אומנות סיפורי האופנוען

מאת מרת מיץ פטל רביעי, 26 ינואר 2005 00:00

ביום שבת האחרון החלטנו, על אף הגשם, להצטרף לחבורה של ''הבלונדינית עם העיניים הכחולות'' לטיול קטן של שבת, אך לצערי נסענו ב''פחית''. למה? אתה שואל יומני היקר, כי לצמוד נתפסו השרירים במילואים או משהו כזה או תרוץ אחר כדי לא לרכב בגשם ולא להודות שהוא התבגר.

אז מה עושים? נוסעים ב''פחית'' בלי בושה אבל דואגים להיות האנשים הכי חשובים בקבוצה - אלה שמביאים את המנגל, הסלטים והקציצות (היו עוד כל מיני חלקי גוף של מה - מה ושל מו - מו).

יצאנו לדרך למקום נידח, אי שם במדבר הצחיח (מרוב צחיחות לא הפסיק לרדת עלינו גשם).

בדרך התכרבלתי לי במעיל והמזגן של הרכב וניחמתי את עצמי שבכל זאת אצליח להרגיש חלק מהקבוצה כי הרי אני דאגתי לחשוב מכול - האוכל!

אז שקעתי בקריאה חשובה ומעמיקה (ב''לאישה'') ושמעתי במעומעם את הצמוד אומר משהו על איזה כביש ניסע? 443 או 334 או 123 או משהו כזה. התעלמתי משאלתו, הרי אני שקועה במאמר חשוב ביותר (''איך תדעי שהוא נמשך אליי''?). כשהרמתי את ראשי הבחנתי שהדרך אינה מוכרת לי, ולמה חיילים משועממים מסתכלים אליי, מחייכים ומנופפים לשלום? (אולי זה בגלל הסוודר הצמוד שלבשתי?) שאלתי את הצמוד בדאגה היכן אנחנו וזה ענה בשלוות נפש כי הוא בחר לנהוג דרך השטחים (???).

הרגשי חמימות פושטת בגופי, כזו שאת יודעת שמביאה ת'עצבים ואת הכאב ראש, למה? שאלתי בדאגה וחשבתי על יקירי המחכים לי בבית. ''כי הדרך יותר קצרה'' ענה הצמוד, ''ולאן אתה ממהר?'' שאלתי. "ל'אוכל'', ענה בחיוך.

נכנסו לשמורה שבלי בושה, בקשה ביום גשם, כסף כניסה! על מה? על המים שיורדים מהשמיים?

כשראיתי את החבורה העליזה מחכה לנו (למנגל) נוכחתי לראות כי אני הנציגות הנשית היחידה. לקחתי נשימה ארוכה וידעתי שעכשיו אני על תקן פקידה פלוגתית ואאלץ לשמוע סיפורי גבורה על התחמקות מהמשטרה, על הרבה ''ווילי'', ועל למה לא מייבאים 400 ו- 500 ואלוהים יודע למה... ולמה אף אחד לא אוהב בנדיט 1200?

היה אופנוען אחד שסיפר כי חברה שלו כועסת עליו שכל שבת הוא זונח אותו וקשה לו עם זה (אבל הוא ממשיך לזנוח אותה ומיילל על זה). היה אופנוען אחד שמעדיף את החתולה שלו על בת זוגתו, כי לחתולה שלו יש סבלנות לשמוע על התאונה האחרונה שלו ועל הפלטינה שכנראה מחזיקה את אונתו השמאלית. היה אופנוען אחד שסיפר על תחביביו המרובים, והתחביב שהוא הכי אוהב זה לספר לנו עליו זה כמה עולים לו התחביבים. היה אופנוען שמת להכיר בחורה, וכבר לו חשוב מי, העיקר שתהיה נקבה (גם ליידי בוי הולך) אז הוא מפרסם את תמונתו עם האופנוע בכל אתר שידוכים אפשרי, כי האופנוע פוטוגני.

יומני היקר, ומה עם הצמוד?
הוא ישב על המנגל ודאג שאני אהיה עסוקה בללעוס, כדי שלא אדבר שטויות.

שלך מרת מיץ פטל.

טיפ למורכבת:
1. נשים חושבות שגברים עם קרחת זה סקסי, אבל לא על בן זוגן.
2. הכיף ברכיבה על אופנוע (בניגוד לרכב), זה שאת לא צריכה לנהל שיחה עם הצמוד.

פונזי- השחקן הנרי ווינקלר, לא ידע לרכב על אופנוע