מאת עומרי בנדטי חמישי, 19 מרץ 2009 13:37
ביום חמישי האחרון התכנסנו, כמו בשנה שעברה, למסורת החשובה של חלוקת משלוחי מנות והבאת מקצת משמחת הפורים לילדים המאושפזים בבית החולים "שניידר" בפתח תקווה. הגעתי לבית החולים עם טנדר ועליו האופנוע שלי, כשרוב המשתתפים כבר היו שם ועמלו על חלוקת משלוחי מנות לילדים בחדריהם. לאחר חלוקת משלוחי המנות, הגיעו המתנדבים, יחד עם הילדים החולים שאינם מרותקים למיטותיהם, לצפות במופע רכיבה קצר של גילי ושדי ושלי. גילי הפליא בביצועי "ווילי" על הקטנוע החבוט והנאמן שלו והרשים בשליטה אותה התרגלנו לראות בסרטונים מחו"ל.
גם אני עליתי במופע "ווילי'ז" ו"סטופי'ז" משעשע, כמובן תוך התחשבות במגבלות המקום המצומצם ומרווחי הבטיחות. מבחינתי, טעות ונפילה לא היו אופציה. המרחק מהקהל אינו מספק, כך שהנזק התדמיתי של טעות רכיבה שעלולה להסתיים בנפילה, גדול, שלא לדבר על הטראומה לילדים שעלולה להיגרם במקרה כזה. השנה, ביחס לשנה שעברה, פחות ילדים היו מאושפזים במחלקה - דבר משמח בהחלט. מצד שני, הגיעו מעט פחות רוכבים ומתנדבים ואת זה כאב לי לראות.
לסיכום, בשנה הבאה אשמח להתנדב שוב, לרכב ולנסות להעלות חיוך על שפתות הילדים המאושפזים. ההרגשה הטובה ממשיכה לשכון בלב הרבה אחרי שהאופנוע מועמס על הטנדר וציוד הרכיבה מאוכסן במחסן.
מילה טובה וציון לשבח מגיעים לאהוד אלדר שתרם מזמנו כדי לארגן אירוע חשוב כל כך, לגילי ושדי שתרם את זמנו ושלמות הקטנוע שלו לטובת אותם ילדים, לקרן מ"קומברס" שתרמה בהתרעה קצרה את משלוחי המנות וכמובן לכל המתנדבים, אותם אופנוענים בנשמה שרואים הזדמנות לתת קצת לקהילה ומנצלים אותה. ישר כוח ונתראה בשנה הבאה!