<object type="application/x-shockwave-flash" data="http://www.wesell.co.il/banners/meler_banners/swf/728x90_winner1.swf?url=http://www.wesell.co.il/click/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" width="728" height="90">
<param name="movie" value="http://www.wesell.co.il/banners/meler_banners/swf/728x90_winner1.swf?url=http://www.wesell.co.il/click/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" />
<param name="scale" value="exactfit" />
<param name="wmode" value="transparent" />
</object>
<img alt="" style="visibility: hidden;" src="http://www.impcounter.com/a/puE0wQapuEeDMf4/0J2q9qKK6gslZLs/TspuE0wQapuEeDMf4tS" />
<!-- End of WeSell Affiliate code -->
טורים אישיים מרת מיץ פטל אומנות הגעגוע לאופנוען
מאת מרת מיץ פטל שני, 10 ינואר 2005 00:00
יומני היקר!
עוברים עלי שבועיים קשים מנשוא. מילא שהצמוד במילואים, מילא שאני ישנה לבד ואין מי שיחמם את לילותיי (אפילו הפורצים מסרבים לבוא), מילא שהטלוויזיה מתחת לכל בקורת, מה שהכי קשה זה שהוא לקחת איתו את ה-baby לכפור של רמאללה.
התקשרתי כל יום ושאלתי מה שלומו, היכן הוא ישן והאם הוא קשור טוב. הצמוד נשבע לי שהוא אפילו הכניס אותו למגורים כדי שלא יצטנן בלילה. חיכיתי לו כל השבוע והוא הגיע סוף סוף ביום שישי, מלמטה שמעתי את גרגור המנוע שלו וליבי פעם בחוזקה, מיד רצתי לחלון וראיתי שהצמוד חזר בשלום עם המתוק.
התנהגתי יפה כל היום וכשהגיע הערב לבשתי את המעיל ורציתי לחנוך את הקסדה שקניתי עבורו (קסדה תואמת בצבע אדום) אך הצמוד נתן בי מבט מעורר רחמים והבנתי שהפעם מדובר בגבר החולה קשות בנזלת ושכל הנותר לי הוא להסתכל עליו מהחלון ולוודא שהוא מכוסה היטב ושחם לו.
יומני היקר, הצמוד חולה, שוכב במיטה, קודח מחום ומסרב לקחת כדורים, הוא מסרב ללכת לרופא , למה? כי הוא גבר גבר וזה יעבור לו ככה טבעי.
איך הוא לא מבין שבינתיים אני נעשית חולה מגעגועים? אני רוצה להרגיש שוב את הרוח בפנים, את הרעד ברגליים מעוצמת המנוע, את החיבוק שאני מעניקה לצמוד, את הסימן שהוא נותן לי לפני שהוא תופס תאוצה, את התחושה שאני צעירה יפה ומשוחררת (אני בת 30 וכלואה בחבלי במשכנתה).
אני יושבת וכותבת לך, שומעת את הצמוד מבקש: תה/מרק/למדוד חום/למצוץ וכדומה. (גם כשהם חולים ''הוא'' לא!) הקסדה המתוקה וכפפות החורף, עוד עם המחיר, מסתכלות עליי ושואלות עד מתי?
אז שוטטתי לי קצת בפורום וגיליתי דבר מעניין כי מספר לא קטן של רוכבים בני 40 ומעלה במצב רווקות. די מעניין, יכול להיות שהם לבד כי גם הם יבשו את בנות זוגן?
אני טוענת שאיכות חייה של הרווקה יורדת משמעותית כשהיא בזוגיות.
פתאום היא מוצאת את עצמה מכבסת תחתונים עם שאריות (פס חום מעורר השראה), מקפלת גרביים עם חורים, מבשלת בפעם המיליון את השניצל האגדי של אימא שלו, תולה את המגבות הרטובות שזרק על הרצפה ולפרקים מזייפת (כי לא נעים). בכלל אני מוצאת עצמי הופכת לשפחה שבימים טובים נותנים לה סיבוב באופנוע (הוא עוד מעיז לספר לחבר'ה שאני מתנגדת, מפחדת והשד יודע מה) וכשאין לו כוח הוא מספר לה שיש לו ''הרעלת'' רכיבה (מושג חדש שניכנס ללקסיקון).
יומני היקר, מה משאיר אותנו בזוגיות? האהבה או האופנוע?
שלך מרת מיץ פטל.
טיפ למורכבת!
1.כשאת מתחילה לצאת עם אופנוען , תפרדי מחצאיות המיני לשלום.
2. ממולץ לרכב במכנסי קורדרוי , גם סקסי גם נוח.
המונח Motorcycle הוטבע לראשונה ע"י הממציא האנגלי אדוארד באטלר בשנת 1885