מאת אורן קוזלובסקי ראשון, 03 אוקטובר 2010 13:36
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
שילוב האותיות GT בשם של כלי רכב, כל כלי רכב לצורך העניין, מעורר באופן אוטומטי את יצר ההרפתקנות והצורך לגמוע מרחקים. "גראנד טוריזמו", תיור גדול עם ניחוח של ספורט אלגנט, מסמן עבורי את הפשרה בין נוחות שאינה שוברת את גבי או מעיפה את הסתימות מבין שיני, לבין פסגה טכנולוגית שלא חורגת מגבולות הצרכים שלי. לא אטרף של מרוצים וגם לא השעמום של הרכב של השכנה.
לאחר שרכבתי על כמה מהאופנועים המיוחדים של אפריליה, המאנה האוטומטי, הדורסודורו הספורטיבי ועוד כמה שכל אחד מהם מיוחד בדרכו שלו, כבשתי את מושבו של השיבר GT - אופנוע ערום עם מסיכת חזית נאה שמאכלס בין ברזליו מנוע V טווין בנפח 750 סמ"ק, שני הצילינדרים ממוקמים בזווית של 90 מעלות האחד מהשני וביחד מספקים כ- 95 כ"ס ומומנט בריא שמושך בכל סל"ד.
מבחינת המראה, לא נפלתי מהאוכף. התרגלתי כבר לאופנועי אפריליה שתופסים לי את העין ופשוט גורמים לי להעריך את העיצוב - אחרי הכל אנחנו מתעסקים ביצרן איטלקי שמעסיק במחלקת העיצוב איזה פאבלו או ג'יאני שנולדו עם מכחול ביד וליטרים של יין קיאנטי הזינו את ההשראה האומנותית שלהם כבר מבטן אימם. האופנוע נאה מאוד אבל...
כיאה לאופנוע GT, הנדסת האנוש מרשימה מאוד אפילו לפני שמתניעים. שקע מצת במקום הכי נוח שאפשר לבקש, בצידו הימני של לוח השעונים, מתאים לחיבור GPS או טעינת סלולארי בקלות גם עם כפפות ואפילו ברכיבה איטית. לוח השעונים ברור וקריא. המידע החיוני מופיע מול העיניים ושאר המידע זמין בדפדוף קל של אצבע שמאל מעל לכפתור הצופר. הכידון רחב ושומר על תנוחת רכיבה זקופה ואפילו מיגון הרוח נראה מזמין ויעיל.
ההתנעה קלה והיציאה לטיול עם הפרטנר הזמני מרגשת מאוד. הכוח מורגש וכל הניסיונות להשוואה עם אופנועים אחרים בעלי מנוע דומה כשלו ברכיבה הקצרה עד לכביש המהיר. למרות המשקל הקל והכידון הרחב שאפשרו תנועה זורמת והיגוי זריז, משהו הפריע לי. הכוח, כך נדמה היה לי, לא אחיד כמו במנועי ה- V טוין של דוקאטי או KTM. אבל ברגע של הארה גיליתי מה הפריע לי ברכיבה העירונית הקצרה.
לחצן ההתנעה, משמש כך מסתבר, גם לבחירת מפות הצתה שונות. מצב הגשם כמובן שלא היה רלוונטי ליום חם ולכביש יבש, אך מצבי התיור והספורט גילו את הסיפור מאחורי האפריליה שיבר GT. במקום פשרה ספורטיבית אך נוחה לגמיעת מרחקים, החליטו אנשי היצרן האיטלקי להעניק לרוכב את האפשרות לבחור בין שני סגנונות שונים של כוח. האחד שנבנה בהדרגה ומספק את מירב הנוחות והשני מזכיר באופי פעולתו מנוע של אופנוע ספורטיבי ועצבני שדורש סל"ד גבוה יותר כדי לספק את הריגוש הנדרש. חבל רק שהמעבר בין המצבים מתאפשר רק בעמידה או במהירות עירונית.
שלא כמו באופנועים אחרים, השינוי באופיו של השיבר מורגש באופן קיצוני. רגע אחד נעים ומרגיע לרכב עליו ולטפס בנוחות במעלה הסל"ד. ניתן לבחור הילוך ולהישאר בו תוך כדי טיול של מחד הסל"ד מעלה ומטה מבלי שהדבר ישפיע על הרכיבה. בלחיצת כפתור מתחלפת תחושת הרכיבה אל עבר השקיעה ופתאום דורש המנוע מהרוכב להישאר מעל לקו ה- 5,500 סיבובי מנוע, אחרת יפתיע השיבר ויחליף את עורו בלי להתחשב בקו הפניה המתוכנן או סתם יתחיל להאיץ וימשוך את הרוכב למחוזות החוליגניות.
