<object type="application/x-shockwave-flash" data="http://www.wesell.co.il/banners/meler_banners/swf/728x90_winner1.swf?url=http://www.wesell.co.il/click/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" width="728" height="90">
<param name="movie" value="http://www.wesell.co.il/banners/meler_banners/swf/728x90_winner1.swf?url=http://www.wesell.co.il/click/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" />
<param name="scale" value="exactfit" />
<param name="wmode" value="transparent" />
</object>
<img alt="" style="visibility: hidden;" src="http://www.impcounter.com/a/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" />
<!-- End of WeSell Affiliate code -->
טורים אישיים תכולת עיניים באמת הכי טוב לרוחב?
מאת תכולת העיניים חמישי, 20 דצמבר 2007 00:00
אבן גבירול, תל אביב. שעת בוקר מאוחרת. הכביש אמור להיות פנוי יחסית. מקס (הקטנוע החביב שלי) ואני מדרדסים עצמנו אל העירייה. חשבתי לי באותו בוקר שאולי אצליח להגיע לשם ולנפק לעצמי כרטיס תושב, אחרי 6 וחצי שנים בתל אביב, הגיע הזמן לא? עם חיוך ומנגינה בקסדה אני מתקרבת אל פקק. פקק?! מה פקק? למה לכל הרוחות יש כאן פקק בשעה כזאת? עוד אישה בטח נעמדה לרוחב ברכב הגדול באופן מופרז שלה...
מה קורה לנהגים בתל אביב? למה הם לא לומדים את הדרך אל מחוז חפצם? מה יהיה עם ההתנהגות המעצבנת הזאת של להחליף נתיב ממש לפני הצומת? מה קרה לפרסות? הן אופסנו בהיסטוריה ביחד עם הרכיבה על סוסים? בלבלתי אתכם? אני אסביר.
גברת מותק נוסעת לה ברחוב אי-פה ומחוז חפצה הוא רחוב אי-שם, עד פה סבבה. בכדי להגיע אל רחוב אי-שם עליה לפנות ימינה מרחוב אי-פה לרחוב מי-שם-את-זה-פה ומשם שמאלה לרחוב אי-שם, כאן העלילה מסתבכת. גברת מותק נוסעת ברחוב אי-פה בנתיב הש מ א ל י, שהרי ידוע שהנתיב השמאלי הוא הנתיב האיטי. היא מתקרבת אל צומת הרחובות אי-פה עם הרחוב מי-שם-את-זה-פה ומגלה שהיא כמעט פיספסה את הפנייה ימינה מאחר והיא לא החליפה נתיבים בזמן!
עכשיו, מה עושה גברת מותק היקרה? כן, כן, היא נעצרת באדום ומתחילה לסובב את המפלץ בו היא נוהגת ימינה ובנחישות רבה מעמידה אותו לרוחב וגורמת לאנדרלמוסיה שלמה. מותק והמפלץ עומדים איתנים לרוחב הרחוב ועושים פרצופים של - אני בלונדה, בעלי קנה לי אוטו שאני לא אצליח להרוס, תנו לי להחליף נתיב ולפנות ימינה או שהמכירה החד פעמית של נעלי עור הארמדילו תסתיים ואני בכלל עוד לא הגעתי לרחוב מי-שם-את-זה-פה.
הנה לכם, גברת מותק והמכונית שלה חוסמים את רחוב אי-פה, ציר נסיעה עיקרי בלב המטרופוליס והכל בגלל sale של נעליים. הרמזור התחלף לירוק, המפלץ נדחף לו ימינה, כולם צפרו בצפירות רמות ותדירות (אני ויתרתי על הצפירות, נהגים עצבניים עשו את זה מצויין גם בלעדי) והנה הגברת פנתה לה לרחוב מי-שם-את-זה-פה ונחשו מה? כן! ניחשתם נכון. עכשיו מחפשים חניה. תל אביב, שעות הבוקר, יותר קל למצוא כסף זרוק ברחוב מאשר חניה בעיר הזאת.
יש! 800 רונדלים סביב בניין העירייה וגברת מותק מאתרת רכב שעושה סימנים קלושים של נטישת חניה. היא נעמדת וחוסמת את רחוב למי-אכפת-בכלל וממתינה בסבלנות אין קץ שהפיאט הקטנה תפנה את מקומה בכדי שהרכב שבו היא נוהגת (וארוך פי שניים מהפיאט) יוכלו לתמרן דרכם במקומו. ראו זה פלא. גב' מותק שכחה כבר מזמן מהנעליים וכעת היא מתמרנת הלוך וחזור את המפלץ על תוך החריץ שנפער בין הרכבים החונים וסותמת רחוב שלם וצופר בכדי שתבין לבסוף - שהרכב גדול מכדי להתאים למקום החניה. גב' מותק התייאשה ונסעה לה לחפש חניה אחרת. במקומה הגיע מר פנסיונר אבל הוא כבר מסיפור אחר...
מעלליה של גברת מותק יכלו למלא עמודים שלמים וזועמים בסיפור הזה. מיותר לציין שלעירייה כבר לא הגעתי, כרטיס תושב עדיין אין לי, אבל תסכול יש לרוב. השאלה שלי היא, למה לכל הרוחות אני והקטנוע שלי שחוסכים מקום חניה, ממעטים בזיהום אויר ולא פוקקים שום דבר ואף רחוב, נאלצים לעמוד בפקק כי מישהו החליט שלרכב שלו הכי טוב לרוחב? אין לי תשובה ואולי אף פעם לא תהיה לי. דבר אחד אני יודעת, זה מכעיס אותי. אולי אפילו מעליב, שאני ואנשים טיפשים וחסרי אכפתיות צריכים לחלוק את אותו האספלט.
בננות עוזרות לגמילה מעישון ומסייעות לגוף להתגבר על הצורך בניקוטין