שבת. עד שנמצא מקום פנוי במסעדה בנמל כבר ירד הערב, ובכלל, מקומות הומי אדם מעולם לא היו כוס התה שלי. החלטנו להתחיל לצעוד לכיוון רחוב דיזנגוף. המוני האנשים בבתי הקפה לא עודדו את רוחנו ופנינו לרחובות הצדדים. הרוח והקור הכו בנו והשמש שהסתתרה בינות לעננים, האירה את דרכנו באור חורפי.
מצאנו את עצמנו שוב ברח' דיזנגוף, אולם הפעם רחוקים מעט מההמולה. שדרת הפיקוסים הצלה עלינו והאווירה הזכירה לי שיטוט ברחובות ערים רחוקות. משוטטים באווירה הקסומה נתגלתה לפנינו מסעדת "גלעד ודניאל". תחת השם התנוסס התואר "ביסטרו צרפתי", אולם שלט נייר עם הכיתוב "קוסקוס ביתי" שיווה למקום אפיל של מסעדת פועלים צפון אפריקאית. למרות זאת בקשנו לשבת. במקום שלושה מתחמים, כנהוג לאחרונה במסעדות תל אביב: החלל הפנימי, החממה והמרפסת, בה ישבנו, בכל זאת מעשנים. האווירה הנינוחה של רחוב פריסאי קטן אפפה אותנו והשירות הנעים של המלצריות החינניות השלים את התפאורה.
מאחר והמקום עשה רושם של ד"ר מזרחי ומיסטר פרנץ', ניסינו גם אנחנו לשלב בין המטבח הצרפתי לשכנו מעבר לים התיכון. למנה ראשונה הזמנו חציל אפוי עם טחינה, שהיה טעים מאוד. יחד עם החציל הגיעה השתייה וכאן זוכים גלעד ודניאל בנקודות הזכות הראשונות: הוצעו לנו שלושה סוגי מיץ הנסחטים במקום - לימון, תפוחים וגזר, מצוין. למנות עיקריות הזמנו פונדו גבינה וביף בורגיניון, שתי מנות צרפתיות קלאסיות. פונדו הגבינה הגיע ראשון מלווה מלבד בקוביות לחם, גם בחצאי פטריות, גריסיני ופלחי תפוחים שהיוו וריאציה נחמדה על הנושא. למרות הרוח והקור ששררו בחוץ וחוסר יכולתו של הנר הקטן לשמור על טמפרטורה נכונה של בלילת הגבינה המותכת, טעמו של הפונדו היה מעולה. לאחר שנגמרה הגבינה בכלי, שלטעמי יכול היה להכיל כמות גדולה יותר של גבינה, המסנו בו חתיכות חמאה קטנות כדי "לנגב" עוד מעט מהטעם.
עם סיום הפונדו הגיעה לשולחן מנת הביף בורגניון - תבשיל בשר בקר ברוטב על בסיס יין אדום, בליווי בצלים, גזר ופטריות. אני בטוח שהיו בו עוד הרבה מרכיבים אבל במקום להלאות אתכם עדיף שתבואו לטעום בעצמכם את המנה הטעימה, ששוב נאכלה עד טיפת הרוטב האחרונה. מחייכים הגענו למנות האחרונות.
במקום הקפה המסורתי הזמנו חליטת תה לואיזה וסיידר חם עם יין שחיממו אותנו עת הגיעה המנה האחרונה הראשונה - טארט טאטן של אגסים - שוב, וריאציה על טארט התפוחים המסורתי. העוגה המצוינת לוותה בגלידת וניל מעולה. ללקק את האצבעות. המלצרית המליצה לנו על קרפ ערמונים, אולם לאחר מנת הטארט והגלידה הכבדה והמתוקה, לקרפ המעודן לא היה סיכוי. אני יכול רק להניח שאם איכותו השתוותה לזו של שאר המנות, הוא אכן היה טעים. תזכורת: בפעם הבאה להזמין אותו ראשון.
שבעים ומרוצים התחלנו ללכת לכיוון הרכב. בימים בהם המצב המדיני מעכיר את נפשנו והמצב הכלכלי מונע מאתנו לצאת אל המרחקים, אפשר למצוא נחמה במחשבה על ביקור בגלעד ודניאל. בשעה שקולו של יוסי בנאי בשירו של ז'אק ברל "אהבה בת 20" מתנגן בראשי, ידעתי שעוד אשוב.
קיפודים צפים במים