במצב התיור הרגשתי כל הזמן כי זה אופנוע עליו אפשר להעביר ימים שלמים, להגיע לעבודה, לאסוף את בת זוגי לסרט ואפילו לא להתאמץ בדרך. המושב הגבוה והרגליות הנמוכות המאפשרות תמיכה טובה בהאצה, הזכירו לי את הנוחים שבאופנועים הערומים הגדולים עליהם רכבתי- המון מקום לתנועה וכמעט שלא הרגשתי עומס על הגב התחתון או על פרקי הידיים. גם מיגון הרוח הפתיע לטובה וסיפק את השקט הרצוי.
הבעיה התחילה כל פעם מחדש, באותה לחיצה המשנה את אופיו של השיבר GT. היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו? מסתבר שכן, הגרגור גובר והופך לגס וקרבי, מחדד את עמוד השדרה ומוריד את ראשי לפנים אל לוח השעונים. משהו במשיכה של המנוע הוציא החוצה את מרפקי ובעוד ה"טוריזמו" התנדף לו מתחת לישבני, ה"גראנד" התעצם ואיתו הגיע הבעיות. הישבן החל להירדם והתנועה ימינה שמאלה החלה להציק בירכיים.
מגן הרוח שסיפק את כל צרכי במצב התיור, התגלה לפתע כצר מידי ומעניש. הטיית הגוף בפניה מהירה והוצאת הראש מחוץ לקו המשקף, הפגיש אותי עם המערבולות ששמרו קודם לכן על שקט. הרגשתי כאילו ראשי בתוך מייבש כביסה ענקי, שרירי הצוואר התאמצו כדי להחזיק אותי במקום וככל שעלתה המהירות כך גברו העונש והמאמץ.
לאורך כל הרכיבה, גם במצב הנוח וגם בגיוס הגנים הספורטיביים, נהניתי ממערכת הבלימה של ברמבו שמספקת המון רגש ובלימה החלטית וחזקה. גם המתלים עושים את עבודתם נאמנה. במצב טורינג אי אפשר לבקש מהם יותר, אבל ברכיבה אגרסיבית יש מקום לשיפור. את רוב הגלים בכביש 443 למשל, אלו המורגשים בדרך כלל באופנועים ערומים בנפח בינוני, הצליח השיבר לגהץ, אבל כבישים משובשים הכבידו על מערכת המתלים. ההיגוי מדויק ורוחב הכידון ביחד עם זווית המזלג הקדמי תורמים ליציבות ומפתיעים לטובה.
סעיף מיוחד חייבים לשריין לחלקו האחורי של השיבר GT . צמד האגזוזים מדהימים ביופיים ולאורך כל הטיול המשותף והארוך, לא הותירו אדם אדיש ברחוב. צליל משכר ומראה מפוסל שהצליחו לגנוב את ההצגה בכל מקום כמעט. הפחד היחיד שכינן בי היה לגבי ישבנו של המורכב, צמד האגזוזים הבטיח טיגון מהיר ובלתי מתפשר. להפתעתי הישיבה מאחור דווקא נוחה והמפלטים האדירים מתחת למושב לא מפריעים כלל.
בשביל 78,000 שקלים חדשים, אפשר לבקש די הרבה דברים. במקרה הזה מקבלים שני אופנועים שונים בחבילה אטרקטיבית שלא מצליחה לשבור שיאים בשום פרמטר בנפרד. המראה לא מספיק איטלקי לטעמי ואם הייתי מחפש אופנוע מושך מבטים הייתי פונה לאחר. כאופנוע תיור עם יכולות ספורטיביות מציע השיבר לא מעט, אבל ללקוח הישראלי שאינו מחפש היגיון יש תחת המותג אפריליה חלופות טובות יותר בכל תחום כאשר השיבר כאופנוע אמצע הדרך שעושה הכל טוב אבל לא מצטיין בכלום, מתאים למעטים שיכולים להעריך את הרכיבים המעולים ואת החיים הנוחים על גבו.
אולי לרוכב האיטלקי שיוצא מהמשרד ברומא או מילאנו, בחליפת הארמני ועם חיוך מעוצב על הפנים, יתאים להניח את נעלי היוקרה על הרגליות. רוכב זה ישנה את מפת ההצתה רק ביום ראשון ויצא עטוי חליפת רכיבה ליהנות בכבישים ההרריים. הסולידיות המעוצבת שמחביאה בתוכה את כל טוב הטכנולוגיה, מתאימה לאנשים פחות קיצוניים מהישראלי הממוצע, זה שמוקף ברוכבים על אופנועי סופרספורט המשמש אותם גם כרכב עבודה ובילוי.
תמונות: יצרן
| רוצה לרכב על האפריליה שיבר GTבעצמך? מלא פרטים ונקבע לך רכיבת מבחן | |
![]() |
|