מאת גלעד בן זקן שלישי, 30 נובמבר 2010 11:30
![]() |
![]() |
לאחר הבנתי שיש קשר בין הסרט "אל תלחצי, אני בדרך", לבין הקומדיה המטורפת "בדרך לחתונה עוצרים בווגאס" ציפיתי לשרשרת האסונות הקומיים שיתרחשו על המסך בשעה וארבעים הדקות. רוברט דאוני ג'וניור (פיטר) הינו איש עסקים המרבה ליסוע ברחבי ארה"ב לצורך עסקיו. בשדה התעופה, רגע לפני שהוא צריך לחזור ל-LA ללידת בנו דרכו נפגשת עם זאק גליפיאנאקיס (אית'ן) ושם הכדור מתחיל להתגלגל לא בדיוק כפי שפיטר תכנן.
אית'ן, אדם הזוי השואף להיות שחקן, מגנט לצרות, גורם להורדת השניים מהמטוס. לאחר שפיטר מאבד את ארנקו הוא נאלץ להצטרף לאית'ן למסע הזוי. שרשרת האירועים הולכת ומחמירה כאשר סבלנותו של פיטר נבדקת אל מול סיטואציות קומיות מעולות של ביש מזל אמיתי.
במהלך הדרך פיטר אף מנסה לברוח עם הרכב אותו שכר אית'ן ולהמשיך לדרכו לבד, אך רחמיו על הילד המגודל לא מחזירים אותו לשותף המפוקפק. לצערו ולצחוקינו המצב הולך ומחמיר משם כאשר אית'ן גורם לתאונת דרכים. לאורך הסרט החברות נרקמת ביניהם כאשר הם מתחשלים אחד אל מול השני.
פיטר לא יודה בזה, אבל הם חברים טובים עד עצם היום הזה. קומדיית ביש מזל מצחיקה עשויה היטב. לא הייתם רוצים להיות במקומו של פיטר ושהצחוק המתגלגל של הקהל יהיה על חשבונכם. כמו שאית'ן אומר: "מכאן זה רק יכול להשתפר" ופיטר עונה: "רק להיות יותר גרוע".
הסרט נוגע בכל אחד מאיתנו, מאחר וגם אנחנו נאלצים לבחון את האנטי-כימיה שלנו עם אנשים בזמנים ובמקומות שלא אנחנו בחרנו. המחשבה שגם אני עלול למצוא את עצמי נסחף בגלל דמות הזויה, בעבודה או בכל מקום אחר, מקצינה את תחושת ההקלה שלא אני הדמות על המסך.
| רוצה ללמוד לרכב כמו מקצוען? מלא פרטים ונציג פרו ריידינג יחזור אליך. | |
|
|
|