אפריליה טואנו V4R APRC טכנולוגיה ושומרת ראש קטנה

מאת אורן קוזלובסקי רביעי, 30 נובמבר 2011 13:20

שיתוף

הגיע הזמן לנסות משהו חדש?

אז מה חדש? טכנולוגיה! ואולי גם ידידותיות- עושה רושם שזה שם המשחק בשנה האחרונה. המטרה של כל היצרנים היא מהר יותר, שימושי יותר, ויקר הרבה יותר... אבל במרוץ החימוש הזה, שמשגר לכבישים את כל האגרסיות והסוסים האפשריים למקצועני הרכיבה ש"הכי" של העונה הקודמת כבר לא מספיק להם, יש גם בשורה לשאר הרוכבים שרוצים ליהנות ולחזור הביתה בשלום.

האפריליה טואנו, או בשמו המלא והמחייב, טואנו V4R APRC, מנסה לחבר בין מנוע, שלדה וטכנולוגיה שניצחו את אליפות הסופרבייק בשנת 2010, לאריזה ידידותית ונוחה יותר עם תנוחת רכיבה שפויה. עירום חלקי שחושף מנוע וחלקי מתכת, כידון רחב שלא מעמיס על הידיים ומציב את הרוכב זקוף ונינוח, פונים גם לרוכבים שלא מתקרבים בדרך כלל למסלול אבל אם במקרה יגיעו לאחד לא ירגישו נחותים.

כבר הרבה זמן שרציתי לשנות את סגנון הרכיבה שלי. אני חושב שעם הזמן הזדקנתי ועם הילד גם קצת התמתנתי. אני עדיין רוצה המון כוח, אני אוהב מהירות ובגדול אני גם רוצה שחברי יקנאו בי קצת ויחשבו שהאופנוע שלי יותר טוב משלהם- אני רק לא מרגיש רענן וערני אחרי שכל הדם זורם לראשי מכיוון שהוא נמצא מתחת לקו הישבן שלי. בקיצור, כבר שנתיים שאני רוצה להתפתח כמו שהאבולוציה מחייבת ולהזדקף.

כדי להתפתח ולהתקדם, צריך להעז ולנסות. צריך גם לתהות ולטעות ולבסוף להסיק מסקנות וזה בדיוק מה שקרה לי במהלך ההתרשמות מהיצירה האיטלקייה, הכתומה שחורה שנמסרה לידי. כמו כל ניאנדרטל כפוף, גם אני לא השכלתי לעיין בספר הרכב. בזמן ההרצאה המלמדת באולם התצוגה, כנראה שנמנמתי וכך מצאתי את עצמי מלא בביטחון, מתניע ויוצא לדרכי. שלל אפשרויות תכנות כיול כבר הפכו לסטנדרט באופנועי קצה ומפות ההצתה לא הרימו את גבותיי.

סוף מעשה, במחשבה תחילה

כיאה לבבון חסר מחשבה, שיניתי את מפת ההצתה למצב R, הרי ידוע באזורנו כי R זה רייס ומי מאיתנו לא מתחיל מהכי גבוה כשהוא בודק כלי רכב דו גלגלי עם מורשת אליפות מהמסלול החם? האופנוע שאמור היה לשחרר מעל ל- 160 כ"ס הרגיש חלש ומאכזב. הסאונד הטריף אותי וכך גם המכלולים, אבל הכוח לא סיפק את הסחורה. בדיעבד, יצאתי אידיוט, לא הבנתי באותה הברגה ראשונה של יד ימין, על מה מתלהבים כל כך בעולם, כנראה שכתבים אחרים השכילו לברר מראש על מה על מה צריך ללחוץ לפני שניגשו למלאכת הרכיבה.

בצער ובאכזבה, פניתי לבורר המצבים כדי לשחק בצעצוע החדש. לחיצה על לחצן ההתנעה ומשחק עם כפתורי הפלוס והמינוס בידית שמאל שינו את האות בלוח השעונים ל- T וזו נתנה את האות להתעללות חסרת התחשבות בי. מסתבר, כי מצב מסלול מסומן באפריליה באות T עבור המילה טראק (מסלול). האות R מבהירה כי המנוע מרוסן בשל הגשם או מצב רכיבה מנהלתי (באנגלית Rain או Road, תלוי את מי שואלים). התגובות העצבניות של הטואנו במצב המסלול גרמו לי לחזור בי מהקביעה הראשונית ולהשאיר את הראש פתוח לחקירה מעמיקה יותר של הלחצנים.

מצויד בתובנות החדשות וערני לשינויים המתחוללים באופנוע, המשכתי ללחוץ ולחפש את שחשקה נפשי. את מערכת האחיזה הורדתי ממצב 8, השומר והבטוח לרמה הנמוכה ביותר לפני ביטול מוחלט, לחיצה נוספת הובילה אותי למסך בו ניתן לבקש מהאופנוע להפעיל ולהגדיר את בקרת השיגור (נשבע לכם שככה קוראים לזה) ואת בקרת הרמת הגלגל הקדמי ומשם הועברתי חזרה למסך המידע הראשי במצב הכביש שלו. כמובן שמצאתי גם את מסך המסלול, זה הכולל את המידע החיוני על זמני ההקפה וכו', אבל כדי לא לשחק בכאילו ובידיעה שמסלול אמיתי אין בקרבת מקום, חזרתי לשעון הנתונים הסטנדרטי.

הקול הקטן והשפוי ששומר עלי

מסתבר שאופנוע מקצועי שמיועד למקצוענים והוכיח את עצמו (או את מרבית מכלוליו) במסלול, מכיל בתוכו גם בת זוג דואגת והגיונית שיכולה ללוות אפילו רוכבים חסרי ניסיון. ברגע הפעלת בקרת השיגור, יכולתי לזנק מעמידה באופן אופטימאלי ומהיר ביותר כשמישהי אחרת שומרת עלי- בערך כמו אשתי כשאנחנו נוסעים ביחד, רק בלי תנועות ידיים או מבטים כועסים. סחיטה של המצערת ושחרור של המצמד, שיגרו (בדיוק כמובטח) את האופנוע ללא סבסוב של הגלגל האחורי ועיוותים או הפחדות מיותרות. האישה הקטנה בתוך הקופסה השחורה, עשתה את ההתאמות הדרושות ולדעתי אפילו שיפרה את הזינוק שהשגתי בכוחות עצמי וללא הפעלת המערכת.

בקרת הרמת הגלגל עשתה עבורי עבודה מדהימה אפילו יותר מהמערכת הקודמת. בכל מצב מרשה הגברת האמונה על המחשב, לגלגל הקדמי, לעלות רק עד גובה מסוים. גם מי שמעולם לא הרים גלגל, כך חשבתי, יוכל להשתולל עם שומרת ראש כמו שאפריליה מנפקת. כמובן שיש שיתענו כי כל המחשוב הזה פוגם באופנוענות האמיתית ובכוחו של הרוכב, לאלו אני יכול להגיד: כבו את הבקרות אצלכם ואל תפריעו לאחרים.

במצב S, מצב הביניים, עם בקרת האחיזה במצבה הגבוה ביותר וכל ההגנות מופעלות, המשכתי לי ביומיים של רכיבה רגילה ומהנה מאוד. ידעתי שתמיד אוכל להפוך את האופנוע חזרה לאגרסיבי וסורר, אבל הבנתי שעד שלא יהיה לי מסלול ליד הבית, אני לא באמת צריך. המושב הקשה סביר ומחליק מידי לטעמי אבל נוח במידה ולא מפרק לרוכב את הישבן. מורכב, לעומת זאת, יסבול קשות וירגיש לא נוח אבל יראה נהדר על האפריליה החתיכי ולא הרבה יישארו אדישים למראה המיוחד.

משטר האימה המהלך על חובבי המהירות בארצנו, מונע ממני מלספר לכם כמה מהר ועד היכן ניתן לטוס עם הטואנו. 999 סמ"ק בתצורת V4 מגובה במיטב המכלולים והמון טכנולוגיה, יכולים להוביל אתכם לשלילת רישיון מהר מאוד. ביצועים הם הצד החזק והממכר של האופנוע, אבל הצד החזק יותר הוא הידידותיות שמאפשרת גם למי שלא חווה מעודו שפע של כוח ושילדה או בלמים שביקרו קודם לכן במסלול לשרוד וליהנות מכל הטוב הזה. אני מאמין שבדור הבא של האופנוע, הידידה הקטנה ששומרת, תכין גם קפה ואולי תעשה מסאז' לאחר הרכיבה.

מסקנות ותובנות

כמו בכל התוצרת האיטלקית מהשנים האחרונות, אין טעם בכלל לכתוב את כל המחמאות על הבלמים וכל מה שקשור אליהם. ה- ABS וכל אותם עזרים שבעבר הרתיעו רוכבים מסויימים שלא סמכו על שום דבר מלבד עצמם, עושים פלאות ומשפרים את יכולת הבלימה של כל רוכב. כמובן שגם בטואנו ניתן לשפוך מילים כמו מים ולהרעיף מחמאות, אבל אני מתעצל לעשות העתק והדבק ממקום אחר. התוצאה הסופית והחשובה לדעתי, היא שלאורך כל הרכיבה ובכל תנאי הכביש, הרגשתי בטוח ונכון לבקש עוד בלי להרגיש שאני מסתכן או מגזים.

המחיר לכל הטכנולוגיה גדול כרגע על הארנק הפרטי שלי וחבל. ביחס לאופנועים אחרים המספקים ביצועים דומים, המחיר בישראל לא מוגזם אבל בהחלט לא כזה שאפשר להוציא בהינד עפעף. כ- 120,000 שקלים חדשים לפני אגרות קונים מלווה צמודה ששומרת ומבקרת, המון שקט נפשי ובעיקר רשת ביטחון למי שתמיד חלם לרכב כמו כוכב ולא סמך על עצמו שיחזור הביתה בשלום...

אם במקרה הכל נראה לכם ורוד ובחרתם לקחת את האופנוע לרכיבת מבחן, תלמדו מהניסיון העגום שלי- אל תסמכו על יכולת הלמידה האישית שלכם. תקשיבו לאיש המכירות שמדריך אתכם או לפחות תקראו את הוראות ההפעלה לפני שאתם נותנים לאצבעות לשגע את המנוע.

צילם: חיים יפים ברבלט

פרסומת: צעצועי אופנועים לילדים- משלוח חינם

בשנים הראשונות לייצורם ניתן היה לרכוש את אופנועי BMW בצבעי שחור או לבן בלבד